
"סוגיית הקרקע והדיור היא קו העימות החם בינינו לבין השלטון", אמר ג'מאל זחאלקה, יושב ראש ועדת המעקב של הציבור הערבי, בוועידה השנתית ה-25 של 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי'. "אנו מנהלים מאבק מתמשך לשבירת ניסיונות לחסום את קיומנו, לצמצם את המרחב שבו אנו חיים ולהצר את החופש במרחב הציבורי. אך הסוגייה אינה רק מאבק מחאתי; יש צורך בעבודה מקצועית רצינית כמו זו שמבצע מרכז התכנון האלטרנטיבי, מתוך צרכי האנשים ולא מתוך תאוות השלטון".
המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי היא עמותה של מתכננים ומהנדסים המלווה את ראשי הרשויות הערביות ומסייעת בענייני תכנון, קרקעות ודיור, למען הגברת השתתפות הציבור הערבי בענייני תכנון. מייסד המרכז, ח"כ לשעבר חנא סוויד, סקר את פעילותו ואמר: "התמודדנו עם הפוליטיקה בעזרת תוכניות מקצועיות. אנחנו חשובים בקנה מידה ארצי ופועלים בצורה מקומית".
היישובים הערביים בהתנגשות עם תכנית המתאר הארצית
האדריכלית סמדר עוקל הציגה את קשיי הישובים הערביים למול תוכנית המתאר הארצית לבנייה ולפיתוח – תמ"א 35. לדבריה, בעקבות ריבוי הקרקעות בבעלות פרטית קשה לאלץ את הבעלים לבנות בשטחם בנייה רוויה ולייצר צפיפות אוכלוסייה גבוהה.
היא הסביר שהמרכז ממליץ למוסדות התכנון "לקבוע צפיפות ריאלית המתחשבת בצרכי האוכלוסייה ובבעלות הקרקע, תוך שמירה על המרקם החברתי". לפיכך הציעו להתאים את דרישות הצפיפות למציאות בשכונות הוותיקות ולעובדה שמרבית הקרקעות הן קרקעות פרטיות, ולכן הצפי הוא לצפיפות נמוכה יותר מהנדרש בתוכנית. עוד מציע המרכז להתאים את ההנחיות לשטחי ציבור לצפיפות הגבוה בפועל בשכונות.
"לבנות תוכנית כלכלית מקצועית – לא כעסקת חבילה פוליטית"
בכנס עסקו גם במדיניות הכלכלית של הממשלה, ובפגיעה הצפויה בתקציבי החברה הערבית. אדגר דכוור, ראש מועצת פסוטא, התייחס בדבריו לקיצוץ התקציבי: "מהקמתה פועלת הממשלה לצמצום תקציבי החברה הערבית, אך האירועים של השבועיים האחרונים הם בגדר קטיעת העץ כולו".
דכוור פירט את המלצותיו להמשך המאבק נגד הקיצוץ. הוא טען כי שיש לפעול כקהילה מאוחדת שכן נדרש מאבק רחב ורב-גוני ולנצל את כוחה של החברה הערבית בישראל. "בעתיד יש לבנות תוכנית כלכלית על בסיס כלכלי מקצועי, לא כעסקת חבילה פוליטית", אמר. "המדינה חייבת להבין שסגירת הפערים בחברה הערבית היא אינטרס לאומי וכלכלי, לא רק שלנו".
בדיון על השינוי במס רכוש, הכולל הטלת מס על קרקע לא בנויה, והשפעתו על האזרחים הערבים טען מתכנן הערים הישאם שעבאן כי שינוי זה הוא המשך מדיניות הקיצוץ בתקציבי החברה הערבית מזווית אחרת. סוויד אמר בדיון כי "מס רכוש זהו הפרוטקשן שהממשלה לוקחת מבעלי אדמות ערבים".
"הממשלה הכריזה מלחמה על הנגב"
"החוקים בנגב שונים מהחוקים בשאר המדינה", אמר עטיה אל-אעסם, ראש המועצה לכפרים לא מוכרים. "הממשלה הכריזה מלחמה על הנגב" אמר בהתייחסו למדיניות הריסת הבתים. "28 אלף בתים נהרסו. כפרים שלמים עברו לאוהלים. הרשות להסדרת התיישבות הבדואים עברה מפתרון הבעיה להרס כפרים".
רנין עודה, אדריכלית במרכז, פנתה לראשי הרשויות המקומיות: "אתם צריכים להבין שאתם בעלי הבית ,ועליכם להשפיע על תוכניות המתאר". היא הצביעה על כך שרבים מהישובים אינם כפריים אך גם אינם ישובים עירוניים, והדגישה כי ראשית יש להחליט איזה אופי יהיה ליישוב, עירוני או כפרי, ומכאן לגזור את תכנית הפיתוח המתאימה לו.
מאבק בממשלה: "לעבור למדיניות תכנון במקום של הריסה"
במושב השני של כנס, בו הפוליטיקאים הערביים היו במרכז הבמה, נמשך השיח על מאבק מול רשויות המדינה.
בשיחה על דרכי המאבק שרטט ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) את היעדים, "עלינו לפעול לביטול חוק קמיניץ, לעבור למדיניות תכנון במקום מדיניות של הריסה". הוא קרא לצעירים הערבים להשתלב במוסדות התכנון ובשירות הציבורי. ח"כ מנסור עבאס (רע"מ) חלק עליו וטען כי יש דרכים רבות להתמודד עם כל בעיה בכלים המתאימים לה: "יש בפנינו סכנות גדולות אך גם הזדמנויות גדולות".
ח"כ איימן עודה (חד"ש), הגיב לדברי עבאס והצביע על כך שבסוגיית הקרקעות הכלי המרכזי הוא המאבק העממי המאורגן. לדבריו כדי למנוע הפקעה של קרקעות, הריסת בתים וכדומה, צריך להוציא אנשים לרחוב.
"ממשלות ישראל התייחסו אלינו כאל אויבים ולא כאל אזרחים" אמר סאמי שחאדה (בל"ד) והסביר את שורש המאבק לתפישתו: "הם רוצים את הארץ ללא תושביה. המאבק הוא על האדמה. המפעל הציוני הוא מפעל קולוניאלי". ראש המועצה דכוור הסתייג מדבריו ואמר: "לא כל הממשלות זהות".
בין שותפויות מקצועיות לשותפויות פוליטיות
ח"כ טיבי הציע למתכנסים עבודה על מקרים מקומיים והצלחות שהן פרי שיתוף פעולה של ראשי הרשויות המקומיות וחברי הכנסת. ח"כ עבאס הציע גישה שונה וטען כי לפני השותפות הפוליטית לפתרון הבעיות יש ליצור שותפות אזרחית ומקצועית. "אנו צריכים לפתוח את הדלתות", טען עבאס ביחס לתפקיד חברי הכנסת. והוסיף כי על ראשי הרשויות לדון בדברים עם בעלי התפקידים במשרדי הממשלה. הוא הדגיש כי "לא מספיק רצון פוליטי, צריך לבוא עם תכנית מקצועית".
ח"כ עודה טען לעומתו כי בתקופה הנוכחית לא קיים שיתוף פעולה אדוק בין חברי כנסת ערביים לבין ערבים בעמדות מקצועיות בשירות הציבורי, שכן מרבית אנשי המקצוע רואים את עצמם ראשית כעובדים מן המניין.
כמו כן, הסתייג עודה מהנחות המוצע של האחרים לגבי מקור הבעיות בחברה הערבית. "הבעיה המרכזית היא הבעיה הפלסטינית" טען עודה ואמר כי יתר הקשיים של הציבור הערבי בישראל קשורות בסוגייה זו.
הרשימה המשותפת: צורך קיומי או שאלה משנית?
בסוף הדיון נדרשו חברי הכנסת להתייחס לשאלת הקמתה של רשימה משותפת לקראת הבחירות הקרבות והשותפות בהקמת ממשלה. "הדרך להפיל את הממשלה היא הקמת רשימה משותפת של כל ארבע המפלגות" אמר ח"כ טיבי, "מפלגה שתהיה פלורליסטית".
ח"כ עבאס הצביע אל ההבדלים בין התוכניות הפוליטיות של המפלגות ואמר כי "השאלה אינה רשימה משותפת או העלאת אחוז ההצבעה. השאלה היא כיצד נפיל את הממשלה ונחליף אותה, כיצד נגן על החברה כיצד נהיה שותפים בהחלטות. הרשימה המשותפת היא כלי".
לעומתו אמר ח"כ עודה כי "תחת הממשלה הנוכחית אנו בסכנה קיומית. הרשימה המשותפת מעלה את אחוז ההצבעה ולכן צריך להקים אותה". לגבי קואליציה עתידית אמר כי "הדבר החשוב ביותר הוא ממשלה בלי נתניהו, בלי סמוטריץ ובלי בן-גביר. צריך רשימה משותפת אחת ויחידה".
שחאדה טען כי כל עוד מדובר במדינה יהודית כל שותפות תסתיים בהפסד של הצד הערבי. "אנו צריכים חזית פוליטית אחת מול התוכנית הציונית". ח"כ עבאס אמר כי לשם השגת תוצאות יש לשתף פעולה על מפלגות אחרות ואלה הן מפלגות ציוניות.


