
סערה פרצה היום (ראשון) במערכת הפוליטית לאחר שלשכת נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיעה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לנשיא בקשת חנינה. באופוזיציה קראו לנשיא לדחות את הבקשה, או להתנות אותה בפרישת נתניהו מהחיים הפוליטיים. בקואליציה קראו לנשיא לקבל את הבקשה.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב לבקשת החנינה של נתניהו, וקרא לנשיא הרצוג: "אתה לא יכול לתת לנתניהו חנינה בלי הודאה באשמה, הבעת חרטה ופרישה מיידית מהחיים הפוליטיים".
יו"ר הדמוקרטים, אלוף (מיל') יאיר גולן אמר: "לא ביבי, לא. הדרך היחידה לאחדות בעם היא בעצירת מכונת השנאה והרעל, בעצירת פירוק מערכות החוק והדמוקרטיה – והדרך הזו מתחילה בהתפטרותך ועזיבתך את החיים הציבוריים בישראל. אחרי שש שנים של משפט, אחרי עשור ששיקרת שלא היה כלום – ולא יהיה כלום – עתה מסתבר שאתה מפחד מהאמת. עסקת החליפין היחידה היא שתיקח אחריות, תודה באשמה ותשחרר את המדינה לנשום ולהשתקם. רק כך תושג אחדות בעם".
גדי איזנקוט, ראש מפלגת "ישר!", אמר כי "ישראל היא מדינת חוק. אין מערכת חוקים אחת לאזרח הפשוט ומערכת חוקים אחרת לנתניהו".
יו"ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ, צייץ: "נתניהו יודע שבקשת החנינה שאינה תואמת את התהליך הנהוג בישראל היא פייק מוחלט, שנועד להסיט את עיני הציבור מחוק הפטור מגיוס שהוא מקדם על חשבון הילדים שלנו. הוא מתנהל כמו כבאי שמצית שריפה ואז דורש פרוטקשן כדי לכבות אותה. נתניהו, במקום ללבות את האש, תכבה את השריפה שיצרת בחברה הישראלית, תעצור את הפגיעה בדמוקרטיה, תצא לבחירות, ורק אז תבקש עסקת טיעון או חנינה".
אביגדור ליברמן, ראש ישראל ביתנו, על בקשת החנינה: ״זו לא בקשת חנינה, זו סחיטה באיומים״.
שרת התחבורה מירי רגב הגיבה על בקשת החנינה של נתניהו, בטקס במטה הארצי של משטרת ישראל: "תיק תפור, הפרקליטות ניסתה להפיל ראש ממשלה מכהן. אני קוראת לנשיא לקבל את בקשת החנינה ולהביא לריפוי בעם".
שר החוץ גדעון סער צייץ ברשת X: "חוזר ואומר: סיום הסאגה של משפט נתניהו משקף את טובת המדינה ויתרום לאחדות ישראל. סומך על שיקול דעתו וראייתו הלאומית הרחבה של נשיא המדינה". הוא העלה שוב את הציוץ שלו מ-12 בנובמבר, שבו תמך בחנינה: "כנראה שהיה צריך את נשיא ארצות-הברית טראמפ כדי להציב את מלוא האבסורד שמגלם המשך 'משפט נתניהו'. ראוי בהחלט שנשיא המדינה יפעיל את סמכות החנינה ויסיים את הסאגה הזאת שאין בה תועלת אלא רק נזקים למדינה, לאחדות עם ישראל ואף למערכת המשפט עצמה. זה האינטרס הציבורי המובהק".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי המחויבות של הציונות הדתית לרפורמה במערכת המשפט תימשך ללא קשר לחנינת נתניהו, והוסיף כי "ברור לכל בר דעת שנתניהו נרדף במשך שנים בידי מערכת משפט מושחתת שתפרה לו תיקים פוליטיים, ולכן אני קורא לנשיא להיענות לבקשת החנינה".
איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי וראש מפלגת עוצמה יהודית, הדגיש כי "החנינה הזאת לא תפסיק את הדרישה לעשות ניקוי אורוות בפרקליטות; את הדרישה להפסיק לתפור תיקים. אסור שיהיה כאן דיל. צריך להמשיך ולנקות את האורוות בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה. חנינה עכשיו – אבל בלי שום דיל. חנינה עכשיו – כי זה מגיע לנתניהו, כי זה נכון וצודק, וזה מגיע לכולנו, לכל עם ישראל".
בתנועת ש"ס אמרו: "אנו פונים לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, להיענות בחיוב לבקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעת הזו המשימה החשובה ביותר היא אחדות העם, ואין ספק שהמהלך יוכל לתרום רבות לאיחוי הקרעים ולהפגת המתחים. אנו קוראים לנשיא להתעלם מקריאות אנשי האופוזיציה המבקשים להמשיך את העימות הפנימי, ולהפעיל את שיקול הדעת, ההיגיון והצדק ולאשר את בקשת החנינה".
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט: ״בשנים האחרונות מדינת ישראל הובלה לכאוס ולסף מלחמת אחים המאיימים על עצם קיום הבית. על מנת לחלץ את ישראל מהכאוס אתמוך בהסדר מחייב שיכלול פרישה בכבוד מהחיים הפוליטיים לצד סיום המשפט. כך נוכל להניח לזה, להתאחד ולשקם יחד את המדינה.״
מלשכת הרצוג נמסר כי "הבקשה מועברת כעת, לפי הכללים, למחלקת החנינות במשרד המשפטים שתרכז גם את חוות הדעת הרלוונטיות מהגורמים השונים במשרד המשפטים, ולאחר מכן הן יועברו ליועצת המשפטית של בית הנשיא וצוותה להכנת חוות דעת נוספת לנשיא המדינה".
בקשת החנינה מתפרשת על פני 111 עמודים, כאשר 13 מהם כוללים את בקשת החנינה עצמה, ו-97 עמודים כוללים את כתב האישום נגד נתניהו ואת החלטת הרכב השופטים מיוני 2023. בהחלטה כתבו השופטים כי קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שב"תיק 4000" (תיק בזק-וואלה,שהנאשמים המרכזיים בו אחרי נתניהו הם שאול ואיריס אלוביץ'), אך כי בשאר התיקים עדיין קיימות מחלוקות.


