החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ להגדיר "סניפים מסוימים" של תנועת האחים המוסלמים כארגוני טרור חוללה סערה תקשורתית, אבל יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, אומר כי מדובר בהכרזה "מדוללת". בראיון ל'דבר' מסביר כרמון מה היא תנועת האחים המוסלמים, כיצד הם מסכנים את הסדר העולמי, ומי נאבקים בהם דווקא בהצלחה שכדאי ללמוד ממנה.

"משרד החוץ האמריקאי עבד חודשים על הכנת תיק מסודר לקראת הכרזה על האחים המוסלמים כארגון טרור. אז, במפתיע, הנשיא עקף את כל התהליך, חטף את הנושא מידי הדרג המקצועי, וחתם על צו נשיאותי משלו" אומר כרמון. "ההוראה הזו בעצם מצננת את כל המהלך, משום שההוראה שלו מגדירה רק 'סניפים מסוימים' של התנועה כבעייתיים. זה אבסורד, כי מדובר בארגון אידאולוגי גלובלי. מה זה אומר אם חלק מהתנועה מוגדר טרוריסטי וחלק אחר לא? ברור שזה ייתן פתח להתנגדות משפטית וימסמס את כל המהלך. אז בזמן שבמדינות כמו ירדן ומצרים כבר הכריזו על 'האחים' כארגון לא חוקי, הרי שבקטאר ובטורקיה, שהן מרכזי הכוח של התנועה, ההכרזה של טראמפ לא נוגעת".

חזון החברה האסלמית הכוללת

התנועה החלה במצרים בשנת 1928 ביוזמת חסן אל-בנא, שביקש להקים 'ח'ליפות מודרנית': ישירה, טוטלית, המבוססת על שלטון השריעה. מאז קמו לתנועה שלוחות ברחבי העולם הערבי. חלקן מפלגות, חלקן מוסדות חינוך או רווחה, כולן מחוברות דרך רעיון-על אחד: יצירת חברה אסלאמית כוללת. "זה מה שלא נקלט במערב", מסביר כרמון.

"האסלאם הוא הדת הכי פרגמטית והכי קיצונית בעת ובעונה אחת. כך מוחמד, כך האימפריה העות'מאנית, כך המוסלמים של היום. פרגמטיים וגם קיצוניים. זה לא נקלט במוח מערבי: או שאתה מעשי או שאתה טרוריסט. זה לא ככה. יש באסלאם דבר כזה שנקרא 'שלום זמני'. לא הפסקת אש. שלום זמני, שיש לו תאריך תפוגה כמו חלב, ויש לו מנהיגות אידאולוגית שמחליטה מתי משנים אסטרטגיה".

"בגלל שהמערב שם במרכז רעיונות כמו חופש ורמת חיים הוא לא יודע איך להתמודד עם תנועה אידאולוגית כמו האחים המוסלמים. יש לה הנהגה רוחנית אבל אין כיום משרד שממנו מנהלים בפקודות את השלוחות בכל העולם. זה לא אל-קאעדה ולא חיזבאללה. זו תנועה אידאולוגית עולמית, רחבה, מבוזרת, גמישה, שכל סניף בה מפעיל את עצמו אבל כולם נשענים על אותה ספרות יסוד, ואותה מטרה קיצונית: שלטון אסלאמי במרחב הציבורי, בכל מקום שבו ניתן מבחינה מעשית".

לפי כרמון, האחים מתאפיינים בגמישות רבה: כך הם יכולים להיות מפלגה חוקית בירדן, עמותות צדקה באירופה, ערוץ תקשורת והרבה יותר בקטאר, ותנועת טרור בעזה. הגמישות היא נקודת המפתח להבנת האופן שבו תנועת האחים המוסלמים פועלת.

מזכר של FDD (קרן מחקר אמריקאית העוסקת בביטחון לאומי), שפורסם כשבוע לפני ההכרזה של טראמפ, מראה כיצד סניפים שמצהירים כלפי חוץ על אי-אלימות משמשים בפועל חממה אידאולוגית לפלגים אלימים. על פי המזכר, ענפיה השונים של התנועה מספקים הצדקה אידאולוגית, תמיכה כספית וצינורות לגיוס לאלימות ג'יהאדיסטית.

דוגמה טרייה יחסית שהדוח מציג מגיעה מירדן: במשך עשורים, האחים המוסלמים בירדן היו מיוצגים על ידי מפלגה פוליטית לגיטימית ולא היו מעורבים באירועים אלימים, גם לא במהלך האביב הערבי, אז אפילו לקחו על עצמם תפקיד מצנן.  באפריל 2025 התמונה התהפכה כאשר נחשפה קנוניה של 16 פעילים לתקוף אתרים רגישים בירדן, במטרה לפגוע בביטחון הלאומי, לזרוע כאוס ולבצע פעולות חבלה. החקירה חשפה ייצור רקטות ומל"טים לצד גיוס פעילים בתוך ירדן ומחוצה לה.

התגובה של ירדן, בניגוד להססנות של המערב, הייתה מהירה וחדה: האחים המוסלמים הוצאו מחוץ לחוק ורכושם הולאם עוד באותו חודש. במצרים, במשך עשרות שנים, הם לא אמרו מילה נגד השלטון עד האביב הערבי, שבו הצטרפו והובילו את ההפגנות האלימות. אחר כך עלו לשלטון כמפלגה בבחירות דמוקרטיות.

כרמון נותן דוגמה לשיטתיות של התנועה גם מארצות הברית: שם התגלה ב-2008 שארגון Holy Land Foundation, ארגון פילנתרופי שלכאורה מספק תרופות ומזון לפלסטינים, בעצם מימן את חמאס. באחת הפשיטות אצל בכירי הארגון נמצא “תזכיר אסטרטגי” מ-1991 שהגדיר את מטרת האחים בארה"ב כ–“ג'יהאד תרבותי” ו“חיסול אמריקה מבפנים”. המסמך, שעמד במרכז ההליך המשפטי, הראה כיצד פעילות חינוכית וקהילתית תמימה כביכול שימשה ככיסוי לרשת אידאולוגית ומימונית עמוקה בהרבה — ומאז הפך לאחת ההוכחות החזקות ביותר לקשר הישיר בין התשתית האזרחית של האחים למפעל הטרור הגלובלי שלהם.

"גם באירופה אתה תראה המון פעילות חוקית לחלוטין. בתי ספר, צדקה, רווחה, חינוך. מצד שני פעם בשנה, באוקטוברפסט או בחג המולד, מגיע מוסלמי נכנס ב-100 קמ"ש לתוך הקהל. אין קשר ישיר, האימאם לא נתן לו הוראה ישירה, אבל המסגד שלו הוא חלק מחממה מקומית של האחים המוסלמים שבמשך שנים מקנה חינוך ג'יהדיסטי המחובר לתנועה עולמית המעודדת טרור.""

"המילה ג'יהאד משמשת לכל מיני דברים. יש ג'יהאד כלכלי: תתרום כסף, משאבים. ג'יהאד תרבותי: תבנה מסגדים, בתי ספר. אבל אם מישהו חושף את הקשר בין החינוך באותם מקומות לג'יהאד האלים, כמו החוקר חאמד עבד א-צ'מד בגרמניה, הוא הולך עם שישה שוטרים לכל מקום, כי הוא נתון לאיום מתמיד מאותן חממות אסלאמיסטיות".

במערב לא מבינים את האידאולוגיה

כרמון מסביר כי במערב שמים דגש על ערכים של חופש ועל רמת חיים. מבחינתם, אידיאליסט הוא מי שרוצה לקדם את הדברים האלה, ומי שעושה רע הוא סוג של פושע. לפיכך, אם הוא עשה משהו רע צריך לתפוס אותו. אבל הפעולה האלימה עצמה היא רק קצה הקרחון של מפעל גדול ואידאולוגי של תעמולה וכפייה מתמשכת. האנשים שמבצעים את הטרור הם מעל הכול אידיאליסטים, וההוכחה הפשוטה היא שהם מוכנים לסכן ולמסור את חייהם כדי לקדם את האמונה שלהם ואורחות חייהם. הם קצה הקרחון האידיאליסטי.

"כל עוד גורמים במערב מקדשים את הרב-תרבותיות, הם עיוורים לכל מה שמתחת לפני השטח. בינתיים, האחים מקימים קהילות שבהן כופים את חוקי השריעה, ומחנכים ומסיתים נגד המערב והמדינות שמארחות אותם. זו סוג של גזענות שפוגעת בהם: הם חושבים שבגלל שזה קורה 'פנימה' זה לא יפגע בהם, אבל כל הפרויקט של האחים המוסלמים מבוסס על שלילה מוחלטת של התרבות החילונית הכופרת. וכשהם רואים שאפילו לחברה המארחת לא אכפת מהזלזול שלהם זה מדרבן אותם".

במדינות ערב ברור שהאידאולוגיה היא לב הבעיה, ולכן גם מוקד הטיפול. שם לא מתבלבלים, ולא מאפשרים לגופי דַעְוָה (הפצת האסלאם), חינוך או צדקה לשמש חצר אחורית של פרויקט מהפכני. בירדן, מצרים, סעודיה והאמירויות בנו מערך של חקיקה, פיקוח ושליטה הדוקה במסגדים, בעמותות ובמסגרות פוליטיות — מתוך הבנה שהאחים המוסלמים הם תנועה אידאולוגית המבקשת לעצב מחדש את המציאות המדינית.

במזרח מבינים שהאידאולוגיה היא המקור, והשאר הוא ביטוי שלה; במערב חושבים שהחיים הם המקור, ומה ש“בראש” פתוח לשינויים. בגלל זה המערב לא מבין את המשמעות של ג’יהאד תרבותי, חינוכי ופוליטי. זו סיבה שורשית שקשורה לחברה. "למשל, לפי המסמכים שחשפנו במכון ממרי, קטאר הפעילה בארה"ב מבצע חשאי שנועד להגן על האחים המוסלמים ולסכל יוזמות אמריקאיות שמטרתן להגדיר אותם כארגון טרור. הם הפעילו חברת מודיעין פרטית של איש CIA לשעבר, ועקבו אחרי סנאטורים שסומנו כ'אויבי קטאר' בשל תמיכתם בהוצאת האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק".

מה המצב בישראל?

בקרוב יתפרסם במכון ממרי דוח על הכשלים של 7 באוקטובר. אחת ההבנות הראשיות הנובעות ממנו, לפי כרמון, היא שגם בישראל כמו באירופה לא למדו מספיק את האידיאולוגיה הקיצונית. לדבריו, אירועי 7 באוקטובר מצביעים על פער מהותי: המערכת הביטחונית ידעה על אמצעי הלחימה, האימונים והתכניות המבצעיות, אך כמעט לא עסקה בשאלה מה מניע את חמאס ומהו העולם הרעיוני שלו.

"הם לא הבינו את האידיאולוגיה של האחים המוסלמים: איך אפשר שארגון יעסוק בשאלות כל כך פרגמטיות כמו ‘כמה עוד פועלים צריך’, ורגע אחרי יעשה מהלך קיצוני והתאבדותי כמו 7 באוקטובר? אבל זו בדיוק הגמישות של האחים המוסלמים: גם פרגמטי לחלוטין וגם קיצוני, לפי צורך השעה".

מצד שני, כשמסתכלים על ערביי ישראל בעוד שחמאס אולי קיווה לגל הזדהות, בפועל קרה ההפך: כמעט אפס מעורבות. "הציבור הערבי בישראל הצביע ברגליים”, מדגיש כרמון. “אחרי שנים שבהן היו התפרצויות בערים המעורבות, הפעם אפס. גם מי שכועס, גם מי שמזדהה לאומית לא רוצה מודל חמאס. לא רוצה שריעה. הוא ראה מה קורה בעזה, בסוריה ובמקומות אחרים".

הדור השלישי והרביעי גדל בתוך מערכת אזרחית, משפטית וכלכלית ישראלית; חי בתעסוקה מעורבת, לומד במוסדות ישראליים ונמצא במגע יומיומי עם חברה פתוחה. “הם למדו את הישראליות”, אומר כרמון. "את זה הציבור הנאור לא יאהב לשמוע, אבל הרבה בזכות השב"כ". מדובר בכמה דורות שמצד אחד נפתחה להם הדלת לחברה, ומצד שני, בניגוד מוחלט לאירופה ובדומה למדינות סוניות מתונות היה גם פיקוח והרחקה של גורמים קיצוניים.

"אז לצערי, בכל מה שנוגע לרצח, פשיעה וריבוי נשים בנגב אנחנו כמו אירופה, וחושבים שמה שקורה שם לא יגיע אלינו. אבל בענייני ביטחון לאומי וקיצוניות אידאולוגית נגד המדינה ויהודים אנחנו דואגים לנטרל את החלקים הרדיקליים. זה מאפשר למתינות להתפתח, והתגובה ל-7 באוקטובר מראה את זה באופן ברור. הדיבור נגד ישראל והסימפטיה לחמאס מופיעים כמעט רק בקמפוסים, וגם שם הם נשארים בעיקר בתוך תאי הסטודנטים והבועה הסטודנטיאלית הליברלית".

בעקבות הצהרת טראמפ החל דיון ציבורי העוסק בפסילת מפלגת רע"מ, בטענה שהיא קשורה לאחים המוסלמים. כרמון דוחה זאת לחלוטין: "זה הבל גמור. להיפך, התנועה האסלאמית הישראלית התפצלה לשני זרמים שונים בתכלית: הפלג הצפוני בראשות ראאד סלאח, שהרטוריקה שלו מקבילה לחלוטין לאחים המוסלמים. מנגד, הפלג הדרומי שממנו צמחה רע"מ, בחר להשתלב בפוליטיקה הישראלית ולהוביל זרם של מתינות והשתלבות. הפלג הצפוני הוצא מחוץ לחוק. הקבוצה של ראאד סלאח בזה לפלג הדרומי ורואה בהם משת"פים".

לדברי כרמון, כל עוד ימשיכו להתייחס לאחים המוסלמים כאל אוסף סניפים, ולא כאל תנועה אידאולוגית אחת, גמישה, פרגמטית וקיצונית בעת ובעונה אחת, ימשיכו לפספס את מהות האיום. הוא טוען כי מדינות ערב כבר הפנימו שהמאבק הוא על רעיון, תשתית אידאית שמסוגלת להחליף מסכות בין צדקה, פוליטיקה וטרור לפי הצורך. ישראל, הוא אומר, נאלצה ללמוד זאת בדרך הקשה בשבת השחורה. "ההבדל הוא לא בין פרגמטיים לקיצוניים, אלא בין אידאולוגיה כזו או אחרת. גם בין המוסלמים, כמו בין היהודים, יש מחלוקות אידאולוגיות. צריך לדעת להילחם באידיאולוגיה הקיצונית, ואפשר לעשות את זה".