"אם יש איומים ואלימות כלפי העובדות והעובדים הסוציאליים – מבחינתי שלא יהיה טיפול לתושבים", אמרה יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני. "שלום העו"סים והמנהלים נמצא אצלי בראש סדר העדיפויות, ונעשה כל צעד שהכרחי להגנה על חייהם. בלי ביטחון אישי אין שירות, אין טיפול ואין רווחה". במספר מקרים קודמים השנה האיגוד השבית את המחלקות לשירותים חברתיים.

חרמוני אמרה את הדברים בכנס מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים בחברה הערבית, שנערך אתמול (רביעי) בחדרה. לדבריה, בשנה האחרונה האלימות כלפי עובדים ועובדות סוציאליים עלתה בשנה האחרונה פי 3, כחלק מ"עלייה דרמטית באלימות ב-3 השנים האחרונות בכל רחבי המדינה, במיוחד בחברה הערבית". היא אמרה שהאלימות הגואה היא תוצאה של "הזנחה פושעת ומכוונת, גזענות, הדרה ועוני".

עובדים רבים מותקפים, אך אין איסוף נתונים

פתחי אבו יונס, מנהל מחלקת הרווחה בסח'נין ויו"ר פורום מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות, חשוף לאלימות כלפי עובדים סוציאליים בקרוב. "זה יוצא מגבולות העבודה ומגיע לרחוב, לסופרמרקט, לבית משפחתו של העובד", אומר יונס ל'דבר', "לא מעט עובדים סובלים אלימות פיזית קשה, אפילו ירי על הבתים שלהם, שריפת המכוניות שלהם". התקיפות האלו פוגעות לדבריו ביכולת של העובדים לממש את תפקידם המקצועי.

אבו יונס מספר על עובד לשעבר שלו שהותקף פיזית, כולל ירי לעבר בֵּיתו. האלימות שהופנתה כלפיו וכלפי משפחתו השפיעה עליו נפשית, עד שלא הצליח לתפקד מקצועית, והמחלקה נאלצה לסיים את עבודתו. "כדי לטפל באנשים אתה צריך להרגיש מוגן. אם אני לא יכול להגן על עצמי, איך אני יכול להגן על אחרים?"

אבו יונס מדגיש כי למרות שכיחות האלימות כלפי עובדים ועובדות סוציאליות, אין מעקב צמוד אחרי התופעה או ריכוז מידע מסודר על היקפה. הוא מקווה שזה ישתנה: "ישבנו היום יחד עם כל הגורמים, גם בממשלה וגם בשלטון המקומי, כדי לעמוד על היקף הבעיה וגם להציב תוכניות ודרכי פעולה".

המחסור בתקציבים מיתרגם לאלימות

כנס מנהלי המחלקות שם זרקור על מצבם של עובדי הרווחה העובדים עם קורבנות האלימות והפשיעה בחברה הערבית, מחולליה והעדים לה. לצד איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים, הכנס נערך בשותפות של הגורמים הבולטים בתחום: האגף למוגנות במשרד הרווחה, מרכז השלטון המקומי, פורום מנהלי הרווחה ברשויות הערביות, וארגון 'תמר' הפועל בתחום בריאות הנפש בחברה הבדואית.

מנכ"ל משרד הרווחה, ינון אהרוני, סיפר על המאבק לתקצב את התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית. יו"ר ועד הרשויות הערביות וראש עיריית סכנין, מאזן גנאים, התייחס לקיצוץ המתוכנן בהחלטת הממשלה 550: "יש חשש גדול מגניזת התקציבים של התוכניות הכלכליות לצמצום פערים בחברה הערבית, ומלקיחת תקציבים מתחומי הרווחה, הבריאות והחברה לטובת משטרת ישראל".

גם קרן גרין, ראש מועצת קדימה צורן ויו"ר וועדת הרווחה במרכז השלטון המקומי, קראה "לשמור על כספי החלטה 550". היא פנתה לכ-70 מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים בחברה הערבית שנכחו בכנס: "אתם ואתן מנהיגים את הרווחה ברשויות שלכם בתנאים לא פשוטים, לא תמיד יש לכם את הכלים והאמצעים".

גם מבחינת אבו יונס, המחסור במשאבים הוא דרמטי, ומהווה אחד הגורמים להתגברות האלימות כלפי העובדים. "העובד הסוציאלי עמוס במספר תיקים גדול, שלא מאפשר לו להקדיש מספיק תשומת לב. הכול מתנקז לשולחן שלו. הציפיות ממנו עולות, אבל התנאים לו מאפשרים לו לעמוד בהן, וכאן מתפתחת אלימות כלפיו".

ביחס לאלימות עצמה, הוא קורא לצייד את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות במצלמות, לתת לכל עובד זמזם מצוקה ולהציב מאבטחים במחלקות. "משרד הרווחה צריך להיכנס לעניין, מרכז השלטון המקומי צריך להיכנס לעניין, ולעתים גם המשטרה צריכה להיכנס לעניין. אנחנו לא נשלח עובד סוציאלי להתמודד עם כל הבעיות של כל העולם לבד, חשוף מול כל הסכנות".

עם זאת, יונס מדגיש כי משרד הרווחה נעתר לבקשותיו. מנכ"ל המשרד הקים ועדת בדיקה לנושא מוגנות במשרד, הוועדה הגישה את המלצותיה והמנכ"ל הבטיח ליישמן בשנת 2026. "אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה, מרכז השלטון המקומי, ועד ראשי הרשויות ואיגוד העובדים הסוציאליים".

אבו יונס, כמו גם במחלקות אחרות, לא יכול להמתין לפתרונות מערכתיים רחבים, והוא עסוק בגיבוש כלים. "אנחנו עורכים סדנאות והשתלמויות. איך מזהים סכנה לאלימות, בן אדם שהעולם חשך עליו ומצליח לבטא את עצמו רק בדרכים אלימות". גם כאן, הוא אומר, אין נוהל מסודר: "אנחנו מנסים ללמוד מעמיתים. אין תורה סדורה בנושא, אנחנו ממציאים את התורה".