
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) את הצעת החוק לקביעת מנגנון דיווח וניטור של המלאי התפעולי של חיטה ומספוא, במטרה להגביר את המוכנות של המדינה לשעת חירום.
הצעת החוק לעיגון מנגנון דיווח וניטור מרחיבה את הכלים שבידי משרד החקלאות לקבל תמונת מצב מלאה ורציפה, גם על המלאי התפעולי שקיים במשק, ולא רק על מלאי החירום. מנגנון הדיווח והניטור המוצע יסייע בקבלת החלטות מהירה ומבוססת נתונים בשגרה ובמצבי חירום, בחיסכון תקציבי ובשמירה על הדיסקרטיות הנדרשת.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר, שמקדם את הצעת החוק, אמר בישיבת הממשלה: "עם פרוץ מלחמת התקומה, למדנו שהיעדר כלי שיאפשר לבצע ניטור ודיווח רציף של המלאים על ידי המחזיקים, אינו מאפשר לבנות תמונת מצב מלאה בזמן אמת. כעת, מדינת ישראל תוכל לפעול במהירות, בדיוק, באחריות, ביעילות ובדיסקרטיות הנדרשת גם בשגרה וגם בחירום״.
מלאי החירום והמלאי התפעולי חיוניים להבטחה של אספקת המזון השוטפת לציבור. מלאי גרעיני החיטה למאכל הכרחי להבטחת הזמינות של לחם ומוצרי מאפה בסיסיים, ומלאי המספוא ורכיבי המזון לבעלי חיים חיוני להבטחת הזמינות של מוצרי המזון מן החי כמו בשר, ביצים ומוצרי חלב.
משרד החקלאות וביטחון המזון מנהל את מלאי החירום של גרעיני החיטה והמספוא, בהתאם לתרחישי הייחוס של רשות החירות הלאומית (רח"ל), שקובעת את כמויות המלאי הנדרש. בהיעדר תמונת מצב עדכנית של המלאי התפעולי השוטף במשק, רציפות אספקת המזון וביטחון המזון עלולים להיפגע בשעת חירום.
החשש מסגירת נמלים ושיבושים מתמשכים בשרשראות האספקה לישראל עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, השפיעו על יבוא של מוצרי מזון בסיסיים לישראל. מצב החירום הגביר את הצורך להבטחת ביטחון המזון באמצעות ניטור רציף של המלאים.
חשיבותם של מלאי המזון נדונה בהרחבה גם בדו"ח מבקר המדינה בנושא הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום, שהתפרסם באוקטובר 2025. מהדו"ח עולה מחסור במנגנונים חוקיים שיבטיחו דיווח, ניטור ובקרה של המלאי התפעולי, משום שהוא מצוי במאגרים של יבואנים וספקים בשוק הפרטי.
על פי ההצעה, כל הגורמים המחזיקים מלאי חיטה למאכל אדם או רכיבי מספוא לבעלי חיים יחויבו לבצע דיווח מקוון לגבי המלאי הקיים, על בסיס חודשי ושנתי. חובת הדיווח תחול על טחנות הקמח, מכוני התערובת, מרכזי המזון, תאגידי סחר בגרעינים, רפתות, לולים ודירים.
הדיווח יעודכן במערכת מתקדמת שמפתח משרד החקלאות בימים אלה, בהתאם להנחיות מערך הסייבר הלאומי. הנתונים שיאספו יאפשרו בחינת מגמות במשק, פערים עונתיים והערכה של היקפי המלאים בזמן נתון.
בין סוגי המלאים המדווחים: גרעיני תירס ושעורה, כוספת סויה, כוספת ליפתית וחמניות, גלוטן תירס, שומן דקלים, תוספי ויטמינים ומינרלים לבקר, צאן ועופות. חובת הדיווח תכלול גם ציון מיקום גיאוגרפי של כל סוגי המלאים ואת הפרטים של בעל המלאי. המשרד יסמיך מפקחים ייעודיים לנושא, לצורך בקרה וניטור וללקיחת דגימות מעבדה לפי הצורך.
הניטור הרציף של מלאי החיטה והמזון לבעלי החיים, לצד מידע על מלאי החירום הקיים, ישולב במערכת מידע שתאפשר ניתוח תמונת מצב מלאה בזמן אמת. המערכת תאפשר בקרה על המלאי התפעולי, תתריע במצב של ירידת המלאי לרמות נמוכות, ותסייע בקבלת החלטות תקציביות מושכלות וגיבוש צעדי פעולה מהירים בעת הצורך.


