אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בנושא חוק הגיוס הוא מעמדן של הישיבות ובעלי התפקידים שבהן. הנושא הזה נדון היום (ראשון) בוועדת החוץ והביטחון.

לפי המתווה של ח"כ בועז ביסמוט, יוזם ומוביל החוק, מנהל הישיבה או אדם אחר שהוסמך על ידו – ולא ראש הישיבה – הוא הסמכות העליונה בנושא גיוס. קביעה זאת עוררה את החשש כי ניתן למנהלי הישיבות כוח גדול מדי.

סוגייה נוספת שעליה נמתחה ביקורת בדיון היא העובדה שבכל ישיבה, עד 20% מהתלמידים יוכלו לא להתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפני גיוס. מי שיחליט על זהותם הוא גם כן מנהל הישיבה.

בהצעת החוק של ביסמוט נכללה גם הקביעה שלפיה מנהל הישיבה – או האדם שמתחייב מטעם הישיבה על מספר התלמידים שיתגייסו – חייב להיות ללא עבר פלילי. החובה הזאת נמחקה מהצעת החוק המקורית – סוגייה שלא קיבלה התייחסות בייעוץ המשפטי.

"הכוח שניתן לוועד הישיבות הוא בלתי מידתי והרבה יותר חזק מהישיבות הציוניות וישיבות ההסדר", אמר ח"כ אלעזר שטרן (ש עתיד).

ביסמוט תהה האם שטרן חושבים שהם משקרים. "כן! על זה הם מקבלים תקצוב ולא מגייסים את התלמידים שלהם", ענה שטרן. "יש פה כוח בלתי מידתי! יש פה בן שמחליף אב! אין פה אמות מידה! אין פה כללים! גם צה"ל יודע את זה וגם הרב טננבוים ז"ל, שהיה ראש הוועד שדיבר איתי על זה!".

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, אמר כי "אני לא נכנס לשאלות לאיך ממונים בעלי תפקידים. אני כן רוצה להגיד שבראייתנו צריך שכל דיחוי שמבקש הפרט יעבור דרך גוף מוסמך. שלא יהיה מצב שבו אדם מגיש בעצמו את הדיחוי כי זה פתח לבעיות".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שאל: "אבל אין רמאים, נכון?". "יש מקומות שכן", ענה טייב. "לעתים אנחנו לא מקבלים נתון מהישיבות וכן מקבלים ממשרד החינוך, יש פערים".

"אתם רוצים להעניק בחוק מעמד למי שהורשע בפלילים?"

בסעיף המבקש לעגן את מעמד הישיבות, נמחקה בהצעת החוק של ביסמוט החובה לפיה מי שמתחייב על מספר תלמידי ישיבות שיתגייסו, צריך להיות ללא עבר פלילי.

"למה מחקתם את הסוגייה של נושא משרה שלא הורשע בעבירה פלילית? אתם רוצים להעניק בחוק מעמד למי שהורשע בפלילים?", שאלה ח"כ מרב כהן (יש עתיד) ונותרה ללא מענה, אך הוסיפה שאלה "למה הסמכות מועברת למנהלי הישיבות ולא מי שמחזיק בסמכות הרוחנית?"

"אנחנו סבורים שחשוב ומאוד משמעותי שהסמכויות יהיו לראש הישיבה", אמרה היועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל שור. אזולאי וח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) העירו כי לעתים ישנם כמה ראשים לישיבה אחת. פרנקל שור אמרה כי יתקיימו דיונים בנושא, אך הבהירה כי הסמכות התורנית העליונה בישיבה היא הכתובת הרלוונטית.

"מי שמחנך ומעביר את המסרים בישיבה זה ראש הישיבה", אמר שטרן. "יכול להיות שיש כמה ראשים, אבל עדיין ראש ישיבה יכול להגיד 'נמות ולא נתגייס' או 'נרד מהארץ', הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה".

שיעור מסוים, 20% או 10%?

באופוזיציה דיברו על כך שהצעת החוק, בשלב זה, מדברת על 20% מתלמידי ישיבה שרשאים לא להגיע לבדיקה רפואית ואף לא להתייצב לצו ראשון, בלי שיינקטו סנקציות נגד הישיבה שלהם. "אני איתך", אמרה פרנקל שור לכהן. "צריך לקבוע שיעור נמוך יותר".

כמה חברי כנסת התלוננו על כך שנציגי משרד הביטחון נעדרים מישיבות הוועדה, למעט משנה למנכ"ל משרד הביטחון קובי בליטשטיין. "המשרד עצמו לא מפקח על הישיבות עצמן, אין להם מפקחים של משרד הביטחון שנמצאים שם. בעניין הזה אנחנו מסתמכים על משרד החינוך כי הוא זה שמעביר את הכסף", אמר בליטשטיין. "השיעור הזה של 20%  נראה לנו סביר, זה מה שהיה עד עכשיו ואנחנו לא חושבים שצריך להחמיר את זה".

"לעמדתנו, בגלל תלמיד אחד אין להסיר ישיבה מרשימת הישיבות", אמרה פרנקל שור. "לדעתנו יש לקבוע שיעור".

"אפשר ללמוד מישיבות ההסדר, שיהיו את אותם שיעורים ואותן סמכויות", אמר משה (קינלי) טור פז (יש עתיד). "ראש הישיבה הוא החותם ו-15% אחוז לא מתייצבים יהיה הרף המקסימלי". פרנקל שור אף החמירה ואמרה כי לדעתה, 10% שלא מתייצבים צריך להיות הרף האפשרי לפני שמוטלות סנקציות.

מעמד ועד הישיבות

בעקבות החלטת בג"ץ, משרד החינוך הפסיק לתקצב ישיבות עבור תלמידים שאמורים להתגייס (אפריל-אוגוסט 2024). בג"ץ קבע כי לא ניתן לתקצב ישיבות עבור תלמידים שאינם פטורים מגיוס, מה שהוביל להפסקת התקצוב בהדרגה עד סוף שנת הלימודים באוגוסט 2024.

טור פז התייחס לביטול התקצוב: "אם ועד הישיבות סיים את 2024 בגירעון של 66% מהתקציב שלו", אמר טור פז. "אז אובייקטיבית אתם מכניסים פה חוק שהוא בחדלות פירעון כי הוא לא מתפקד".

"עולה פה שאלה על העיגון במעמד סטטוטורי של גוף פרטי", אמר נציג משרד המשפטים דרור גרנית. "מצב הדברים הוא שיש גוף מתווך שכל הדברים עוברים דרכו, וכך יש פחות נגיעה בפרט". טלי גוטליב (הליכוד) ומשה סולומון (הציונות הדתית) קטעו אותו ודרשו להבין מאיפה המידע בנושא, אבל גוטליב לא אפשרה לו לענות.

"אנחנו שומעים את היועץ המשפטי ממשרד המשפטים, ואנחנו צריכים לשמוע את היועץ המשפטי ממשרד הביטחון", אמרה גוטליב. "היועמ"שית נתנה הוראה ליועמ"ש משרד הביטחון לא להגיע, ולכן אנחנו שומעים פה יועץ ממשרד המשפטים שמגיע מעמדה מסוימת".

מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות מהציונות הדתית, משה גוטמן, אמר בתגובה: "אני עובד לפי החוק וכל מי שעובר אצלי חותם על דיחוי, תלמיד שלומד בישיבה מקבל דיחוי ל-12 חודש. הוא צריך לעמוד בתנאי החוק ולהצהיר מול עורך דין, חותמים על זה גם אני כגוף מקשר וגם ראש הישיבה שלו. התהליך הזה הוא זהה בחוק לגבי כל סוגי הכיפות, סרוגות ושחורות. בוועדת פרי הייתה מגבלה בנושא העילויים, וזה לא הגיוני להגביל ציבור שמתגייס ב-100%, אז אנחנו מבקשים להסיר את המגבלות".

"צריך לחוקק בהקדם, אבל יש שינויים שצריך לעשות"

"חרדים לא באים לבד לצה"ל, הם באים כשאנחנו מקימים עוד מכינות ועוד ישיבות", אמר יוסי לוי, מנכ"ל 'עמותת נצח יהודה' שמתכונן סבב מילואים שישי מתחילת המלחמה. "דבר שני, זה שהם לא מגיעים ממלחמות, אם משטרה צבאית מגיעה לישיבת פוניבז' – זה לא יביא חרדים. דבר שלישי זה שצריך לחוקק בהקדם, אבל יש שינויים שצריך לעשות", אמר לוי, שפרסם בעבר מתווה גיוס שמבוסס על מכינות וישיבות הסדר חרדיות.

"צריך מענה למילואים, כי גם אם יהיו 100% אבל כולם הולכים לטכנולוגי, זה לא ייתן מענה, צריך להגדיר בחוק לפחות 30% ללוחמה", אמר לוי. "ראיתי שיש ביקורת על נושא רישיונות נהיגה. חזרתי מנמל התעופה והיו שם המון דרייברים חרדים, אם הסנקציות של רישיונות, נסיעות לחו"ל ולימודים אקדמיים יורחבו, זה יהיה מאוד אפקטיבי".

לוי הוסיף כי "צריך לתת מקום לנושא הישיבות החרדיות כמו לישיבות הסדר, לתת להן מעמד מחייב בגישה ובאמון, אבל גם בחובות", אמר לוי. "והכי חשוב: חייבים תוכנית ממשלתית שבה הממשלה מעורבת בגיוס חרדים לצה"ל. למרות דו"ח שקדי, אין תוכנית בחוק. צריך תוכניות חומש שמגייסות חרדים".