כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים על סין בהעלאת מכסים של 100%, לסין היה איום נגדי עוצמתי: הגבלת הייצוא של יסודות נדירים (Rare Earths) לארה"ב. המאבק הסתיים בהסכם זמני בין המדינות, וחשיבותם של היסודות הללו, שהייתה ידועה זמן רב למקבלי ההחלטות, החלה לזכות בסיקור נרחב יותר בתקשורת העולמית.

היסודות הנדירים חיוניים לייצור רכבים חשמליים והיברידים, טורבינות רוח, טלפונים חכמים ושלל מוצרי חשמל נוספים. עד שנות ה-80 ארה"ב הייתה המדינה המרכזית שהפיקה את היסודות, וסין כמעט שלא הפיקה אותם. אך בתהליך מקביל, שבו ארה"ב זנחה את הייצור המקומי וסין פיתחה אותו כחלק ממדיניות ממשלתית מכוונת, הפכה סין תוך שני עשורים למפיקה המובילה, ולמעשה למונופול בתחום.

האמריקאים והאירופאים הבינו לפני קצת יותר מעשור שעשו טעות, והחלו בניסיונות להפחית את התלות בסין. במלחמת הסחר האחרונה ניתן להיווכח, ולא בפעם הראשונה, שעד כה הם נכשלו.

ההישג של סין חושף גם את מחירי ההסתמכות על אקלים של סחר חופשי ויציבות גאו פוליטית. העברת הייצור למזרח הרחוק איפשרה לכלכלות המערביות להוריד עלויות, אך היתרגמה לחולשה בזמן מתחים גאו-פוליטיים, בעיקר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב וסין.

קל למצוא, קשה לזקק

היסודות הנדירים הם 17 יסודות כימיים מתכתיים, המשמשים לייצור שורת מוצרי חשמל ורכיבים לתעשיית האנרגיה והרכבים החשמליים. למרות שמם, הם מצויים בשפע ברחבי כדור הארץ. לפי דו"ח של מכון המחקר 'מכון אוקספורד למחקרי אנרגיה' מ-2023, נמצאו מאגרים עם כמות גדולה מפי 400 מהייצור השנתי.

עם זאת, היסודות האלו נמצאים בטבע בריכוזים נמוכים: בין 1% ל-10% באבנים המצויות במכרות. לצורך הייצור נדרש להפיק מהאבנים חומרים שבהם ריכוז היסודות הנדירים יהיה 99% ומעלה, ומדובר בתהליך מורכב ויקר.

מגנטים קבועים הם התוצר החשוב ביותר מיסודות נדירים. הם משמשים למנועים חשמליים לרכבים, טורבינות רוח, מכונות לאוטומציה תעשייתית, מל"טים, טלפונים חכמים, מחשבים ניידים וכוננים קשיחים.

המונח באנגלית, Rare Earth, עלול ליצור את הרושם המטעה שמקור כוחה של סין טמון במקריות: משאבי הטבע החשובים מצויים בשפע בשטחה. אלא שהיתרון של סין נובע מהשתלטות על תהליכי עיבוד המחצבים, ולא מעושר במשאבים טבעיים.

סין הפכה למונופול טורפני

מקור המונופול הסיני בשינוי הפרדיגמה הכלכלית שחל במערב בשנות ה-80. המנהיגות בארה"ב רצתה לחסל את מעורבות המדינה בכלכלה, תוך ליברליזציה של הסחר והעברת הייצור למדינות עניות שבהן כוח העבודה זול. כחלק ממגמה זו, ארה"ב זנחה את ייצור היסודות הנדירים.

באותה התקופה סין החלה בזינוק הכלכלי שלה באמצעות מדיניות הפוכה. הממשלה הסינית הרבתה בהשקעות, זיהתה תעשיות חיוניות וחיזקה אותן, והשיגה צמיחה מסחררת וארוכת טווח. היא הפכה למובילה במספר תחומים בכלכלה העולמית, כולל בייצור יסודות נדירים.

הפספוס של המערב ניכר בבחינה של התפתחות המגנטים הקבועים. הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום פותחה ב-1983 בידי החברה האמריקאית 'ג'נרל מוטורס' והתאגיד היפני 'סומיטומו'. באותה התקופה מרבית הייצור התקיים בארה"ב, והתבסס על אבנים שנכרו בקליפורניה. בעקבות סגירת המכרה בקליפורניה ועלויות גבוהות, הייצור עבר למזרח הרחוק. הבלעדיות על הפטנטים שפותחו בארה"ב וביפן פגה, וסין השתלטה על הייצור.

בשנות ה-90 סין כבר שלטה על בין 25% ל-30% מזיקוק היסודות הנדירים: תהליך העיבוד של המחצבים לחומר שמיש בתעשייה. בתחילת המאה ה-21 סין חלשה על בין 75% ל-80% מהזיקוק. לפי אחת ההערכות, סין סיפקה ב-2010 97% מתוצרת היסודות הנדירים העולמית.

מאז ירד מעט חלקה של סין, והתייצב על בין 85% ל-90%. בשלב מסוים סין הפחיתה את קצב הכרייה, תוך שמירה על שליטתה בתחום הזיקוק. ב-2010 90% מהכרייה התקיימה בסין, ובאמצע אותו עשור, השיעור ירד לכ-58%.

סין נהנית ללא ספק ממרבצים טבעיים של חומרי הגלם ליסודות נדירים, אך הדומיננטיות שלה נבעה ממדיניות. החל מאמצע שנות ה-70, בעקבות גילוי מכרות וזיהוי התעשייה כחיונית, סין נקטה מדיניות השקעות ציבוריות לכל אורך שרשרת האספקה של ייצור יסודות נדירים. היא ניצלה את השפע והמחיר הנמוך של כוח העבודה שלה, ואת הרגולציה המועטה שיש בה בתחום הסביבתי.

השילוב של עלויות זולות, משאבים טבעיים והשקעות ממשלתיות איפשר לסין להפוך למונופול טורפני. היא הציפה את השוק בתוצרת זולה שהפכה את הייצור בכל מקום אחר לבלתי רווחי. כדי שהייצור בארה"ב, אירופה או יפן ימשיך להיות כלכלי הוא נזקק להגנות, דרך השקעות ומדיניות תעשייתית או הגבלות סחר חופשי. אך הצבת הגבלות כאלו הייתה מנוגדת מהמדיניות הכלכליות באותה התקופה.

המערב התעורר מאוחר

הכלכלן דני רודריק מאוניברסיטת הרווארד הכריז ב-2010 על 'חזרתה של המדיניות התעשייתית'. מעורבות הממשלה בקידום תעשיות חיוניות חזרה להיות כלי מדיניות לגיטימי. התחום של יסודות נדירים הוא דוגמה לכך.

ההתפכחות מהמדיניות שגורמת לתלות בסין התחילה הרבה לפני מלחמת הסחר השנה. היא קדמה גם לתקופת הקורונה, אז בעיות בשרשראות האספקה הביאו לזינוק במחירי היסודות הנדירים.

סין הגבילה כבר ב-2010 וב-2011 את יצוא היסודות הנדירים, וטענה שהסיבה היא הנזק הסביבתי מהתעשייה. סין אכן סגרה בשנים אלו מפעלים רבים: המדיניות שנקטה עד 2010 איפשרה לתעשייה לגרום לזיהום נרחב במקורות המים, ולכן החליטה להגביר את הפיקוח ולהפחית את הכרייה. אך סביר להניח שמאחורי המהלך הייתה מטרה נוספת. סין רצתה שהיסודות הנדירים המעובדים ישמשו את התעשייה המקומית שלה, תוך הגבלת יכולת הייצור של התעשיות המתחרות בחו"ל.

תעשיית הרכבים החשמליים הסינית, למשל, נהנתה מגישה נרחבת וזולה יחסית ליסודות נדירים. מתחרות מחוץ לסין נאלצו להתמודד עם הגבלת הייצוא ועליות המחירים שנבעו מכך. מחירו של הדיספרוסיום, אחד החשובים שביסודות הנדירים, עלה בין 2009 ל-2011 פי יותר מ-20, לפני שהחל לרדת ב-2012.

בתגובה לכך ולעליות המחירים בזמן הקורונה, מדינות וחברות פרטיות במערב החלו להפחית את תלותן בתעשייה הסינית. במגזר הפרטי, חברות משקיעות במחקר ופיתוח במטרה הפחית את השימוש ביסודות נדירים. טסלה, למשל, הכריזה במרץ 2023 שהיא עובדת על מנועים עם מגנטים קבועים שלא יתבססו על יסודות נדירים, אולם מאז לא פורסמו התפתחויות בנושא.

ממשלות במדינות שונות פועלות להקים שרשראות אספקה מקבילות, שכוללות מיחזור של פסולת ייצור. בארה"ב, משרד ההגנה פועל לבנות מאגר של יסודות נדירים, ומשרד האנרגיה הקים מכון לתיאום מחקר ופיתוח בין חברות, אוניברסיטאות ומכונים ציבוריים. נוסף על כך, בזמן כהונתו של ביידן הושקעו מאות מיליוני דולרים בבניית העצמאות האמריקאית בתחום. בעקבות הצעדים האמריקאיים עלו ההשקעות הפרטיות בייצור יסודות נדירים.

יתרה מכך, ארה"ב הקימה ב-2022 שותפות לביטחון מינרלי. לכינוס הראשון הגיעו נציגים מעשרות מדינות: הן כלכלות מתקדמות, והן כלכלות מתפתחות שנמצאו בהן מרבצים טבעיים גדולים של מינרלים רלוונטיים לייצור יסודות נדירים.

קנדה הכריזה ב-2020 על בניית מפעל ליסודות נדירים שמאז החל לפעול, והשנה הוכרז שפעילותו תורחב. באוסטרליה, שעשירה במשאבים טבעיים רלוונטיים, הוקמו מספר מכרות ומפעלי עיבוד. יפן ודרום קוריאה, ענקיות תעשייה מתקדמת, הצליחו להפחית את התלות שלהן בתעשייה הסינית בעזרת הגידול בתוצרת האוסטרלית והווייטנאמית.

בארה"ב, המפעל בקליפורניה שפעילותו צומצמה בשנות ה-90 ונסגרה ב-2002, חזר לפעול ב-2010. ב-2015 הוא פשט רגל, וב-2017 שב לפעול. מפעל זה, המתבסס על כרייה מקליפורניה, הוא המפעל הגדול היחיד בארה"ב בתחום.

הרצון להינתק מהתלות בסין הביא את הכלכלות המתקדמות הליברליות לשוב למדיניות תעשייתית. אך למרות מאמציהן, הנזק כבר נעשה, ובינתיים סין עדיין שולטת בתעשייה, והשתמשה בכך לטובתה במו"מ הסחר עם ארה"ב. יתרה מכך, הביקוש ליסודות נדירים צפוי לגדול במהירות בשנים הקרובות, כך שהתלות תעשה לבעלת משקל כבד יותר. בינתיים נראה שעצמאות של המערב מסין תדרוש השקעות ופעולות נחרצות בהרבה.