בסקירה שפרסם היום (רביעי) הכלכלן הראשי במשרד האוצר נקבע כי, למעט מקרים נקודתיים, אין סימן למחסור בעובדים בישראל ברמה המאקרו-כלכלית. הסקירה בוחנת את מצב התעסוקה במשק בשנים האחרונות, לרבות בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

מהסקירה עולה כי במרבית הענפים שבהם נרשמה ירידה בתעסוקה בתקופת המלחמה, נרשמה במקביל גם ירידה במשרות הפנויות, עדות לכך שחלק מהירידה בתעסוקה נובע מירידה בביקוש לעבודה באותם ענפים. לאחר הקורונה ועד אירועי 7 באוקטובר התאוששה כמות המועסקים במשק במלואה וחזרה למגמה ארוכת הטווח.

בעקבות אירועי 7 באוקטובר נפתח פער שלילי של כ־500 אלף מועסקים ביחס למגמה, אולם החל מהרבעון הראשון של 2024 נסגר הפער חלקית ועמד על כ־125 אלף מועסקים נכון לרבעון השני של 2025.

פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוביל למחסור של כ־340 אלף מועסקים ישראלים וכ־138 אלף מועסקים פלסטינים ביחס למגמה. בעוד שעבור המועסקים הישראלים נרשמה התאוששות וחזרה כמעט מלאה למגמה עד הרבעון השני של 2025, עבור המועסקים הפלסטינים לא נרשמה התאוששות משמעותית. לעומתם, עבור המועסקים הזרים נצפתה עלייה הדרגתית ואף עודף של כ־26 אלף מועסקים ביחס למגמה.

במהלך תקופת המלחמה חלה ירידה בתעסוקה בכל ענפי המשק; הענפים שבהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר הם אלה המסתמכים באופן משמעותי על כוח עבודה פלסטיני. בולט במיוחד הוא ענף הבינוי, שבו נרשם המחסור המשמעותי ביותר בעובדים.

במגוון ענפים, ובהם התעשייה, המסעדנות, שירותי הנדל"ן, המדע והניהול, נרשמה ירידה בכמות העובדים מתחת לקו המגמה ארוך הטווח ערב המלחמה. לצד הירידות בכמות המועסקים נרשמה באותם ענפים ירידה בכמות המשרות הפנויות, אינדיקציה לירידה בביקוש לעובדים.

בענף המידע והתקשורת נרשם קצב גידול מהיר במספר העובדים עד לפרוץ המלחמה, מגמה המעידה על עלייה בביקוש לעובדים; מאז תחילת המלחמה קצב הגידול במספר המשרות הואט מאוד, ובמקביל נרשמה ירידה בכמות המשרות הפנויות — מה שיכול להעיד על האטה ואף עצירה בגידול הביקוש לעובדים בענף. בניגוד למרבית הענפים במשק, בתקופת המלחמה נרשמה בענף החינוך עלייה בכמות העובדים, הן ביחס למגמה והן ביחס לערב המלחמה.