היום (ראשון) צוין יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ובדיונים שנערכו בוועדת חוץ וביטחון השתתפו גם פצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. אף שיו"ר הוועדה בועז ביסמוט רצה להתקדם בדיון, חלק מהעדויות שנשמעו התמקדו בסעיף מטרת החוק שנתון במחלוקת.

אלון קמינר, אחד הפצועים הקשים ביותר במלחמה, נפצע בשבוע הראשון ללחימה בצפון ואיבד את רגלו, עינו ושתי ידיו. הדברים שאמר בוועדה היו קשים לשמיעה: "היום הוא יום ההוקרה לפצועי מלחמות ישראל, איזה קטע שאני פה, אבל יש 20 אלף ישראלים שנפצעו בגוף ובנפש.

"ב-7 באוקטובר יצאתי לזירה הצפונית כדי להגן על תושבי נהריה ועל היהודים, ואני אומר את זה בכוונה, כי סבתא שלי ניצולת שואה, ואני אמרתי 'נמות ולא ניתן להם לנצח'. היחידים בעולם שיכולים לקבל אזרחות במדינה הזו מתוקף הדת שלהם זה העם היהודי. אנחנו ראשונים לזכויות ואנחנו צריכים להיות ראשונים לחובות".

לדבריו, "ההסתכלות על החברה החרדית כמקשה אחת שלומדת תורה היא פשוט לא נכונה, ואנחנו יודעים את זה. יש לי כבוד אדיר לתלמידי ישיבות ואני מבקש לא להכתים את השם שלהם כמו של אלה שלא לומדים תורה".

קמינר גם מתח ביקורת על מתווה ביסמוט. "לא הגיוני לתת למערכת לפקח על עצמה ולהגיד מי לומד תורה. מי שלא לומד תורה – שילך לצבא. כי אין לנו פה בדיקה מי לומד ומי לא, אין זיהוי ביומטרי, אנשים בודקים את מי שבישיבה שלהם, אין בדיקה חיצונית ואין פיקוח אמיתי. צריך חיילים כי זה מה שהצבא אומר, מבקש. איך נחיל ריבונות בלי חיילים".

כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה. "צה"ל משווע ללוחמים" (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

הרב אוהד טהרלב, ראש מדרשת לינדנבאום, נכח גם הוא בדיונים: "הבן הרביעי שלי מבין שבעה נהרג בפיגוע בצומת עופרה. הבן שלי, שלא יכול להשמיע את קולו, למד תורה שנתיים לפני השירות הצבאי והתכוון לחזור לישיבה אחריו. אמרו לי 'אנחנו חוששים איך הילדים שלנו יחזרו' – הילד שלי לא חזר".

טהרלב הדגיש כי "אפשר ללמוד תורה וגם לשרת בצבא. אני לא יכול להבין איך הדברים האלה יכולים לבוא בסתירה. ללמוד ולא לשרת זו מצווה שבאה בעבירה. הילדים שלכם יחזרו גדולים יותר עם יראת שמים. כמי שעוסק בהקמת מסלולים לבנות בצבא אני יכול לומר שהעבודה עם הצבא יוצאת מהכלל. הבנות נשארות דתיות, עוסקות בתורה ומקדשות שם שמיים. לא יכול להיות שחלק קבורים בהר הרצל וחלק לא".

"אם היינו מחליפים את המילים 'תלמידי ישיבות' ב'סטודנטים' ו'לימוד התורה' ב'השכלה גבוהה'. צה"ל משווע ללוחמים", אמרה אילת פלר-נחום מתנועת 'אימא ערה'. "ח"כ ביסמוט, אמרת בראיון בסוף השבוע לביטאון 'משפחה' שאי אפשר להכריח חרדים להתגייס, אבל חיילי נח"ל אפשר להכריח, אחרי 18 סבבים, להיכנס לסבב ה-19 אחרי שהם אומרים 'נפשנו עייפה ואנחנו לא יכולים עוד'", פלר-נחום התייחסה גם לחוק עצמו: "בסעיף המטרה צריך להיות רק 'מענה על צרכי הביטחון', לפני שוויון, לפני לומדי התורה".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט (במרכז) בדיונים על חוק הגיוס. "חמישה לוחמים נהרגו בקרב" (צילום: דוברות הכנסת/ נועם מושקוביץ)

מרק אביטבול שכל את בנו, רס"ן אליאב אביטבול, בקרב בדרום לבנון בשבת באוקטובר 2024, שבו נהרגו גם סרן אברהם יוסף גולדברג, סרן עמית חיות, רב סמל בכיר שאול מויאל ורב סמל ראשון גלעד אלמליח. "בקרב הזה נהרגו חמישה לוחמים. מישהו יודע כמה יתומים יש מהקרב הזה? יותר מ-30 יתומים, מהם ארבעה נכדים שלי", הוא אמר.

"מה תגידו כשתעמדו מול ריבונו של עולם? למה השארתם את היתומים האלה? כשהביאו לי את החפצים של אליאב, הביאו לי את מה שהיה לו בכיס: את הספר 'שניים מקרא ואחד תרגום' (ספר לימוד תורני שתלמידי ישיבות נוהגים לקרוא בשבתות, א.ג.) עם חורים של קליעים, ספוג בדם".