הדיונים בוועדת החוץ והביטחון הסתיימו אתמול (שלישי) אחרי 23:00, בתום שש שעות וחצי של דיון בסעיפים שעוסקים ב"שירות אזרחי-ביטחוני". הנושא נחשב לאחד השנויים במחלוקת במתווה שהציג יו"ר הוועדה בועז ביסמוט (הליכוד), מכיוון שלפי המתווה, 10% מיעדי הגיוס מוקדשים לשירות האזרחי, ולצד היכולת לא לעמוד ב-75% מהיעדים, מוריד במידה ניכרת את מספר המתגייסים החייבים לצה"ל.
היועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל-שור, התנגדה לחלופת השירות אזרחי-ביטחוני וטענה כי יש קושי לכלול אותה בהצעת החוק. "חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, הפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדים, פוגעת בשוויון, שכן טיבו של השירות הלאומי-אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי", כתבה פרנקל שור בחוות דעתה, והתייחסה לכך שבשירות המדובר, גם אם הוא ביטחוני, חסרים המון היבטים של השירות בצה"ל, והדבר מקשה להעמיד את השירות הצבאי והאזרחי זה לצד זה.
פרנקל-שור הוסיפה כי השירות האזרחי-ביטחוני לא עומד "במבחן הצרכים הביטחוניים העכשוויים, המחייבים את העלאת סד"כ הלוחמים והחיילים הצה"לי", אף שהוא "קרוב יותר לכך" מאשר השירות הלאומי-אזרחי.
הסעיף שיכול לפטור מגיוס גם בגיל 19
אחד הסעיפים שעוררו את המחלוקת הגדולה ביותר בנושא השירות האזרחי-ביטחוני הוא זה שאומר כי מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) שהגיע לגיל 20, או נשוי שהגיע לגיל 19, יוכל לעבור לשירות אזרחי ולהיות פטור מגיוס אם צה"ל יאפשר זאת. "זה יוצר מסלול עוקף!" התרעמה ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו), ואמרה כי אי אפשר לפטור משירות סדיר בגיל כל כך צעיר, כמו שנכתב בהצעה.
ניכר שפרנקל-שור מתנגדת גם עקרונית, ולא רק משפטית, לסעיפים המדוברים בהצעת החוק, ולסעיפים נוספים, והיא ביקרה לא אחת את החוק במהלך הישיבה הארוכה. "לא יכול להיות שהוועדה הזו מתבקשת להעלות את משך השירות ל-36 חודשים ואת תקופת המילואים לגיל 45, ומצד שני להעלות את גיל המעבר מסדיר לשירות לאומי", התייחסה פרנקל-שור לסעיף שמאפשר את ביטול חובת הגיוס לצה"ל בגיל 20 ומאפשרת מעבר לשירות אזרחי.
גם ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, תא"ל שי טייב, התייחס לסעיף: "יש בשירות האזרחי גם מתנדבים שהיו יכולים לשרת בצה"ל, בטח כשיש חטיבת חשמונאים. עמדתי היא שצריך להעלות את גיל המעבר מצה"ל לשירות אזרחי ל-21 לנשואים ו-23 לרווקים".
צה"ל: האנשים שילכו לשירות האזרחי אינם מסייעים לנו
הגדרת השירות האזרחי-ביטחוני בחוק היא שירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה (שב"כ ומוסד) שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, בכל תחום או תפקיד.
"כפי שהחוק מנוסח כרגע האנשים שילכו לשירות האזרחי לא מסייעים לנו בשום פרמטר", אמר טייב, "אנחנו שולחים חלק מהאנשים שלא כשירים לשם, וזה כלים שלובים, אבל אנחנו מדברים על 12 אלף חיילים, מהם 7,500-6,000 לוחמים והיתר תומכי לחימה. כרגע המנגנון שכתוב פה לא מביא את התחלופה הרצויה".
טייב הוסיף שהצרכים של צה"ל כיום הם קודם כול לוחמים, ויש צורך קבוע בתוספת כוח אדם לוחם כדי להקים חטיבות חדשות, לשמור על גמישות מבצעית ולהפחית שחיקה אצל המשרתים הנוכחיים, ושהכללת השירות האזרחי ביעדי הגיוס אינה מסייעת לכך. הוא הדגיש כי צה"ל הוא הגוף היחיד שיכול לקבוע מי מתאים ללחימה ומי לא, ואין גוף חיצוני שיכול לעשות זאת. המיון נעשה על בסיס נתונים אישיים והתאמה, והמנגנון המקצועי הנכון ביותר הוא גיוס לפי גיל. הוא דחה את הטענה שצה"ל אינו ערוך לקלוט חרדים.
"מספר הנשים הלוחמות עלה בעשור האחרון מ-500 ל-5,000, לא כי אנחנו באים עם אג'נדה, אלא כי יש צורך מבצעי והלוחמות עונות עליו", אמר טייב. "ואני מצדיע להן כמו שאני מצדיע ללוחמים הגברים. בעניין תותחנים, חיילים דתיים או חרדים שמבקשים לעבור לפלוגה מגדרית בהתאם לפקודת השירות המשותף, אנחנו כמובן מעבירים אותו לפי הפקודה".
"אם החוק יעבור במתכונת הזו, המסלול החברתי ייסגר"
ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, אמר כי יש צורך להגדיר בחוק בצורה ברורה שלוש סוגיות: סמכות הפוקד – מי רשאי להצטרף לשירות האזרחי? "אנחנו מבקשים שלפוקד תהיה סמכות להפנות למסלול האזרחי-ביטחוני גם מעבר ליעדים היבשים", והתכוון לצה"ל. הסוגייה השנייה היא העמידה ביעדים – מי נספר לעניין עמידה ביעדי הגיוס של החוק? הפרמטר השלישי הוא ההיררכיה מול צה"ל. "אין מחלוקת שצורכי כוח האדם של צה"ל קודמים לכול", אמר פינסקי. "השירות האזרחי הוא שירות מוכר מטעם המדינה, אך הוא בעדיפות שנייה לצה"ל. בשורה התחתונה החוק הזה הוא המקום היחיד שמגדיר לאיזה שירות אזרחי אפשר להפנות. אם החוק יעבור במתכונת הזו, המסלול החברתי ייסגר, והאפשרות לגיוס בני 18 לשירות אזרחי תישאר חסומה אם לא תוסדר סמכות הפוקד להפנותם לשם".
נציגת משאבי אנוש במערך כבאות והצלה: "כבאות והצלה ללא ספק נמצאת בחוד החנית של האירועים האזרחיים. במלחמה האחרונה, עם הפיתוחים ויחידות החילוץ, כב"ה משרתים מעבר לקווים, גם בעזה וגם בצפון. הם מגויסים, לוחמים ונמצאים בכל החזיתות". התנאים לקבלה של לוחם אש דומים מאוד לתנאי הקבלה ללחימה. "לוחמי האש החרדים הם חלק מובנה בתוך המערך הלוחם של הכבאות. הם לא משהו צדדי, הם לא בגדר 'נחמד שיהיה'. במספר התקנים הכל כך מצומצם של לוחמי האש, כל אחד מהם הופך להיות לוחם אש מן המניין. אנחנו מדברים על אנשים שנכנסים, חוזרים, לוחמים ופועלים. לכן כב"ה מבקש להיות חלק מההסדרים בחוק, כי זה קריטי ומשמעותי".
נציג זק"א אמר בדיון כי המדינה מתמודדת עם שני תרחישים מרכזיים: התקפות טילים על בתים ואסונות המוניים. לכן צריך להתייחס לזק"א כאל גוף ביטחוני לכל דבר. לדבריו, 95% מהניצולים ניצלים בידי אזרחים שנמצאים במקום, ורק 5% ניצלים בידי כוחות החילוץ הרשמיים שמגיעים מאוחר יותר. לכן צריך להכשיר את החרדים להיות 'מחלץ 02', כלומר רובאי חילוץ בסיסי בתוך הקהילה, כי הם אלו שיהיו שם ראשונים להציל חיים בזמן אמת. הוא הוסיף כי לזק"א יש תוכניות עבודה מסודרות לשירות של שנתיים וכי הארגון ערוך לקלוט מסות של כוח אדם חרדי ולהפוך אותו לכוח עזר משמעותי.
איזנקוט: "החוק יפרק את צבא העם"
הרמטכ"ל וחבר הכנסת לשעבר גדי איזנקוט, שלפני יומיים מלאו שנתיים לנפילת בנו, דיבר בפתח הישיבה. "השתתפתי ברוב הדיונים על החוק בשנתיים האחרונות. הקשבתי אתמול לנאומים בכנסת, לראש הממשלה שאמר שחוק הגיוס הוא תחילתו של תהליך היסטורי. צריך להזכיר שהתאונה ההיסטורית ערכית קרתה פה בגלל פוליטיקאים ב-1977 שהחריגו חלק מהאוכלוסייה הישראלית ופטרו אותה מהמחויבות שלה למדינה. באותו חוק הסכם קואליציוני בין הרב שפירא לבגין, השתבש המהלך התקין של מחויבות אזרחים למדינה. את זה עשו פוליטיקאים ואת זה צריכים לתקן פוליטיקאים.
"היקף הכוחות הנדרש בשנים הקרובות אחר ממה שהיה ב-50 השנים האחרונות. אנחנו נהיה בשגרת חירום להרבה מאוד שנים בעתיד הנראה לעין. אני מניח פה התרעה אסטרטגית שחוק ההשתמטות יפרק את צבא העם. אני אומר את זה כמי שבקיא בנתונים. אם לא יהיה חוק רציני שייתן תשובה, יהיה קשה עד בלתי ניתן לתקן, במה שהוא יקרין לחלק המשרת. העובדה היום שרק 48% מבני ה-18 משרתים, וירידה נוספת תביא את זה למקומות שלא נוכל לקיים את צבא העם.
"אני ב-16 באוגוסט 2023, שישה שבועות לפני שפרצה המלחמה, כינסתי פה שתי ועדות משנה יחד עם ח"כ שלום דנינו מהליכוד, וכתבתי התרעה אסטרטגית לראש הממשלה: 'עצור בטרם חורבן'. לצערי ההתרעה לא נשמעה. בעיניי חוק כזה הוא בגידה בציבור המשרת. הוא לא ייתן תשובה והוא יביא לזה שדווקא המילואים יהיו הרבה יותר מ-60 ימים בשנה. מי שמדבר על 60 ימים בשנה שיחשוב רק על הסלמה שאנחנו קרובים אליה מאוד ביהודה ושומרון, שהיקף הכוחות שם פי שלושה, ואני אומר את זה מניסיון".
מדוע הוסרה מנוסח החוק התכלית התעסוקתית?
הדיון עסק בתכלית התעסוקתית, שמתווה ביסמוט הסיר מהצעת החוק המקורית של בני גנץ מ-2022. החוק המקורי של גנץ נועד לשלב חרדים בצבא, בחברה ובתעסוקה, ולכן ניתן בו עידוד להכשרה תעסוקתית כחלק מהגיוס. "אני חושבת שסעיף המטרה צריך להיות אך ורק כזה שמקל את הנטל על משרתי המילואים", אמרה ח"כ מרב כהן (יש עתיד). "ההקשר של התעסוקה לא צריך להיות פה".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "כמו שאמר איזנקוט, התכליות בנושא חוקים של שירות ביטחון צריכות לעסוק בהגברת הביטחון". שטרן סיפר על דבר שלמד בהקמת הגדוד החרדי 'נצח יהודה' כראש אגף כוח האדם בצה"ל: "כשהקמנו את נצח יהודה, מטרות העל היו הגדלת הביטחון, הקטנת הנטל מהסדיר ומהמילואים, וגם הביאו בחשבון שבחורים חרדים שיצאו מהחינוך החרדי, ואחרי שלוש שנים בשירות קרבי, יהיה להם יותר קשה להיכנס לשוק העבודה. פרופ' יוג'ין קנדל, שהיה אז היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, אמר לי אז שההבדל בין בחור חרדי שיוצא מהצבא עם ליב"ה לזה שיוצא בלי ליב"ה הוא בין 7 ל-8 מיליארד דולר. השווי ללא ליב"ה הוא 1.5-1 מיליארד בשנה, ומי שכן למד ליב"ה שווה למשק כמעט 9 מיליארד דולר. צה"ל בהיותו צבא העם יודע לעמוס על כתפיו סיוע לאוכלוסיות שבתוכו במקומות שצבאות אחרים לא יודעים לשאת".
טייב: "עמדתנו היא שצריך לתת הכשרות שהן לטובת התכלית הצבאית, וחלקן הגדול מסייעות להם גם באזרחות. גם הכשרות כמו לימודי עברית וגם הכשרות אחרות שלא כאן המקום לפרט, אבל מועילות גם לצבא וגם לפרט כשהוא משתחרר".
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "מי מחק את החלק של התכלית התעסוקתית?"
יו"ר הוועדה לשעבר ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד): "אני מחקתי, מתוך העמדה שלעבוד תוך כדי תקופת הלימודים בישיבה לא מקובל עליי. מי שלומד ותורתו אומנותו, אז תורתו אומנותו".
היועצת המשפטית לוועדה אילת לוי-נחום: "הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית יורדת מהצעת החוק, באופן קוהרנטי לכך שאופי החוק משתנה בהתאם לשינויים מאז 7 באוקטובר, נושא התעסוקה לא נצרך כדי להגדיל את מספר המתגייסים החרדים".
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "מדובר בציבור שבוי, את התכלית התעסוקתית צריך להתחיל מכיתה א'".
ח"כ דן אילוז (הליכוד) טען כי יש צורך להוסיף לסעיף המטרה התייחסות לכך "שתתקיים פגיעה מועטה ככל האפשר בשילוב חרדים בתעסוקה".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), חבר בוועדת הכספים, הציג נתונים ואמר כי הורדת התכלית מחמיצה מטרה חשובה: "משפחה חרדית עולה למדינה 10,500 שקלים בחודש, בשנה זה יוצא שכל המשפחות החרדיות עולות למדינה 32 מיליארד שקלים. אי-תעסוקת הגברים החרדים עולה לנו 54 מיליארד שקלים. כשאנחנו מוחקים את התכלית הכלכלית, אנחנו פוגעים ביכולת לעשות פה תיקון משמעותי".
ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים): "לתכליות שכתובות כאן יש השפעה לדורות, הוצאה של התכלית התעסוקתית מהחוק תפגע בנו בעשרות מיליארדים". רייטן הדגישה שחוק הגיוס במתכונתו הנוכחית "לא יקל על חיילי המילואים ולא יסייע להבאה של חיילי סדיר שצה"ל צריך".
פרנקל-שור הזהירה שהשינוי אינו מתיישב עם צורכי הצבא: "התשתית העובדתית שמונחת לפני חברי הכנסת היא שצריך 12 אלף חיילים, בסופו של דבר אתה שואל: מי יבוא לשרת בצה"ל? הכול קשור בהכול".
ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) אמר כי לתכלית התעסוקתית יש תפקיד ברור: "אם מישהו לומד משהו בצבא זה יועיל לו ולצבא בזמן השירות וגם אחרי. צריך להכניס תכלית תעסוקתית שתסייע להיכנס לשוק התעסוקה לקראת סוף תקופת הפטור".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "אם אנחנו שמים את התכלית התעסוקתית, אנחנו צריכים להפחית מהכוח של שאר התכליות".
במשרד האוצר הזכירו כי התכלית של החוק היא הורדת נטל המשרתים בסדיר ובמילואים, מתוך הבנה שמשרתי המילואים עולים המון כסף למדינה. "אנחנו חושבים שצריך לשים דגש שהחוק והמתווה לא יכלול שום דבר שפוגע בתכלית הזאת", אמר רום בר אב, רכז תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר. "שיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא 51%, ושכרם נמוך ב-50%. זה בעייתי מאוד ויהיו לזה השלכות דרמטיות על העתיד. הדבר השני הוא הנחת מוצא של הדיון הזה, שהגבלות שונות על דברים שקשורים לשוק העבודה נכון לגיל הפטור עשויות לתרום לגיוס או לעודד גיוס. הוכח שוב ושוב שזה לא נכון, זה לא יתרום לגיוס. איך הוכח? ב-30 שנה האחרונות שבהן גיל הפטור השתנה, בירידה ל-24 היה שיפור בתעסוקה. האיסור על הכשרות לא תרם. לכן אנחנו לא חושבים שיש סיבה להכניס בעיות אחרות למשק ולכלכלה שלנו שנצטרך להתמודד איתן בהמשך. ברגע שאדם לא מתגייס לצבא והפסדנו את התרומה הביטחונית, זה לא משנה מה החלופה כל עוד הוא לא נמצא בצבא".
בסיום הדיון לא נרשמה הסכמה מיוחדת, אך הדברים יקבלו ביטוי גם בדיונים עתידיים.
אדלשטיין: "אם רק על סעיף המטרה יש כל כך הרבה מחלוקות, אז זו לא אותה הצעה"
הדיונים שפתחו את שבוע הדיונים השני במתווה ביסמוט התרכזו בסעיף שיו"ר הוועדה קיווה להשלים כבר בשבוע שעבר, אך גילה כי דווקא הסעיף העקרוני ביותר, "סעיף המטרה", הוא שעומד במוקד המחלוקת. אף שבהודעה רשמית בשבוע שעבר דווח שהוועדה עוברת לפרק הבא, הדיון נתקע שוב על שאלות יסודיות בנוגע לערכים שהחוק מבקש לייצג, אבל אחרי שלושה דיונים בנושא, הוועדה עברה לסעיפים הבאים גם בלי ללבן את הסוגיות, ובהבנה שיחזרו אליו בסוף הדיונים.
גם גורמים בוועדה מודים שהשאלה המרכזית אינה טכנית, אלא מהותית: מה מטרתו של החוק – צמצום האי-שוויון בגיוס, הכרה בלימוד התורה, או ניסיון לחבר בין השניים? סעיף המטרה, שמופיע בחוק שירות הביטחון, משקף את הניסיון הזה: "מטרתו של פרק זה לצמצם את האי-שוויון בגיוס לשירות סדיר… ולקבוע הסדרים שתכליתם להסדיר את מעמדם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה".
אדלשטיין: "אני שומע שאומרים שהחוק הוא אותו חוק. אם רק על סעיף המטרה יש כל כך הרבה מחלוקות, אז נראה שזו לא אותה הצעה".
הרשימות של הישיבות לא עודכנו בצה"ל כבר עשור, וכוללות ישיבות דתיות-לאומיות
בהתייחסות לפתיחת הסעיף, שבו נכתב "לצמצם את האי-שוויון בגיוס לשירות סדיר", הציעה עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לאמץ ניסוח פוזיטיבי וברור יותר: "גיוס חרדים לשירות סדיר ומילואים לאור עיקרון השוויון". לדבריה, ניסוח שלילי כמו "צמצום האי-שוויון" אינו משקף כוונה אמיתית ליצירת שוויון.
פרנקל-שור: "המטרה היא לצמצם את האי-שוויון, אנחנו חושבים שמספיק לצמצם, כך גם התייחסה השופטת חיות בפסק הדין. היא לא דיברה על שוויון מלא".
רביצקי טור-פז התריעה גם על היעדר בסיס נתונים מוסכם: "כרגע שר הביטחון הוא היחיד שקובע מהי ישיבה, ללא קריטריונים". היא הדגישה כי בלי הגדרות אחידות של 'תלמיד ישיבה', החוק אינו יכול ליצור מדיניות שוויונית.
בהמשך נאמר בישיבה כי הרשימות של הישיבות לא עודכנו בצה"ל יותר מעשר שנים, וכי יש בהן ישיבות דתיות-לאומיות שמסווגות כחרדיות. בחודשים האחרונים צה"ל מנסה לקבל ממשרד החינוך רשימות עדכניות של הישיבות, אך רק בתקופה האחרונה התקבלו הנתונים, ובצה"ל החלו רק לאחרונה לספור את מתגייסי 2024 החרדים על בסיסם. טייב אישר את הדברים.
ללא המידע החסר, המדינה אינה יכולה לנהל מדיניות גיוס אפקטיבית. לפי המסמך, כבר לפני יותר משנה הוועדה ביקשה לוודא שצה"ל יקבל ממשרד החינוך את רשימות הישיבות החרדיות. בצבא מצויים כעת בתהליך ספירה ועדכון.
"מי שהתגייס כי רצה רישיון לא יעמוד במבחן הקרב"
במהלך הדיון התייחס ביסמוט למחלוקות הפוליטיות סביב החוק, ואמר כי "לגבי ראש הממשלה נתניהו, הוא תומך בחוק ואני עובד מולו בגיבוי מלא".
לעומתו, חברי כנסת טענו כי הנוסח שהונח לפני הוועדה שונה באופן מהותי מהנוסחים שהוצגו בעבר לציבור או לחברי הכנסת. שטרן אמר כי בכל הישיבות שקיים ביסמוט "נמנעו מלכתוב 'גיוס תלמידי ישיבות'. למה בכל מקום כתוב 'בוגרי מוסדות חרדיים' וכל חלק של תלמידי ישיבות מחוק? למה עשיתם את זה?"
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) הוסיף כי ייתכן שמדובר בשינוי שנועד לשקף מציאות הלכתית: "מי שמתגייס הוא כבר לא תלמיד ישיבה". בהמשך שאל למה החוק עוסק רק בשוויון בין "מי שמתגייס ומי שלא", אך אינו מתייחס לאוכלוסיות אחרות שאינן מתגייסות, כמו בדואים ודרוזים.
שטרן הצביע על בעייתיות בהכללת השירות האזרחי-ביטחוני בסעיף המטרה: "הוספתם 'בשירות אזרחי-ביטחוני' לצד 'צמצום האי-שוויון'. איך זה בכלל בר השוואה? יש מי שמתגייס ומחרף את הנפש, ויש מי שלא. מי שיכול לשלם בדם ומי שלא יכול לשלם בדם".
קריאה להכרה במסלולי ההסדר החרדיים
אחת ההתערבויות הבולטות בדיון הייתה של הרב יהונתן רייס, מנהל רשת ישיבות הסדר. הוא תיאר שיחה שקיים עם קורס מג"דים: "שאלתי אותם אם יש מישהו שמוכן לצאת לקרב עם פלוגה של חיילים שהתגייסו כי הם רצו רישיון. אף אחד לא הרים את היד". לדבריו, ישיבות ההסדר הוקמו כמענה לצרכים צבאיים, ובפרט לשילוב כוח אדם באגפים הטכנולוגיים, וממשיכות להיות פתרון עבור צה"ל.
לקראת סיום הדיון התייחס הרב כרמי גרוס, ראש איגוד ישיבות ההסדר החרדיות, למסלול ההסדר כמודל מוכח: "יש משהו שעובד: ישיבות ההסדר החרדיות. הם גם לומדים בישיבה וגם עושים צבא 24 חודשים וממשיכים למילואים". הרב גרוס הוסיף כי האיגוד מונה כיום יותר מ-1,000 תלמידים ויכול "לשלש את מספרם ואת היקף הגיוס בתוך שלוש שנים". הוא ביקש שהאיגוד יזכה להכרה בחוק ושלא ייפגעו מסלולי ההכשרה הטכנולוגיים.
המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, אישר כי 12 ישיבות הסדר חרדיות כבר פועלות, חלקן במסלולים טכנולוגיים וחלקן בקרביים, והמשרד אף נקט צעדים תקציביים לקידום התחום ולהגדלת מספר הישיבות.
הדיון על סעיף המטרה חשף שהמחלוקות סביב מתווה ביסמוט אינן רק על פרטים טכניים, אלא על השאלה העמוקה ביותר: מהו ייעודו של חוק הגיוס? האם הוא אמור לעגן שוויון בנטל? להכיר בלימוד התורה כמוסד ממלכתי? לשלב שירות אזרחי?
