
מחקר חדש של מוסד 'שורש' למחקר כלכלי-חברתי מצא שיותר מבוגרים בישראל ממשיכים לעבוד מעל גיל 65 – אך הפערים הכלכליים בגיל השלישי רק הולכים ומעמיקים. העלייה בשיעור התעסוקה של בני 65 ומעלה מתרחשת בעיקר בקרב גברים יהודים ומשכילים – בעוד נשים, ערבים ובעלי השכלה נמוכה נותרים מאחור.
מהמחקר, שמתבסס על ניתוח נתוני הסקר החברתי וסקר הוצאות משק בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה כי שיעור התעסוקה של גברים מבוגרים עלה בשני העשורים האחרונים מכ-15% לכ-30%, בעוד שיעור התעסוקה של נשים עלה מ-5% ל-22% – עלייה חדה יותר מהגידול המקביל במדינות OECD.
עם זאת, בעוד ששיעור התעסוקה של גברים יהודים מבוגרים עומד על כ-35%, שיעור התעסוקה של גברים ערבים עומד על כ-20% בלבד. בקרב הנשים הפערים חריפים אף יותר – 22% מהנשים המבוגרות היהודיות עובדות, בעוד שיעור הנשים הערביות המבוגרות העובדות נותר במשך כשני עשורים על כ-1%-3% בלבד.
פערים מתמשכים
פערי התעסוקה בגיל השלישי מושפעים גם מפערי השכלה. בקרב גברים מבוגרים עם 13 שנות לימוד ומעלה שיעורי התעסוקה מגיעים לכ-40%. אולם, בקרב בעלי השכלה יסודית בלבד שיעור התעסוקה מגיע לכ-20% בלבד. פערים דומים נמצאו גם בקרב נשים. פערים אלה בשיעור התעסוקה בין בעלי השכלה גבוהה לנמוכה הלכו והתרחבו בשני העשורים האחרונים. המחקר קובע כי פערים אלה אינם נוצרים בגיל הזקנה – אלא משקפים פערים שנוצרים לכל אורך מסלול החיים.
פערי התעסוקה וההשכלה מתבטאים גם בפערי הכנסות בגיל השלישי. הכנסתם של זוגות בני 65 ומעלה עלתה ליותר מ־9,000 שקלים לנפש, אך יחידים – ובעיקר נשים יחידות – נותרו בפער משמעותי מאחור: גברים יחידים רושמים הכנסות של כ- 8,000 שקל ונשים יחידניות עם כ–7,000 שקל. מדובר בקבוצות הפגיעות ביותר שאין להן גב כלכלי או תעסוקתי שיכול לאזן ירידה בהכנסה או פגיעה בפנסיה.
ביצוע התאמות עומק
המחקר, שבוצע על ידי פרופ' איל קמחי ותומר זידנר, קורא לביצוע התאמות עומק במדיניות הכלכלית עבור אוכלוסיית גיל השלישי: הצמדה מלאה של קצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה לשכר המינימום או הגדלה של סל קיום ייעודי שמתאים לגילים הללו; הגדלה של הנחות ופטורים בתשלום על שירותי בריאות, תחבורה ציבורית וכדומה והגדלה של היצע הדיור הציבורי לאוכלוסייה בגילים אלו.
לצד זאת, המחקר ממליץ לעודד תעסוקה איכותית ומותאמת לבני 65 ומעלה – בלי להפוך את העבודה בגיל מבוגר לכורח שמעמיק פערים חברתיים. זאת, לצד סיוע במיצוי זכויות, רשת ביטחון להגנה על הפנסיות ותמיכה ייעודית לקבוצות הפגיעות ביותר – נשים יחידניות, מבוגרים מהחברה הערבית ובעלי השכלה נמוכה.
קמחי, סגן נשיא מוסד שורש, אמר על תוצאות המחקר: "הממצאים מצביעים בבירור על שתי קבוצות שנכנסות לגיל השלישי בעמדת נחיתות: נשים יחידניות וערבים. אלה לא פערים שנולדים בגיל 65 – אלה פערים שהולכים ומצטברים לאורך החיים. כדי לצמצם אותם לא מספיק לדבר על גיל פרישה – צריך לחזק השכלה, תעסוקה וחיסכון פנסיוני כבר בשלבים מוקדמים הרבה יותר. אם לא נפעל היום, הפערים בגיל השלישי רק ילכו ויגדלו בדור הבא."
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. המוסד מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות פרסומים נגישים על מקורן, אופיין וממדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.


