ועדת הכנסת המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) קיימה היום (שני) את ישיבתה הראשונה, בה החלה בהכנת ההצעה לקריאה שניה ושלישית. בדיון הסוער ביקרו חברי האופוזיציה בחריפות את החוק, והגדירו אותו כחלק מהמתקפה של הממשלה על התקשורת, חופש הביטוי והדמוקרטיה. השר קרעי הציג את הצעת החוק, ענה לשאלות של חברי הכנסת על חלקים ממנו ואף אמר כי הוא פתוח לתקן את חלקו, אך הדגיש ש"יילך עם הרפורמה עד הסוף".
הצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת לפני כשבועיים, כוללת רפורמה בתחום התקשורת המשודרת בישראל, תחום שהרגולציה בו לא עודכנה כבר שנים רבות. היא מבטלת את ההפרדה הרגולטורית הנהוגה כיום בין שיטות שידור שונות, ומייצר כללים אחידים למגוון צורות השידור – ברודקאסט, כבלים ולוויין וכן פלטפורמות שידורים על גבי רשת האינטרנט, שנכון להיום אין עליהן רגולציה כלל. היא כוללת צמצום החובות של גופי תקשורת הרשאים לשדר, צמצום הפיקוח על התכנים, ויצירת גוף חדש לפיקוח על כלל גופי השידור במקום הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין הקיימות כיום.
יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) אמרה בפתח הדיון כי מדובר "בחוק היסטורי שנועד לשנות את פני התקשורת מהקצה לקצה. דעתי הביקורתית על התקשורת ידועה ומוכרת ואינני מתכחשת לה. כמי שהגיעה מעולם התקשורת אני סבורה שכיום שוק התקשורת אינו מגוון ואינו מאפשר ייצוג הולם לחלקים נרחבים באוכלוסייה. התקשורת ריכוזית, מונופוליסטית ודכאנית עד אימה. התקשורת לא משקפת מציאות ואפילו למראית עין. התקשורת יצרה קריקטורה והעלימה את המורכבות מהשיח לטובת אג'נדה אחת חלולה וטיפשית שהיא 'רק לא ביבי'". לדבריה, "מי שמכיר את החוק הזה יודע שאין שום סכנה לדיקטטורה באופק, הסכנה האמיתית שהחוק הזה מאפשר תחרות וחופש בלבד."
שר התקשורת קרעי אמר שהחוק הוא "בשורה גדולה". הוא התייחס להקמת ועדה מיוחדת לדיון על החוק, ולא לדיון בוועדת הכלכלה שיושב הראש שלה דוד ביטן (הליכוד) התנגד לחלקו, ואמר כי "הוועדה המיוחדת אינה מסלול עוקף ואינה בליץ חקיקה. להפך, זהו הכלי הפרלמנטרי הנכון למהלך עומק שמדינת ישראל ממתינה לו שנים רבות. החוק מביא את ישראל לשוק חופשי ותחרותי: פחות רגולציה ופחות חסמים, פחות התערבות מדינה ויותר חופש לציבור".
עוד הוסיף השר קרעי לגבי תהליך חקיקת החוק כי "לא מדובר בתורה מסיני. הכנסת היא המקום להעמיק לבחון ולשפר. הדיונים יובילו לרפורמה חכמה ומדויקת בטלוויזיה, ובהמשך גם ברדיו. ועדה מיוחדת היא תנאי הכרחי למהלך גדול. נעבוד בצורה עניינית יחד עם גורמי המקצוע הטובים ביותר בשוק התקשורת ונביא לישראל שוק תקשורת פתוח, תחרותי, מגוון וחזק באמת. דבר אחד כולם צריכים להבין" הרפורמה הזאת לא תיעצר. לא ע"י גילדות, לא מונופולים, ולא ע"י כאלו שמפחדים מחופש הביטוי של חלקים בציבור".
ח"כ שלי טל מרון (יש עתיד): "דברי הפתיחה של יו"ר הוועדה הם כתב אישום נגד התקשורת בישראל. כל התהליך של פתיחת הוועדה כולל בחירתך כיו"ר הוועדה הוא השיא של הדיקטטורה שכל מטרתה להשתלט על שוק התקשורת החופשית. כל התהליך הקמת הוועדה הזאת היה פגום, וזה רק כי אתם רוצים לדרוס את יו"ר הוועדה המוסמכת לדון בחוק הזה. החקיקה הזאת אנטי דמוקרטית. ואנחנו נילחם ולא ניתן להעביר אותה".
ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים): "הקשבתי לדברי שר התקשורת. מצד אחד הוא אומר בואו נעשה כאן דיונים, מצד שני אומר שלא יעצרו אותך ואתה הולך עם זה עד הסוף. אז למה כל התהליך הזה? כל הכנסת הזאת הולאמה למען מטרה קדושה שהיא החרבת רשויות וחלק ממתקפה על הדמוקרטיה ודיכוי האופוזיציה הפרלמנטרית".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "התקשורת תפקידה לבקר את מי שבשלטון, ואת זה אתם פחות אוהבים. ההצעה לא קיבלה את אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, וגם לא את אישור רשות האסדרה, וגם את זה אתם פחות אוהבים. הבאתם ייעוץ משפטי לוועדה שנושא התקשורת הוא לא תחום המומחיות שלו. במי אתם פוגעים, באופוזיציה? אתם פוגעים בציבור". אלהרר הזהירה מכך שגם בהונגריה ופולין, שעברו תהליך של החלשת המוסדות הדמוקרטיים, הוקמה רשות אחת לפיקוח על כלל התקשורת.
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים): "יש בחוק הזה גם דברים טובים. אלא שבתוך החקיקה הזאת הטמינו גם גלולות רעל. יש כאן פוליטיזציה של מועצת הרשות. יש כאן בעיה עם מנגנוני הסנקציות והעיצומים", אמר קריב וציין שהעיצומים אמנם יחסיים להכנסות של הערוצים, אבל אין הגבלה על מספר העיצומים. עוד אמר קריב כי "ביטול חובת ההפרדה בתחום החדשות, הוא בלתי מתקבל על הדעת וברור לאן זה יוביל אותנו. לדבר גבוהה על חוק שפותח את השוק אבל מאפשר בעלות צולבת זה סותר את הרטוריקה של החוק".
השר שלמה קרעי הגיב לטענות שהושמעו במהלך הדיון. לגבי המועצה שתקום אמר השר כי "היא העוגן החוקתי של הייעוץ המשפטי לממשלה לכל הרפורמה. המועצה תהיה מנותקת מאוד מהשר, לא תהיה התערבות בתוכן וזה המקום לחדד את זה". הוא ציין שכיום לפי החוק הקיים, השר ממנה בעצמו את כל חברי מועצת הרשות השנייה.
בעניין נושאי הקנסות אמר השר קרעי כי הם יתמקדו רק בנושאי תחרות ולא בתוכן, "למשל ערוץ מסוים שמפלה ומוכר במחיר מסוים לספק אחד, ולאחרים במחיר גבוה פי ארבע. וזה רק אחרי שנתנו לו אפשרות לתקן והוא מסרב, רק אז יקבל את הקנס". השר התייחס לרשות האסדרה, ואמר שהציגה פגם אחד בחוק והיא בסוגיות הפיקוח על החדשות, וכן שהם סירבו ללוות את תהליך החקיקה של החוק בכנסת.
על החשש מהתערבות בתכנים אמר השר קרעי שהסעיפים הקיימים בחוק, של איסור על תכני תועבה או על תכנים שפוגעים באורח חייו של ציבור מסוים, נמצאים שם בשל דרישת הייעוץ המשפטי וקיימים גם בחוק הקיים כיום, ומבחינתו ניתן היה להסיר אותם. לדבריו הוא סומך על הערוצים שלא ישדרו תוכן שאינו ראוי לשידור, והציג כדוגמה את ערוץ i24news, שאינו כפוף לרגולציה ולא שידר תכנים שאינם ראויים, ואם יהיו תכנים לא ראויים יש גם חוק פלילי. על הסעיף האוסר על ערוץ להיות שלוח של מפלגה אמר כי זה עידון של הנוסח הקיים כיום, בו נאסר על ערוץ לשרת את עניינה של מפלגה, בין היתר עקב טענות נגד ערוץ 14 כמשרת את מפלגות הימין.
מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי הציג את עיקרי הרפורמה: "הצורך בהתאמת ההסדרה בתחום השידורים לעידן המודרני זוהה כבר לפני קרוב לעשרים שנה, ונידון בשורה של צוותים ועדות ציבוריות. כולם הצביעו על הצורך בעדכון האסדרה בתחום השידורים. איחוד של מועצה אחת שתחליף את המועצה לשידורי כבלים ולווין, ואת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. קיימנו שיח עם משרדי המשפטים האוצר ורשות התחרות. מול משרד המשפטים נותרו מספר מחלוקות מקצועיות, ונציג גם את הנושאים שבמחלוקות ואת החלופות השונות שעלו.
"האסדרה הקיימת נקבעה לפי טכנולוגיה וחלה רק על שידורים בכבלים וללוויין. נכון לשנת 2024, 74% ממנויי הפלטפורמות בישראל מקבלים את שידוריהם בטכנולוגיית OTT שאיננה כפופה לרגולציה. שחקנים ותיקים כפופים לנטל רגולטורי כבד, בעוד שחקנים חדשים פטורים מרגולציה."
בנוסף, הציג מקדסי את שלושת העקרונות שעל בסיסם נבנה החוק: אדישות טכנולוגית, כך שהחוק יחול על כולם; תחרות והסרת חסמים כדי לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק; ו'אפס התערבות בתוכן' בהתאם למדיניות השר, כך שלרשות החדשה לא יהיו סמכויות בתוכן אלא רק בהיבטים כלכלים של שוק השידורים בלבד.
