גיוס של 7,500 גברים חרדים בשנה יביא לתועלת משקית של לפחות תשעה מיליארד שקלים, כך עולה מניתוח שערך בנק ישראל ופורסם היום (חמישי). עם זאת, על פי הבנק, הסיכוי שתירשם עלייה משמעותית בשירות חרדים במתכונת החוק המוצע כיום הוא נמוך. המסקנה: נוסח החוק לוקה בחסר ואינו צפוי להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס.

עוד מצא הניתוח כי מערך התמריצים והסנקציות של חוק הגיוס שמוצע כיום לא יביא לעלייה הרצויה במספר המתגייסים.

עלות נמוכה

גיוס של 7,500 חרדים בשנה יביא לעלייה כוללת של 20 אלף משרתים – מה שיאפשר חיסכון באנשי מילואים וחיסכון בעלות המשקית של יציאתם הזמנית משוק העבודה. זאת לאור העובדה שהעלות המשקית של גיוס איש מילואים בודד היא כ-38 אלף שקל בחודש –  80% מכך מהווים את אובדן התפוקה הישיר כתוצאה מהיעדרותו מהעבודה, ו-20% את הפגיעה העתידית בפריון כתוצאה מהיעדרותו של העובד.

העלות המשקית של גיוס צעיר חרדי היא נמוכה יותר מכיוון שעל פי רוב, הגיוס במקרה זה לא מחליף השתתפות בשוק העבודה, משום שהצעיר החרדי אינו עובד. אם שיעור התעסוקה, לאחר השירות הצבאי, של המתגייסים החרדים היה זהה ליהודים הלא חרדים, הגיוס שלהם היה מגדיל את התועלת המשקית ב-22 אלף שקלים לחודש בממוצע.

לפיכך, הבנק מציג שתי אפשרויות:

1. אם שיעור תעסוקת החרדים המתגייסים לא יעלה באופן משמעותי – העלות המשקית במצב כזה תהיה לפחות 9 מיליארד שקלים או 0.4% מהתוצר.

2. אם שיעור שתעסוקת החרדים יעלה באופן משמעותי בעקבות חובת הגיוס וביטול החובה ללמוד בישיבה עד גיל הפטור (26) – התועלת עשויה לעלות ל-14 מיליארד שקל, שהם 0.7% מהתוצר השנתי.

הצורך המיידי של צה"ל לא נענה

עם זאת, על פי בנק ישראל, הסיכוי שתירשם עלייה משמעותית בשירות חרדים במתכונת החוק המוצע כיום הוא נמוך.

חוק הגיוס שנדון כעת קובע כי היעד השנתי לשלב הראשון, עד יולי 2027, הוא של 8,160 מתגייסים חרדים. 10%, או 4,900 מגויסים, מיעד זה לא יתגייסו לצה"ל כי אם לשירות אזרחי ביטחוני (בשב"ס, במשטרה או ביחידות ביטחוניות של משרד ראש הממשלה).

הנתון הזה לא גבוה מהרבה מ-3,000 החרדים שכן מתגייסים מדי שנה – ואינו עונה על הצורך המיידי של צה"ל. יתרה מכך, לפי החוק המוצע, רק בעוד חמש שנים היעד המינימלי לגיוס יגיע ל-50% ממחזור בני הישיבות, או 7,000 מתגייסים.

סנקציות לא רלוונטיות

הסנקציות המוצעות, כמו איסור יציאה מהארץ והנפקת רישיון נהיגה אינן רלוונטיות לרבים מהאוכלוסייה החרדית. גם מניעת מלגות להשכלה גבוהה והעדפה מתקנת במשרדים ממשלתיים אינה רלוונטית למי שמעוניין ללמוד בישיבה.

סנקציות אחרות, כגון מניעת השתתפות בתוכניות ממשלתיות לסבסוד רכישת דירה, או תמיכה במעונות יום לילדים אינן מהוות איום משמעותי מכיוון שהם תקפים רק עד גיל 26.

השבוע נחשף כי מתוך המתגייסים הרשומים כחרדים, כ-10% משוייכים לזרם החרד"לי  (חרדי-לאומי) שנחשב חלק מהציונות הדתית, ולא מהעולם החרדי, והצעירים שמשתייכים אליו מתגייסים ממילא בשיעורים גבוהים.