השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חברי הכנסת במפלגתו עוצמה יהודית ועוזריהם של הח"כים והשרים מהסיעה הגיעו הבוקר (שני) לכנסת עם סיכה מוזהבת בצורת חבל תלייה.
הצעד, שעורר ביקורת בכנסת, מגיע כחלק מהניסיונות של עוצמה יהודית לקדם את חוק עונש מוות למחבלים, שעליו היה היום דיון סוער בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. את החוק הגישה חברת הכנסת מהמפלגה לימור סון הר-מלך. הוא נידון בוועדה לביטחון לאומי בראשות חבר המפלגה צביקה פוגל, ומקודם בממשלה בידי בן גביר. הוא מגיע באופן קבוע לדיונים על החוק השנוי במחלוקת, בניגוד לדיונים אחרים שעוסקים בענייני משרדו.
"כולנו באנו עם סיכה, שמבטאת את אחת האופציות שבה נעשה את החוק עונש מוות למחבלים", אמר בן גביר, "כמובן שאפשר גם בגרדום, בכיסא חשמלי ובהרדמה. מאז שפורסם שרופאים לא ירצו לעזור בעניין החוק, קיבלתי 100 פניות מרופאים שאמרו, איתמר, רק תגיד מתי. זה חוק מוסרי וצודק והוא חייב לעבור".
ח״כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הוצא מהדיון על חוק עונש מוות למחבלים לאחר שהתרעם על ענידת הסיכה. קריב אמר בהמשך שזהו "חוק לא מוסרי ולא חוקתי, שלא יעבור את מבחן בג"ץ, וגם בשב"כ לא עומדים מאחוריו באופן מלא. הכהניסטים שמים עצמם בשורה אחת עם גדולי השונאים של העם היהודי שהתהדרו בסמלי מוות על בגדיהם".
בסיעת 'עוצמה יהודית' ממשיכים לנסות ולקדם את שיגזור עונש מוות על מחבלים לא יהודים שרצחו יהודים. לפי הצעת החוק, יחול עונש מוות חובה ללא אפשרות של השופטים להפעיל שיקול דעת, על כל מי שרצח אזרח ישראלי ממניע גזעני "מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו".
פרופ' חגי לוין: חוק שמגדיל את האלימות בחברה
פרופ' חגי לוין, יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, הגיע היום לדיון בוועדה לביטחון לאומי והביע את התנגדותו לחוק. לוין, שהיה רופא מטה משפחות החטופים וידוע כמתנגד למדיניות הממשלה הנוכחית, אמר כי "מדובר בחוק שעלול לגרום נזק לבריאות הציבור. הדבר מגובה במחקרים רבים". בן גביר התפרץ לעברו: "טרור לא פוגע בבריאות הציבור? צריך לראות מי מממן אתכם! הייתי שולל ממך את תעודת הפרופסור! שר בריאות נורמלי היה מביא אותך לשימוע". פרופ' לוין העיר כי אין שר בריאות.
לוין הסביר ל'דבר' כי המחקרים מעידים על כך שעונש מוות מגדיל את העיסוק במוות בחברה, מגדיל את האלימות, ולפי בדיקה אמפירית קשור בהעלאת מספר קורבנות הפשיעה האלימה.
פרופ' למשפטים: "עונש מוות חובה מביא לזיכויים"
עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית אמר בדיון הוועדה כי אין מקום לקדם את חוק עונש מוות למחבלים, וכמוהו פרופ' עמיחי כהן, משפטן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "זה בעייתי לא לאפשר את המתקת העונש, מכיוון שזה נוגד את אמנת ז'נבה השלישית", אמר פרופ' כהן, "ויש כמובן את סמכות הנשיא למתן חנינה".
בן גביר שאל: "אי אפשר לבטל את סמכות הנשיא למתן חנינה לברגותי?". כהן השיב, "אני אגיד בחצי בדיחותא, שלא בטוח שהיית רוצה לבטל כרגע את סמכות החנינה של הנשיא", ברמז לבקשת החנינה של נתניהו.
"יש מעט מאוד דמוקרטיות בעולם שיש בהן עונש מוות", אמר כהן. "בארה"ב עונש המוות בוטל ברוב המקרים, כולל ביטול של חיוב שופטים להטיל עונש כזה. עונש מוות בחובה מביא ברוב המקרים לזיכויים, כי אם האפשרויות הן או עונש מוות שבחובה או זיכוי, פשוט לא הרשיעו ולא קבעו שהנסיבות המחמירות מתקיימות. דמוקרטיות שנותרו בהן עונשי המוות בחובה הן טרינידד וטובגו, והחלקים הצפוניים של ניגריה, ששם חלים חוקי השריעה".
בן גביר הקשה על כהן: "ציינת שתי דמוקרטיות שיש בהן עונש מוות חובה, אבל לא הזכרת את מדינת ישראל, שיש בה עונש מוות בחוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם. אם יש חוק ישראלי מול אמנת ז'נבה, החוק הישראלי גובר". כהן השיב שלא ידוע מה העדיפות בין החוק הישראלי לאמנת ז'נבה, מכיוון שבג"ץ לא עסק בנושא הזה.
כהן הוסיף כי החוק לא מאפשר הרחבה של עונש המוות בחובה, ושהתנאי לעונש מוות הוא שהעונש מתקיים בשוויון ובחוסר שרירותיות. "אני לא יודע אם מתכוונים לעמוד על המטרה שבנושא הפגיעה בתקומת העם היהודי בארצו. כי אם למשל יש מקרה של יהודי שעושה מעשה טרור כדי לפגוע בתקומת העם היהודי בארצו, זה דבר די רחוק, כך שבמובהק ניכר שהחוק הוא לערבים ולא ליהודים".
ח"כ סעדה: "לייצר טריבונלים שיעסקו רק בזה"
"שמעתי אמירות פופוליסטיות מפה ומשם", אמר ח"כ משה סעדה (הליכוד). "אני בא מעולם המשפט, ושנים התנגדתי לעונש מוות. ראיתי בזה דבר פופוליסטי שאנשים אומרים כדי להיבחר. במילייה המשפטי שאני נמצא בו הנושא היה מגונה, אבל היום יש לו מקום. זה ערכי ומוסרי שהאדם שרצח ראוי שילך מהעולם. אנחנו צריכים לייצר מערכת דיונים מהירה ויעילה, בטריבונלים שיעסקו רק בזה. יש חוק שיכול לתרום לזה, שזה החוק להעמדה לדין של הנוח'בות".
"אני רוצה להציע נקודות שבהן אפשר לחוקק את החוק", אמר עו"ד מוריס הירש, לשעבר פרקליט ויועץ משפטי בכיר בפרקליטות הצבאית ביהודה ושומרון, וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. "ראשית, אמנת ז'נבה לא בהכרח נוגעת למקרים הנוכחיים. הנחת היסוד של הדין הבינלאומי היא שהחוק שחל במקום הוא זה שחל ערב הכניסה של כוחות צה"ל לשטח. במקרה של יהודה ושומרון זה החוק הירדני, שבחלק מהמקומות יש בו עונש מוות. אפשר להחיל את החוק הירדני בנושא הזה אבל זה מעמיד אתגרים מסוגים אחרים".
"כל מיני נושאים שעלו בדיונים על עונש מוות בארה"ב, כמו האיסור על עונש חובה לקטינים ועוד, אינם רלוונטיים אלינו", הוסיף הירש. "נראה לא יפה שהכנסת מורה למפקד האזור איך לפעול, אבל צריך לזכור שנעשו כבר דברים בעבר, כמו האיסור על הקמת מצבות לפעילי טרור, זו הוראה שהכנסת נתנה לשר הביטחון ולצה"ל".
ישי לקס ממרכז המידע והמחקר של הכנסת אמר כי הם עשו מחקר בנושא דרכי הביצוע של עונש מוות במדינות שונות. לדבריו, "עונש המוות קיימת בארה"ב ב-27 מדינות שונות וברמה הפדרלית ב-4 שיטות: מכת חשמל, זריקת רעל, חנק בגז וכיתת יורים. ב-16 מדינות מתוך ה-27 יש את שיטת זריקת הרעל".
עו"ד אורי נרוב, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה: "לא ראוי להרחיב את עונש המוות. לפי 'פרויקט החפות' בארה"ב עלה שביותר מ-300 מקרים משנת 1992 ועד 2008, הוצאו להורג אנשים חפים מפשע". חברי הכנסת משה סעדה ולימור סון הר-מלך התפרצו לדבריו ואמרו כי בארה"ב לא מתמודדים עם טרור בממדים כאלה, ועם פרסום של מעשי הטרור בידי המחבלים. נרוב המשיך ואמר כי "מדובר בהצעה שמפלה על רקע לאומי, מכיוון שהיא למעשה מתייחסת רק לערבים שביצעו מעשי טרור נגד יהודים וישראלים, ולא ליהודים שביצעו מעשי טרור נגד ערבים".
"השר דיבר על עונש מוות לנאצים ועוזריהם, אבל הוא טועה מכיוון שאין עונש חובה גם שם", אמר היועץ המשפטי לוועדה. "עמדות שהעלו גורמי המשפט והביטחון בדיון החסוי, ראוי שייאמרו גם בדיון הגלוי, כי אנחנו מחוקקים פה חוק שמשנה סדרי עולם. גם משרד החוץ התבקשו להביע את עמדתם בוועדה, כדי להבין מה ההשלכות המדיניות של חקיקת חוק כזה, אבל למרות שזימנו אותם הם לא הגיעו".
