תחקיר של רשת BBC חושף כי משטרת גאורגיה ריססה רעלים במכת"זית לעבר מפגינים בבירה טביליסי באמצעות מכת"זית כמה פעמים במהלך השנה האחרונה. "הרגשנו שהמים שורפים אותנו", תיאר אחד המפגינים את התחושה, ואמר כי סבל מתסמינים ממושכים ומכאבים, הרבה מעבר לצריבה רגעית בעיניים של גז מדמיע תקני. התחקיר חשף שהרעל שהשתמשה בו המשטרה דומה במרכיביו לנשק כימי שהשתמשה בו צרפת במלחמת העולם הראשונה נגד גרמניה.
על פי ממצאי התחקיר, החומר הרעיל הוא ככל הנראה ברומובנזיל ציאניד (Bromobenzyl cyanide), הידוע בשמו הצבאי 'קמייט' (Camite). מדובר בתרכובת רעילה שפותחה בצרפת ושימשה כנשק כימי עוד במלחמת העולם הראשונה, אז שוגרה לעבר הכוחות הגרמנים. בניגוד לגז מדמיע סטנדרטי שנועד לפיזור הפגנות ומתנדף יחסית מהר, ה"קמייט" הוא חומר רעיל ומסוכן.
מומחים שהתראיינו לתחקיר, בהם הכימאי חוקר הרעלים פרופ' כריסטופר הולסטג', סיפרו כי השפעותיו של ה'קמייט' חמורות וממושכות. מפגינים שהחומר פגע בהם לאחר שהותז ממכת"זיות סיפרו על קוצר נשימה, שיעול והקאות שנמשכו שבועות. אליס אדוארדס, המדווחת המיוחדת של האו"ם לענייני עינויים, הגדירה את השימוש בחומר כהפעלת "נשק ניסיוני" על אזרחים, והבהירה כי הדבר מהווה "הפרה בוטה של חוקי זכויות האדם הבינלאומיים".
התחקיר לא הסתמך רק על תחושות המפגינים. אחת העדויות המרכזיות הגיעה מלאשה שרגלשווילי, לשעבר ראש כוח משימה משטרתי מיוחד בגאורגיה. שרגלשווילי חשף כי כבר בשנת 2009 התבקש לבצע ניסויים בחומר זהה בתוך מכת"זיות (משאית להתזת מים). לדבריו, הוא מזהה את החומר שבו נעשה שימוש כעת כאותו חומר רעיל שנתקל בו בעבר. רופא הילדים קונסטנטין צ'חונשווילי ומומחים נוספים חיזקו את הטענות הללו, בהצביעם על התסמינים הקליניים החריגים שהציגו המפגינים, אשר אינם תואמים את האמצעים השגרתיים לפיזור הפגנות.
הפרסום עורר סערה מיידית בגאורגיה, אך תגובת השלטונות לא הייתה התנצלות או הבטחה לבדיקה פנימית של השימוש בכוח, אלא מתקפה חזיתית נגד המפרסמים. שירות הביטחון של גאורגיה (SSSG) הודיע על פתיחת חקירה פלילית דווקא נגד רשתBBC שפרסמה את התחקיר, ונגד המקורות הגאורגים שהתראיינו לכתבה. בהודעה רשמית נאמר כי הפרסום הוא "פשע המאיים על חיי האזרחים ופוגע במוניטין הבינלאומי של המדינה". חבר הפרלמנט לבאן מצ'בריאני (Levan Machavariani) דחה את הממצאים מכל וכל, וקרא לציבור להפעיל "חשיבה ביקורתית" מול מה שכינה "הפצת שקרים".
ההפגנות בגאורגיה החלו בסוף אוקטובר 2024 לאחר שמפלגת השלטון השעתה את שיחות ההצטרפות של המדינה לאיחוד האירופי, על רקע התקרבותה של הממשלה בטביליסי למוסקבה והתרחקותה מהעולם המערבי. האופוזיציה והמפגינים דחו את תוצאות הבחירות לפרלמנט, שנערכו ב-26 באוקטובר 2024, ובהן ניצחה מפלגת השלטון הפופוליסטית 'החלום הגאורגי' בראשות בידזינה איוואנישווילי. הדרישות המרכזיות שעלו במחאות היו ספירה מחודשת של הקולות ועריכת בחירות חדשות. ההפגנות התגברו ב־28 בנובמבר, לאחר שהממשלה הודיעה כי תשעה את המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי עד 2028, למרות הבטחת הבחירות שתקדם את ההצטרפות לאיחוד.
