תקציב 2026 יובא בשבוע הבא לאישור הממשלה, ושבוע לאחר מכן לקריאה ראשונה בכנסת. המחלוקת המרכזית נוגעת לתקציב הביטחון: משרד האוצר מבקש להעמידו על 90 מיליארד שקלים, בעוד משרד הביטחון דורש 144 מיליארד.

בעשורים האחרונים ירד תקציב הביטחון יחסית לתוצר ולתקציב המדינה, וב-2017 אף נפערה נקודת מפנה: משרד החינוך עקף אותו והפך לגדול ביותר. התקציב המקורי של 2023 עמד על 63 מיליארד שקל (כ-11.5% מתקציב המדינה וכ-3.5% מהתוצר). בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, הוא זינק ל-83 מיליארד בתוך 2023, ל-168 מיליארד ב-2024 ול-166 מיליארד ב-2025.

כעת הממשלה ניצבת מול שאלת "היום שאחרי": ברור שצרכי הביטחון שונים מהעבר, אך גם אינם תואמים את תקופת המלחמה. הפער בין המשרדים קיצוני: האוצר דורש תקציב של 90 מיליארד שקל, ומשרד הביטחון מבקש 144 מיליארד – פער של 54 מיליארד שקל, יותר מ-8% מתקציב המדינה ו-2.5% מהתמ"ג.

במשרד הביטחון טוענים כי נדרשת הצטיידות מסיבית ושיקום מלא של המערכים הלוחמים. השנתיים האחרונות, לדבריהם, רוקנו את מחסני התחמושת והציוד ושחקו את הכשירות המבצעית. בנוסף, מפנים במשרד אצבע מאשימה כלפי האוצר על עצירת עסקאות קריטיות. מנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר ברעם, כתב כי: "לאחר שנתיים של מלחמה רב-זירתית עצימה וחסרת תקדים, שכללה פעילות אינטנסיבית של מערכת הביטחון ב-7 חזיתות, האוצר מסיט את הקשב ומתמקד בסוגיות שהשפעתן קטנה מאוד בהשוואה לאיומים הביטחוניים החמורים המתהווים מאיראן, ומזירות נוספות קרובות ורחוקות".

לדבריו, האוצר הקפיא תוכנית להקמת מכשול בגבול המזרחי של המדינה, שנקבע בוועדת השרים להצטיידות. "מערכת הביטחון מחויבת להפקת לקחים והתייעלות", מודה ברעם. הוא גם טוען להשוואה לא הוגנת מצד האוצר להשפעת תקציב הביטחון הגבוה על הכלכלה בעשור שאחרי מלחמת יום הכיפורים: "אז עמד תקציב הביטחון על 35% מהתוצר והוביל ל'עשור האבוד'. כעת, לאחר שנת מלחמה עצימה עומד תקציב הביטחון על 6.7% מהתמ"ג, ודרישתנו התקציבית תעמיד אותו בעוד כשנתיים על 5% אחוז תוצר בלבד".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אמיר ברעם, בכנס הבין-לאומי הראשון של אגף השיקום (צילום: דוברות משרד הביטחון)

באוצר מסכימים כי תקציב הביטחון לא יחזור לממדי טרום המלחמה, אך מבקשים לקבוע מסגרת "נורמלית" חדשה. באוצר טוענים ש־10% מתקציב המילואים מנוצל לרעה ומשולם עבור ימי מילואים שלא התקיימו בפועל, בעוד משרד הביטחון העריך כי התופעה עומדת על 5% מהתקציב בלבד. האוצר מכחיש כי ירידה במימון תמנע רכש של טילים ומערכות הגנה, וטוען כי העסקאות כבר תוקצבו.

בנוסף, באוצר מצביעים על שני מרכיבים מרכזיים: שיקום מערכות והתקשרויות. לטענתם, משרד הביטחון פועל ללא מגבלות תקציב אפקטיביות ומקיים התקשרויות עודפות, ואף דורש תקציב להוצאות שכבר תוקצבו בעבר. למרות המחלוקות, באוצר מעריכים שיגיעו להבנות, אך התקציב יהיה נמוך משמעותית מדרישת מערכת הביטחון.

הדיון הנוכחי עשוי לעצב את "הנורמלי החדש" של תקציב הביטחון בשנים הבאות. תקציב המדינה אמור להגיע בשבוע הבא לאישור הממשלה, כשבאוצר מבקשים להפחית את יחס הגירעון לתוצר מ-4.9% ל-3.2%. תקציב הביטחון הוא חלק מה"טרילמה": השקעה באזרחים, הורדת נטל הריבית והחוב וצורכי הביטחון. ההכרעה תשפיע על החוב, על ההוצאה האזרחית – וגם על ביטחון ישראל בעשורים הקרובים.