חברת 'יאנגו' (Yango) פנתה באופן רשמי לרשות התחרות, בבקשה שיכריזו על חברת 'גט' (Gett) כמונופול בתחום המוניות. גט היא החברה הגדולה ביותר בשוק המוניות, שוק שגם יאנגו מתחרה בו.
בפנייה שנשלחה מטעם הזכיין המפעיל את יאנגו בישראל 'אפלי טקסי עוז' לממונה על רשות התחרות מיכל כהן בשבוע שעבר, נכתב כי כ-70% מהעסקאות של מוניות שהוזמנו מראש ב-2024 התרחשו באפליקציית 'גט'. עוד נכתב כי רשות התחרות עצמה הודתה בעבר שגט שולטת ביותר מ-50% מהשוק, מה שמאפשר להגדירה כמונופול.
ביאנגו טוענים שגט משתמשת בכוחה כדי לסכל את צמיחתם של מתחרים. לדוגמא, נטען שנהגים נדרשים לשלם מחיר גבוה מראש עבור השימוש באפליקציה, ולא מחיר יחסי לכמות הנסיעות, כך שמשתלם לעבוד רק האפליקציה רק אם עושים דרכה כמעט את כל הנסיעות. מכיוון שרוב הנהגים לא יכולים "להרשות לעצמם" להתנתק מגט לגמרי, הם בוחרים לשלם, ונמנעים מלעבוד עבור חברות אחרות.
ביאנגו גם מחו על זכייתה של גט במכרז החשוב ביותר בשוק, הפעלת המוניות בנתב"ג. לטענתם, גט אמנם זכתה במכרז באופן הוגן, אולם המכרז חיזק עוד יותר את כוחה המונופולי, בכך שהפך אותה לחברה הראשונה שכל תייר פוגש בהגיעו לישראל.
ביאנגו טענו גם כי גט פעלה לאורך השנים לסגירת הסכמים עם מגוון חברות מוסדיות גדולות, שבמסגרתן נאסר על קבוצות אלו לפעול עם חברות אחרות. יאנגו לא נקבה בשמות חברות כאלה או צירפה ראיות לטענות אלו.
"שיטת עבודה שגורמת לסיכון חיי הנהג והנוסעים"
למכתב ששלחה יאנגו צורפו תצהירים של נהגי מוניות שטוענים שכאשר התגלה שהם עושים נסיעות שלא בעזרת הפלטפורמה הושמעו כלפיהם איומים שיושעו ממנה, או אף ינותקו לצמיתות. הנהגים חתמו בשמם על ההצהרה המשפטית, אולם שמם לא פורסם בפומבי.
אחד הנהגים כתב כי "כאשר הודעתי לחברת Gett על כוונתי לעזוב את הפלטפורמה שלה, נאלצתי לגלות כי אני מתחיל לקבל פחות ופחות הזמנות. ברגע ש-Gett הבינה שאין לי כוונה להמשיך להשתמש בפלטפורמה שלה, היא איבדה את האינטרס לספק לי הזמנות ופגעה בי כלכלית".
נהג אחר התייחס למצב בנתב"ג, וטען לליקויי בטיחות: "שיטת העבודה הנהוגה כיום בשדה התעופה מתעלמת לחלוטין משעות עבודתו של הנהג, וגורמת במקרים רבים לנהגים לבלות זמן רב מדי על הכביש תוך סיכון חיי הנהג והנוסעים. נהג שנכנס ל'ליין' אינו יודע מראש מהי יעד הנסיעה, וייתכן שיקבל נסיעה רחוקה מאוד שתאריך את כיוון הנסיעה לביתו בסיום ה״משמרת״, עד למצב שייאלץ למעשה לנסוע 14 שעות באותו יום".
ייעול השירות לצד יצירת תלות אצל נהגים
חברת גט והאפליקציה שלה חוללו תמורה משמעותית בשוק המוניות בישראל. החברה שהחלה את דרכה ב-2010 הביאה לישראל את החידוש הטכנולוגי העולמי של הזמנת נסיעה בעזרת אפליקציות. הדבר ייעל מאוד את השירות, וגם שינה באופן ניכר את מבנה השוק.
כניסתה של גט הובילה לסגירת תחנות מוניות רבות, שהיו עד אז האופן הנפוץ להתארגנות של נהגי המוניות. עם הזמן הלכה וגברה הדומיננטיות של גט. כאשר ניסתה חברת יאנגו העולמית להכנס לשוק המוניות בישראל ב-2018, היא נתקלה בקשיים משמעותיים בתחרות עם גט, ומעולם לא הצליחה להפוך לדומיננטית.
במשך השנים החלו לעלות תלונות מנהגי מוניות, שלפיהם גט מצרה את דרכו של כל מי שמנסה להתחרות בה. "התפתחה אצל הנהגים תלות ממשית בפלטפורמה של גט כמקור הכנסה עיקרי, שלא לומר בלעדי, באופן המגביל את התחרות בשוק", נכתב במכתב מטעם 'אפלי טקסי עוז'. במסמך נטען גם כי חלק מהנהגים מרגישים שהפכו לשבויים בידי האפליקציה, ותלויים בה בכדי להתפרנס.
באוצר דנים בהצעה להכניס את שירות הפלטפורמה 'אובר' לישראל כחלק מחוק ההסדרים. 'אובר' מתאפיין בהיותו חלק מובהק מ'כלכלת החלטורה', המאפשרת עבודה של עובדים לא מקצועיים ללא בקרה משמעותית על בטיחות או זכויות סוציאליות. על פי עמדת המתנגדים למהלך, בהם איגוד נהגי המוניות ואנשי מקצוע בתחומי הבטיחות והרגולציה, אובר עלולה להקצין את המגמה שגט הובילה: ריסוק המבנים הקיימים הקודמים בשוק, ויצירת תלות אצל הנהגים. לדבריהם, בהמשך הדבר עלול להוביל להורדת התנאים לנהגים ולהעלאת המחירים לצרכנים.
ב'גט' ביקשו שלא להתייחס לכתבה.
