שתי דקות לכל דובר, סילוק חברי כנסת וחיילי מילואים, והתקדמות בסעיפי החוק מבלי לשמוע את רוב הגופים האזרחיים שהגיעו לוועדה: דיוני ועדת החוץ והביטחון בנושא מתווה ביסמוט לחוק הגיוס התנהלו היום (שלישי) כפי שמתנהלים דיונים שמטרתם "לסמן וי" על עצם קיומם.

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, הודיע בסיום הישיבה כי הדיונים על סעיף המטרה בחוק שהניח הסתיימו במלואם, לאחר שהוועדה שמעה את כל הדעות וההתייחסויות מכלל חברי הכנסת. עוד הוסיף כי הוועדה כבר התחילה לדון בסעיף הבא בחוק, וכי העבודה נמשכת "בקצב יעיל ומדויק".

המספרים שאומרים הכול: 672 מתגייסים יתווספו

"אני עומד מאחורי המספרים שאמרנו לא פעם בוועדה הזו. צה"ל מסוגל לעמוד בכל מספר בהתראה סבירה", אמר ראש חטיבת תכנון ומנהל כח האדם, תא"ל שי טייב, שהתכוון לכך שבצה"ל חסרים 12 אלף לוחמים, וכי הוא יוכל לקלוט בשנה הקרובה כ־6,000 חיילים חדשים, ובשנה שלאחר מכן – ללא הגבלה.

"פקודות המטכ"ל הן פקודות שמאוד מסובך להגיע אליהן, אבל אנחנו נשלים אותן בכל הנושא של תנאי השירות. דבר שלישי הוא בנוגע לשירות האזרחי — אני באופן אישי סבור שכולם יכולים לשרת בצה"ל. עשינו המון התאמות, אני כמובן לא יכול להגיד על כל אחד, אבל אני מאמין שעשינו המון התאמות טובות".

"כששר הביטחון הציג את העקרונות בפני הוועדה הוא הודיע ששירות אזרחי ביטחוני לא ייכלל ביעדים", אמר יו"ר הוועדה הקודם, יולי אדלשטיין. "הייתי שמח אם מי שניסח את החוק יסביר את הפער". חלק מחברי הכנסת עקצו את ביסמוט ואמרו: "תביא את אטיאס, נשמח שיעשה לנו סקירה על החוק", כשהתכוונו לנציג החרדים, אריאל אטיאס, מי שניסח את החוק.

ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) התנגדה לניסוח אחת ממטרות החוק, שמדברת על שירות אזרחי־ביטחוני. "עשיתי אתמול חישוב מעמיק, וממש עולה שעם כל השינויים שיש פה, ועם העובדה שיש פה כל כך הרבה קיצוצים, בחלק שהולכים לשירות לאומי, בחלק שלא מחויבים ועוד, יתגייסו בדלתא כ־600 חרדים. איך זה הגיוני?".

גם בדיון הראשון שהתקיים אתמול, חילי טרופר (כחול לבן) הציג את החישוב הפשוט שמראה כמה חרדים יתווספו למצבת החיילים: לשנה הראשונה של החוק יידרשו להתגייס 5,440. כשמורידים מכך 10% שמתגייסים לשירות אזרחי המוגדר כחלק מהיעד, נותרו 4,896 שהם יעד הגיוס בפועל. לפי החוק, גם 75% גיוס ייחשב עמידה ביעד כדי לקבל פטור מסנקציות, כלומר 3,672 מתגייסים.

אבל, כבר כיום יש 3,000 מגויסים חרדים לפי הגדרת החוק, מכיוון ש"חרדי" ייחשב מי שלמד שנתיים במוסד חרדי בין גיל 14 ל־18. כך שהחוק מוסיף 672 חיילים ליעד הגיוס, ואיש אינו יכול לדעת האם יהיו לוחמים, תומכי לחימה או חיילים עורפיים.

להצביע מאחורי פרגוד

הדיון עסק בסעיף 26(ב), שמתאר את מטרת החוק: "מטרתו של פרק זה לצמצם את אי־השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות אזרחי־ביטחוני, ולקבוע הסדרים שתכליתם להסדיר את מעמדם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם — והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה".

בייעוץ המשפטי לוועדה הבהירו כי להצעת החוק שלוש תכליות מרכזיות: צמצום אי־השוויון בגיוס, הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, והכרה בחשיבות לימוד התורה. לצד זאת ציינו כי על הוועדה להכריע מהו היחס בין התכליות — האם כולן שוות מעמד או שלתכלית מסוימת יש עדיפות.

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), חזר על הצעתם של בני גנץ וחברי כנסת נוספים וקרא לקיים הצבעה חשאית: "בגלל שמדובר בחוק כל כך גורלי והיסטורי, אני מציע שההצבעה עליו תהיה חשאית מאחורי פרגוד. כדי שכל מי שמדבר פה על ערכים יצביע לפי צו מצפונו ובלי לחצים פוליטיים."

מירב כהן (יש עתיד) התריעה בדיון כי "650 מיליון שקלים יוחזרו לאברכים ולישיבות, מכיוון שבחוק כל מה שנלקח יוחזר". לדבריה, "אני נגד מהלכים מהסוג של שלילת קצבאות והטבות אוניברסליות, אבל אני מדברת על הטבות־יתר, ואני בעד שהן לא ילכו למשתמטים אלא למשרתים. דבר נוסף הוא שמובאת פה חנינה קולקטיבית לכל מי שהתחילו נגדו הליכים גם אם הוא לא יתגייס".

יו"ר הוועדה ביסמוט, ביקש מכהן להתייחס אך ורק לסעיף המטרה. משסירבה, הורה לה לצאת מהדיון. "באים ואומרים לצעיר החרדי 'אתה לא צריך להתגייס, כי הסנקציות לא יגיעו — כי יש להן עוד לפחות שנה וחצי עד שיגיעו, ויש ועדה שיכולה לשנות את הסנקציות ואת היעדים'".

שירות אזרחי: "אין פה צמצום של אי־השוויון"

יועמ"שית הוועדה, מירי פרנקל־שור, ציינה כי ישנם גם חיילים שצה"ל מעביר לתפקידים בשירות אזרחי־ביטחוני בגופי ביטחון כמו שב"כ, משטרה והמוסד. ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) תהה כיצד ייתכן שחייל חרדי שהוקצה לצה"ל לשרת כתף אל כתף עם חרדי אחר המשרת בשירות אזרחי באותו גוף ביטחוני — כאשר מתנדב בשירות אזרחי מוגבל בשעות שבועיות ורשאי להפסיק את ההתנדבות כרצונו.

"הנקודות השונות שבהן היה כתוב 'תלמידי ישיבות' נמחקו ברובן, ועוד נכתב במטרה של פרק א' שהוא צריך לצמצם את אי־השווין בגיוס לשירות סדיר — אבל על שירות מילואים לא נכתב כלום", אמר שטרן. "וכשיש את ההכנסה הזו של שירות אזרחי אין פה צמצום של אי־השוויון, כי הם לא עושים מילואים".

מנכ"ל רשות השירות הלאומי, ראובן פינסקי, מסר כי כיום משרתים 1,434 חרדים בשירות הלאומי והאזרחי, מתוכם 1,033 נשואים עם ילדים, והגיל הממוצע מעל 24. לדבריו, בין 500 ל־800 מצטרפים חדשים מצטרפים בכל שנה. "אין אצלנו שעות מקסימום בשירות הביטחוני, רק מינימום. אנחנו חושבים שאנחנו תומך לצורך המבצעי, אבל לא חליפי".

עו"ד דרור גרנית ממשרד המשפטים התייחס לנוסח החוק ואמר: "הנוסח הנוכחי הוא שהכול נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, בניגוד לנוסח הקודם שבו לא הכול היה כפוף לחשיבות לימוד התורה." הוא ציין כי שירות לאומי־אזרחי "אינו עומד בהכרח במטרת החוק אם רצון החוק הוא צמצום אי־השוויון".

דברי המשפחות השכולות ריגשו את חברי הוועדה. צביקה גרינגליק, אביו של שאולי גרינגליק ז"ל שנפל במלחמה, אמר: "כל הנופלים שלנו נמצאים כאן בחדר, וכולם צריכים להיות בחיל ורעדה כשמדברים על החוק הזה. כבוד היושב ראש אמר שזהו חוק היסטורי. אתה לא יודע כמה שאתה צודק. זה חוק שהולך לשנות את ההיסטוריה של עם ישראל ולאבד ערך של כל הערכים שאני גידלתי את הילדים עליהם".

צבי זוסמן, אביו של בן זוסמן ז"ל שנפל בעזה, אמר: "זה מתווה סרבנות בחסות החוק. אני כאן עבור הילדים שלי מיקה ובועז, עבור שלי שעושים מילואים גם בגיל חמישים. אתם יכולים להפחית את הנטל — אבל אתם בוחרים שלא. צריך לשבור את מעגל האלימות והאילמות שלכם כלפי המשרתים".