יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), פרסם את נוסח הצעתו לחוק להסדרת גיוס חרדים לצה"ל, אחרי דחיות חוזרות ונשנות שנמשכו כחודש וחצי. הדיונים על הצעת החוק יחלו כבר בשבוע הבא, ובלו"ז הוועדה נקבעו שלוש ישיבות שיעסקו בנושא. זוהי הפעם הראשונה בכנסת הנוכחית שבה מתפרסם באופן רשמי נוסח של הצעת חוק מטעם הקואליציה לגיוס חרדים לצה"ל, לאחר שטיוטות קודמות שגובשו תחת יו"ר הוועדה הקודם, יולי אדלשטיין (הליכוד) לא פורסמו אלא רק הודלפו לתקשורת.

פטור לתלמידי הישיבות, יעדים וסנקציות

הצעת החוק קובעת שתלמידי ישיבות חרדיות יקבלו פטור משירות בצה"ל, שיוארך פעם בשנה עד גיל 26 בו הפטור יהפוך לסופי. לצד הפטור הזה נקבעו 'יעדי גיוס' של מתגייסים מתוך כלל הגברים בגיל הגיוס בציבור החרדי (כאשר 'חרדים' מוגדרים כבוגרי מוסדות החינוך החרדיים, לא רק הלומדים בישיבות). יעדים אלו נקבעו לחמש השנים הראשונות ליישום החוק, ובסיומן הן ייקבעו על ידי שר הביטחון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו ולא יקבלו פטור מגיוס יוטלו סנקציות אישיות, בהן איסור יציאה מהארץ וקבלת רישיון נהיגה עד גיל 23, איסור לקבל מלגות מהמדינה כסטודנט ולהגיש מועמדות למשרה בשירות המדינה המיועדת לייצוג הולם, ומניעת נקודות זיכוי במס הכנסה.

לפי החוק, אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, תקוצץ התמיכה הממשלתית בתלמידי הישיבות שקיבלו צו דחיית שירות בשנה העוקבת בשיעור שיחל ב-75% בשנת הגיוס הראשונה, ויעלה ל-90% משנת הגיוס הרביעית ואילך. תמיכה זו מועברת ממשרד החינוך לישיבות עצמן ולא לתלמידי הישיבות ישירות, כך שלא מדובר בסנקציה אישית. לצד זאת יוחמרו גם הסנקציות האישיות על תלמידי ישיבה שלא התגייסו או קיבלו פטור: איסור להשתתף בהגרלות דירה בהנחה, מניעת סבסוד ממשלתי למעונות יום לפעוטות, שלילת הנחות בתחבורה הציבורית תשלום מוגדל של דמי ביטוח לאומי.

אם אי-העמידה ביעדי הגיוס תימשך לשנת גיוס נוספת, הסנקציות יוחמרו ויכללו גם שלילת סיוע כספי מרשויות המדינה לרכישת דירה, ואם יימשכו שלוש שנים, הן יכללו גם שלילת הנחות או פטור ממס רכישה במקרה של רכישת דירה.

יעדי הגיוס הוגדלו, אך הדרישות רוככו: אפשרות לשירות לאומי-ביטחוני, הגדרת 'חרדי' הורחבה

החוק עבר מספר שינויים בהשוואה לנוסח המקורי שגיבש ב-2022 שר הביטחון דאז בני גנץ, ואליו הוא מתנגד כיום עקב הגידול המשמעותי בפעילות צה"ל מאז 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

1. יעדי הגיוס הוגדלו: החוק קובע יעדי גיוס גבוהים יותר מאלו שנקבעו בנוסח המקורי מ-2022. אך עם זאת, הוא כולל הקלות שיאפשרו גם עמידה ביעדים האלה. בשנה הראשונה הרף המינימלי לגיוס הוא 8,160 חרדים (לשם המחשה, בחוק המקורי בשנה הראשונה יועדו להתגייס 1,566 חרדים). בשנה השנייה המינימום הוא 6,840 מתגייסים, בשנה השלישית 7,920, בשנה הרביעית 8,500, ובשנה החמישית – 50% מהגברים החרדים בשנתון הגיוס. מהשנה השישית היעד ייקבע על ידי שר הביטחון ויאושר על ידי ועדת החוץ והביטחון.

2. השירות לאומי-ביטחוני נכנס ליעדי החוק: אחד השינויים המרכזיים הוא ש-10% מיעד הגיוס יוכלו להתממש בשירות לאומי בגופים ביטחוניים במקום גיוס לצה"ל. אם כבר בחוק המקורי של גנץ היעדים שגם בחוק המקורי נחשבו להקלה עבור החרדים, וכעת נוספת הקלה משמעותית בחוק, שמפחיתה את מספר החרדים שנדרשים להתגייס לצה"ל.

שירות לאומי בתפקידים ביטחוניים הוא תפקיד שמבוצע כיום בעיקר במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון, והסטה של בני ישיבות אליו לא צפויה לשנות את תמהיל המתגייסים לצה"ל באופן משמעותי. מנכ"ל רשות השירות הלאומי, ראובן פינסקי, אמר באחת הישיבות בנושא חוק הגיוס בתקופה שאדלשטיין היה יו"ר הוועדה, כי הוא מעדיף שחרדים יתגייסו קודם כל לצה"ל וימלאו את המכסות הנדרשות בו, לפני שהם מתגייסים לשירות הלאומי.

3. אין הכשרה מקצועית: החוק המקורי נועד לעודד את השתלבות בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה, ואפשר השתלבות של יותר חרדים בצה"ל באמצעות הכשרות תעסוקתיות. כעת כל נושא ההכשרה התעסוקתית ירד מהפרק, ונראה שההגיונות המרכזיים של החוק הם "או לימוד תורה – או גיוס לשירות לאומי או לצה"ל", כאשר השירות הלאומי בתפקידים ביטחוניים מקבל עדיפות.

4. הרחבת הגדרת 'חרדי': שינוי נוסף בנוסח החוק הוא הרחבה משמעותית של מי שמוגדר 'חרדי', כך שכל מי שלמד במוסד חינוך חרדי במשך שנתיים לפחות מגיל 14 עד 18 נחשב חרדי. לפי מבקריו של החוק, הדבר מרוקן את החוק מתוכן, שכן מספר המתגייסים שלמדו בחינוך החרדי ולא המשיכו לישיבה הוא ממילא גבוה יחסית, ועומד על יותר מ-1,000 מתגייסים בשנה, כך שהדבר לא יוסיף מתגייסים רבים בהכרח. הדבר מאפשר את היעדים הגבוהים באופן יחסי שהציב ביסמוט יחד עם נציגי החרדים.

5. החזרת גיל הפטור ל-26: גיל פטור סוגיה נוספת היא "החזרת" גיל הפטור לתלמידי הישיבות (הגיל שממנו והלאה תלמיד ישיבה מקבל פטור סופי משירות צבאי) ל-26, כפי שהיה בחוק הגיוס הקודם. זאת לעומת הנוסח המקורי מ-2022, בו הוצע להוריד את גיל הפטור ל-23, מתוך גישה שמאפשרת להקל על הצעירים החרדים את ההשתלבות בשוק העבודה וצמצום התלות בישיבה או הלימודים בה לשם הפטור בלבד.

6. ועדה שתפקח על הקמת מסלולי גיוס מותאמים לחרדים: החוק קובע גם שיוקמו מסלולי שירות "המותאמים לשירות סדיר של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים". לשם כך תוקם ועדה מייעצת, שבראשה יעמוד אלוף בדימוס שימנה הרמטכ"ל, קצין חרדי בדימוס בדרגת סא"ל, 2 קצינים בדימוס בדרגת אל"ם ששירתו באגף כוח האדם ובאגף תכנון ובניין הכוח בצה"ל, ודיין בבית הדין הרבני הגדול שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול. הוועדה הזו נועדה לעקוב אחרי נתוני הגיוס אך גם לפקח על הקמתם של מסלולים המותאמים לחרדים בצה"ל ולעדכן בכך את הרמטכ"ל ואת ועדת החוץ והביטחון.

בהצעה נקבע שלא ייפגע מעמדן של נשים המשרתות בצה"ל כתוצאה משירות החרדים – סוגייה מאתגרת לנוכח דרישת הרבנים החרדים שבמסלולים הייעודיים לחרדים כל תפקידי המעטפת ייעשו על ידי חיילים גברים בלבד.

החוק מגדיר מיהו בעל תפקיד בישיבה, ומאפשר לכל מי שהוגדר מורשה חתימה לדווח מי לומד בה. מורשה החתימה לא יוכל לשמש בתפקיד זה אם הורשע יותר מפעם אחת בעבירות כספים, ולא יוכל להיות מורשה לעניין גיוס אם הוטלו עליו קנסות בעקבות דיווח כוזב בנוגע ל-5 מלש"בים או יותר. במקרה של דיווח כוזב על יותר מ-5% מתלמידי ישיבה, ניתן להטיל על בעל תפקיד בישיבה קנס של עד 20 אלף שקלים. על תצהיר כוזב ניתן להטיל קנס פלילי של 1,500 שקלים.

ביסמוט: "חוק מאוזן ואחראי"; לפיד: "פוליטיקה עלובה של משתמטים, לא יעבור"

ח"כ ביסמוט כתב לחברי הוועדה: "זהו זה יוצאים לדרך – עם חוק גיוס מאוזן, אחראי, וטוב לעם ישראל. החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה. בעזרת ה' נעשה ונצליח".

באופוזיציה מתנגדים בחריפות להצעת החוק. יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) ביקר בחריפות את הצעת החוק: "לא ניתן לחרפה האנטי ציונית הזו לעבור. לא ניתן להם לבזות ככה את הלוחמים, הפצועים וההרוגים. זה לא חוק, זה פוליטיקה עלובה של מושחתים ומשתמטים על חשבון הילדים שלנו. לא יהיה, לא יקרה, לא יעבור".

‏יו"ר ועדת החוץ והביטחון הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שהודח מתפקידו בשל דרישת החרדים שלא יקודם נוסח חוק הגיוס שגיבש: "אני אומר בצער רב, זהו איננו חוק גיוס. אחרי המחדל הנורא של השבעה באוקטובר הבטחנו לציבור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. בניגוד לנוסח שהצעתי, החוק המוצע לא עונה על צרכי צה״ל בשום צורה. זהו עוד פלסטר פוליטי במקום חוק היסטורי". נוסף לאדלשטיין ישנם מספר חברי כנסת מהקואליציה שמסתייגים מהחוק. לפני מספר שבועות ערך אדלשטיין כנס יחד עם ח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי), שגם היא מתנגדת לחוק, בו הם איימו ש-7 חברי כנסת מהקואליציה לא יתמכו בחוק.

בסיעת דגל התורה, המונה שלושה חברי כנסת, הודיעו בשבוע שעבר שיתמכו בקידום הצעת החוק, אך לא התחייבו לתמוך באישורו הסופי. יו"ר סיעת אגודת ישראל, המונה ארבעה חברי כנסת, ח"כ יצחק גולדקנופף, אמר היום כי "עמדת מועצת גדולי התורה כפי שנמסרה לנו היא שיש לפעול למתווה שישמור על עולם התורה, ללא כל סנקציות כלפי לומדי התורה. טיוטת ההצעה שהונחה הערב תוצג בפני מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א להכרעתם, ועל פיהם בלבד נפעל".

חבר הכנסת לשעבר גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה. הצעת חוק ההשתמטות של ביסמוט היא חרפה לאומית. במקום לחזק את צה"ל בשעה קשה, החוק מציע להרחיק את החרדים משירות צבאי ומבדיל בין דם לדם. זו ממשלה שאיבדה קשר לעם ישראל ואת הלגיטימציה של בוחריה. ממשלה שתאמץ את החוק לא ראויה לאזרחי ישראל, ללוחמינו ולנופלינו".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט: "זה סופי, זה רגע האמת. הממשלה קיבלה החלטה סופית להעביר את חוק ההשתמטות בקריאה שנייה ושלישית. זהו החוק הכי אנטי ציוני שחוקק בתולדות המדינה. זאת הכרזת מלחמה של הממשלה על כל מילואימניק, על כל חייל צה"ל ועל כל הציבור המשרת. זה לא ייאמן – המשמעות של החוק זה שכל המילואימניקים יצטרכו לעשות 100 עד 120 ימי מילואים בשנה מעכשיו ואילך. אנחנו לא ניתן לדבר הזה לעבור. כולנו ביחד מתאחדים דתיים, חילונים, ימין, שמאל ואומרים לא לחוק ההשתמטות".

בארגון אחים לנשק אמרו כי "טיוטת החוק המחפירה שביסמוט ניסח עם הרבנים מהווה יריקה בפרצופם לא רק של המילואימניקים אלא של רוב מכריע בקרב אזרחי המדינה. ביסמוט סיפק הוכחה רשמית שהוא לא עובד עבור מערכת הביטחון – אלא עבור מועצת התורה. הקומבינה שנועדה להנציח את המשך ההשתמטות של 80,000 צעירים חרדים בתמורה לשלום הקואליציה לא תעבור. ממשלה שמקדמת חוק כזה אחרי שנתיים של מלחמה – מפקירה את ביטחון המדינה וצריכה ללכת הביתה".