יחד עם תקציב 2026, הגיש אתמול (חמישי) משרד האוצר את  "הנומרטור" או בשמו המלא תוכנתי התקציב התלת שנתית לשנים 2027 עד 2029. לפי חישוב הנומרטור יהיה צורך בקיצוץ של 98 מיליארד שקלים שיתפרסו על השנים 2027-2029 על מנת לעמוד בחוקי ההוצאה הקייימים.

הנומרטור הוא כלי כלכלי שמעוגן בחקיקה, שקובע שעל כל גידול עתידי בתקציב – בהתאם להתחייבויות הממשלה הקיימות ('הטייס האוטומטי'), יידרש גם קיצוץ מקביל. הסכום אליו צריך התקציב להתכנס נקבע על ידי שני חוקים:  מגבלת ההוצאה שמגבילה את הגידול השנתי בתקציב, ויעד הגירעון המותר – 1.5%.שניהם יחד כופים על ישראל הורדת החוב תוצר, וכך גם משטר קיצוצים 'אוטומטי'.

חוקי ההוצאה משפיעים על השיח על התקציב, אבל בפועל משתנים כל שנה בהתאם לצרכי המציאות. בתקציב 2026 מוצע כרגע לשנות את בחוק הגירעון מ-1.5% מהתוצר ל-3.6%. כך שתפקיד החוק הוא לסמן מה ראוי שיקרה בשנים הקרובות. מבחינת האוצר יש לנומרטור גם תפקיד כלפי חוץ: להראות לשווקים אחריות פיסקלית.

מגבלת ההוצאה – כדי לחשב את הגידול "המותר" בתקציב לוקחים בחשבון שני מרכיבים – ממוצע גידול האוכלוסיה ב-3 השנים האחרונות, ועוד פרמטר שמשקף התכנסות ליחב החוב תוצר הרצוי – כ-50%. ככל שיחס החוב לתוצר גבוה כך הגידול המותר קטן, אם היחס הוא 50% מתאפשר גידול של 1% ואם יחס החוב לתוצר הוא 69% הגידול האפשרי הוא 0.72%.

הגירעון המותר – חוק מסגרות התקציב קובע שהגירעון השנתי לא יעבור את רף ה-1.5% מהתוצר, כל עוד החוב הכולל של המדינה גבוה מ-50% מהתוצר. הנומרטור מחשב את ההתחייבויות הצפויות של הממשלה ב-3 השנים הבאות, ולפיו ידרשו בשנת 2027 קיצוצים של 26.4 מיליארד שקלים, 30.8 מיליארד שקלים ב-2028, ו-41.1 מיליארד שקלים. זה לא אומר שיהיו בהכרח קיצוצים של כמעט 100 מיליארד שקלים ב-3 שנים, אלא שכל חריגה מכך תגרור שינוי "מיוחד" של החוק ומאבק.

לפי הנומרטור המחויבויות התקציביות של הממשלה בשנים 2027-2029 יגיעו ל-660 מיליארד, 690 מיליארד ו-719 מיליארד בהתאמה, והגירעון השנתי ביחס לתוצר יעמוד על 2.6%, 2.7% ו-3%.

בדברי ההסבר לתוכנית התלת שנתית הסביר האוצר את חשיבותו: "מאז חקיקת התכנית להבראת כלכלת ישראל בשנת 2003 החלו להשתפר בהדרגה נתוניה הפיסקליים של הממשלה". פורט כי יחס החוב לתוצר ירד מ-90% ל-60% בסוף העשור הקודם, יחס שעלה זמנית בתקופת הקורונה ושב ל-60.5% ב-2022.

"שחיקה זו של החוב כאחוז מהתוצר התאפשרה הודות לצמיחה מתמשכת, לריסון תקציבי של הממשלה ולאימוץ מגבלות פיסקליות שהתבטאו בשחיקת ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר, מרמה של כ- 48 אחוזים בשנת 2003 לסביבה יציבה של כ- 39 אחוזים משנת 2014 והלאה". בנוסף לקיטון בחלקו של המגזר הציבורי בתוצר ציין האוצר את נטל מס נמוך ביחס למדינות ההשוואה (מדינות ב-OECD בגודל דומה שנהוג להשוות אליהן את כלכלת ישראל), בירידה של תשלומי הריבית על החוב, וקיטון יחסי בהוצאות הביטחון.