"יהיה חדר חירום קבוע כדי לתכלל את העבודה של החברה הבדואית בנג. לכל ארגון יש ערך מוסף' לכל רשות מקומית לא באים לעשות במקום אלא לעשות יחד", אמר סלימאן אל עאמור, מנכ"ל שותף באג'יק, בפתח הכנס "כשהחירום הופך לשגרה", שהתקיים היום (שלישי). בכנס נפגשו אנשי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב וארגוני החברה האזרחית להקים את חדר החירום הקבוע בנגב.

פעילות המשטרה במסגרת מבצע 'סדר חדש' וחסימת הכניסות ללקיה ותל-שבע לצד הקיצוץ המתוכנן בתקציבי החלטה 550, ריחפו כעננה בחלל הכנס. "אני לא חושש מצמצום באנשים, נדע להתמודד עם זה" אמר אילן עמית מנכ"ל שותף באג'יק. "אני חושש לצעירים. מה יקרה איתם אם המסגרות תיסגרנה, לאן הם ילכו? ילכו לריק, לשבת על הברזלים".

"הקיצוץ הוא מכה אנושה לעתיד" אמר ח'יר אל-באז, יו"ר אג'יק, "זו טעות נוראה דווקא עכשיו כשהרוחות מתלהטות לקצץ בתקציבי החינוך והרווחה. החברה הבדואית מוכנה מאי פעם להיאבק באלימות ובפשיעה. היא מוכנה לשתף פעולה עם המשטרה. המטרה יודעת לעבוד, אבל לא זו הדרך. המחסומים רק מכעיסים את האנשים, ולא מפריעים לפושעים".

הדוברים השונים חזרו על האמירה כי החירום הוא השגרה, "בכפרים הלא מוכרים אנו במצב חירום כל הזמן", אמר עטיה אל-אעסם, יו"ר המועצה האזורית לכפרים לא-מוכרים, "בחורף בגשם ובקיץ תחת השמש, אנו אוכלוסיה שקופה. השלטונות לא רואים אותנו באותה עין כמו שאר האוכלוסיה. אנו במצב זה בגלל הזנחת השלטונות. אנו נמצאים במצב אסון, הממשלה הורסת כפרים שלמים. אנשים ללא קורת גג ללא כלום".

"המלחמה בעזה כמעט נגמרה אבל הממשלה לא מניחה לנו", קבע ח"כ וואליד אל הוואשלה (רע"מ), "משפחות מתפרקות, משפחות ללא בית". אל-באז תיאר את פניו השונים של מצב החירום בנגב ואמר "זה משפיע לא רק פיזית, אלא גם נפשית".

אבראהים חיג'אזי, יו"ר ועד החירום הערבי של ועדת המעקב העליונה הרחיב על גלגולי חדר המצב מימי הקורונה, ימי 'שובר חומות' והמלחמה. הוא דיבר על ההצלחות בימי הקורונה, העבודה בתקשורת שהובילה לשינוי התנהגות בחברה הערבית, ההחלטות הקשות, כמו סגירת המסגדים וגיוס כל הגופים לפעולה משותפת. לצד זאת הזכיר גם את הכישלון התקשורתי בימי 'שובר חומות'. "לא ידענו איך להגיד לצעירים, לא יכולנו להשפיע".

חיג'אזי הצביע על האתגרים העומדים בפני חדר החירום, ריכוז המידע ושיתופי פעולה בין כל הגורמים, חלוקת המשאבים והכשרת האנשים ברשויות המקומיות. "אין כיום רשות מקומית שהיא חסרת אונים לחלוטין. יש מודלים לתפארת בחלק מהרשויות, צריך ללמוד מהמודלים האלה".

בדיון על המוכנות לחירום עלו הקשיים העומדים בפני חדר החירום לצד האתגרים. "אנו נמצאים במציאות ייחודית, אבל אנו יכולים לתרום לשינוי המציאות", אמר טלב א-סאנע, יו"ר ועד ראשי הרשויות הבדואיות בנגב. "החברה הבדואית היא חברה במעבר, בנוסף יש את מדיניות הממשלה. אנו יכולים לתרום לשינוי לא להיגרר למציאות. המטרה שלנו לאגד את הכוחות החיוביים בנגב כדי ליצור מסה של שינוי. התופעות השליליות הן סימפטום של הבעיה הבסיסית, האפליה והקיפוח. למדינת ישראל אין חוקה, אין מגילת זכויות. הכל נגזר מהמציאות הפוליטית. אנו צריכים להיות במוקד קבלת ההחלטות".

יוסף אבו ג'עפר, סגן ראש עיריית רהט, קרא לגיוון במענה וללמידה הדדית. "צריך לראות מה יכול לקרות בעיר, ולא רק מה הצורך". הוא טען כי בעת חירום ייתכן ולא ניתן יהיה להעביר צוותים בין הישובים, "צריך לדעת להיות גם יחד, אך גם לחוד". ד"ר נעים אבו-פרחה, מאגודת הרופאים הערביים בנגב, הדגיש כי "חירום הוא ברגע. בכל יישוב צריך להיות צוות מתנדבים למענה מהיר".

המדיינים חלקו מנסיונם והשיאו עצות כיצד יש לנהל את חדר החירום וכיצד לנהל את היחסים עם מערכות השלטון. "צוותי המתנדבים הם שהפעילו את המערכת", אמר אל-אעסם, "צריך לערב את הקהילה".

"הפערים שאנחנו רואים בנגב אינם מקרים בודדים. מדובר במציאות ארוכה של היעדר שירותים בסיסיים ותשתיות לקויות" אמר אל-עאמור. חדר החירום מאפשר לראשונה לבנות תהליך מסודר שממפה את הצרכים ופועל יחד עם המדינה והרשויות כדי לתת לתושבים מענה יציב ושוויוני”.

“היום בנינו שפה משותפת בין המדינה, הרשויות והקהילות אשר מספקת מענים לצרכי החברה הבדואית בנגב" הוסיף עמית. "חדר החירום יאפשר תיאום, רציפות וביטחון – לא רק בזמן משבר, אלא בכל יום ובמגוון רחב יותר של מצבי חירום".

"יש חלון הזדמנויות עכשיו להקים את חדר החירום", אמר ח'יר אל-באז. "יש קשב בממשלה, והקהילה נכונה לדבר. למרות היאוש, הפחד ממה שעשוי לקרות הוא מניע לפעולה. לחברה הבדואית יש את הכוחות והרצון לפעולה".