המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם השבוע את שנתון החברה החרדית לשנת 2025, שהוא גם שנתון שבוחן את המגמות בחברה החרדית לאורך העשור האחרון. התמונה שעולה מהשנתון מורכבת ולרוב לא מעודדת: מצד אחד המשך הגידול הדמוגרפי המהיר והשתלבות נרחבת של נשים בשוק העבודה, ומצד שני קיפאון בתעסוקת הגברים ופערים כלכליים שנותרו משמעותיים ביחס לאוכלוסייה הכללית.

בגיוס לצה"ל מוצגת תמונה שעשויה לבלבל: לצד הנתונים הסותרים בין אלה של הלמ"ס לאלה שצה"ל הציג לאחרונה, עולה כי רוב החרדים שהתגייסו לצה"ל כלל לא מגדירים עצמם חרדים.

השנתון, שנערך על ידי ד"ר לי כהנר וד"ר גלעד מלאך, מציין כאמור עשור לפרסומו הראשון ומספק פרספקטיבה ארוכת טווח על השינויים שעברה הקהילה החרדית בישראל. השנתון מתפרש על פני 94 עמודים וכולל עשרות טבלאות ומקורות נתונים מהלמ"ס, משרדי ממשלה, צה"ל, ועדת הבחירות המרכזית ועוד גופים רבים.

דמוגרפיה: חברה צעירה בצמיחה מתמדת

על פי נתוני השנתון, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כיום כ-1.45 מיליון נפש, שהם כ-14.3% מכלל אזרחי המדינה. קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה החרדית גבוה במיוחד לעומת הציבור הלא-חרדי והערבי, ועומד על 4.2%, לעומת 1.4% בשנה של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. תחזיות הלמ"ס המצוטטות בדו"ח צופות כי בשנת 2030 יגיע שיעור החרדים ל-16% מכלל האוכלוסייה.

שיעור הפריון אצל החרדים הוא מהגבוהים בעולם, שומר על יציבות בעשור האחרון ועומד על ממוצע של 6.5 ילדים לאישה חרדית (לעומת 2.5 בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות). כתוצאה מכך, החברה החרדית היא חברה צעירה מאוד: הגיל החציוני עומד על 16 בלבד, לעומת 36 באוכלוסייה הכללית. כ-57% מהחרדים הם מתחת לגיל 19, נתון המציב אתגרים משמעותיים למערכות החינוך והרווחה ולשוק העבודה העתידי.

מבחינת אוכלוסייה, העתיד נראה חרדי יותר, כאשר בשנת 2043 מספר האזרחים החרדים צפוי לעבור את מספר האזרחים הערבים, ועד שנת 2065 החרדים צפויים להיות כ-40% מהאוכלוסייה היהודית בישראל, וכ-32% מהאוכלוסייה הכללית.

צבא ושירות אזרחי: תמונת מראה

על רקע הניסיונות בכנסת לחוקק חוק להסדרת גיוס החרדים, הדו"ח מעלה כי בשנת הגיוס 2024 (יולי 24 עד יוני 25), מספר המתגייסים החרדים עמד על כ-2,560, עלייה של 113% בתוך שנתיים, למרות שהנתון שנמסר מצה"ל סמוך ליציאת השנתון מדבר על 2,940 מתגייסים, מה שמראה עלייה גבוהה יותר.

שאלה שעולה מהשנתון ומהנתונים בו, היא האם המתגייסים שמוגדרים חרדים הם אכן חרדים. רוב המשרתים שהוגדרו כחרדים בצה"ל (כ-55%) בוחרים כיום במסלולים כלליים ולא במסלולים ייעודיים לחרדים, נתון המעיד על כך שרבים מהמתגייסים מגיעים משולי החברה החרדית או שהם חרדים לשעבר. לפי סקר הלמ"ס, רק 31% מבוגרי החינוך החרדי בגילים 20-29 ששירתו בצה"ל מגדירים עצמם חרדים. בוגרי מוסד לימוד חרדי היא כיום הדרך שבה מתווה ביסמוט לגיוס מבקש לאמוד מיהו חרדי בגיוס לצה"ל.

מנגד, המסלול של השירות הלאומי-אזרחי, שבעבר היווה חלופה פופולרית, נמצא בשפל חסר תקדים, וירד מ-2,372 מתנדבים ב-2011 ל-500 מתנדבים בלבד ב-2024. עורכי השנתון מסבירים את שינוי המגמה החד בשילוב של מדיניות צה"ל, שהגבילה את ההפניה לשירות אזרחי בניסיון לעודד גיוס צבאי, לצד היעדר תקנים ביטחוניים מתאימים במסלול האזרחי.

תעסוקה ושכר: הפער בין גברים לנשים מתרחב

הדו"ח מצביע על מגמות הפוכות בתעסוקת גברים ונשים. בעוד שיעור התעסוקה של נשים חרדיות המשיך לטפס והגיע ל-81% והגיע לרמה כמעט זהה לזו של נשים יהודיות לא חרדיות (83%), אצל הגברים נרשמת עמידה במקום. שיעור התעסוקה של גברים חרדים בשנת 2024 עמד על 54%, בדומה לנתוני 2015. נתונים ראשוניים לשנת 2025 אף מצביעים על ירידה קלה ל-53.3%. בהתחשב בגידול באוכלוסייה החרדית יותר מאשר בזו הכללית, ובהשקעה של המדינה בהשכלה ותעסוקה לחרדים, ניתן אף לומר שמדובר בנסיגה.

מעבר לשיעורי התעסוקה, הדו"ח חושף פערי שכר משמעותיים. ההכנסה החודשית הממוצעת של גבר חרדי שכיר עמדה ב-2023 על 10,579 ש"ח, המהווים כ-49% בלבד מהכנסתו הממוצעת של גבר יהודי לא חרדי (21,532 ש"ח). גם אצל הנשים קיים פער, כאשר אישה חרדית משתכרת בממוצע 9,441 ש"ח לעומת 14,002 ש"ח בקרב עמיתותיהן הלא חרדיות.

הפערים מוסברים בחלקם בהיקפי המשרה (גברים חרדים עובדים בממוצע 36.5 שעות שבועיות לעומת 44.5), אך גם בבחירת מקצועות: רוב הגברים החרדים מועסקים בחינוך וברווחה, ורק 4.8% מהם עוסקים בהייטק, לעומת 19% מהגברים היהודים הלא-חרדים.

חינוך: עלייה בנבחנים, פערים בזכאות לבגרות

מערכת החינוך החרדית מהווה כיום כ-27% מכלל התלמידים בחינוך העברי. הדו"ח מראה עלייה בשיעור הנבחנים לבגרות בחינוך החרדי, שהגיע ל-49% בשנת הלימודים תשפ"ג (2022-23). עם זאת, הפער המגדרי בולט: בעוד 77% מהבנות ניגשות לבחינות בגרות (לפחות חלקית), בקרב הבנים השיעור עומד על 15% בלבד.

כשבוחנים את הזכאות לתעודת בגרות מלאה המאפשרת כניסה לאוניברסיטה, המספרים נמוכים משמעותית. רק 6% מהבנים החרדים זכאים לתעודת בגרות, לעומת 25% מהבנות. המחסור בלימודי ליבה בא לידי ביטוי בנתוני הסף לאקדמיה: רק 10% מהתלמידים החרדים עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות (כמו 4 יחידות באנגלית). באקדמיה, למרות שמספר הסטודנטים החרדים עומד על כ-19,000, קצב הגידול השנתי התמתן ועומד על כ-9%, כאשר שיעורי הנשירה של גברים חרדים ממכללות עדיין גבוהים מאלו של סטודנטים שאינם חרדים.

רמת חיים ועוני: הכנסה נמוכה מול בעלות על דירות

על פי נתוני הדו"ח, רמת העוני בחברה החרדית נותרה גבוהה מאוד בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כ-33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני, וכשבוחנים את אוכלוסיית הילדים, השיעור מזנק ל-45%. ההכנסה ברוטו למשק בית חרדי עומדת על 14,816 ש"ח בחודש, לעומת 24,466 ש"ח במשק בית יהודי לא-חרדי.

למרות נתוני ההכנסה הנמוכים מעבודה, דפוסי הצריכה והבעלות על נכסים מציגים תמונה שונה. שיעור הבעלות על דירה בקרב חרדים עומד על 75%, גבוה יותר משיעור הבעלות באוכלוסייה היהודית הלא חרדית (72%). הפער בין ההכנסות להוצאות (ההוצאה החודשית הממוצעת עומדת על 15,190 ש"ח, גבוהה מההכנסה המדווחת) מוסבר על ידי כלכלת קהילה תומכת, הלוואות גמ"ח, עזרה מההורים ותרבות צריכה חסכנית. עם זאת, הדו"ח מציין כי 25% ממשקי הבית החרדיים דיווחו ב-2024 על חוסר ביטחון תזונתי.

דיגיטציה: הרוב מחוברים

בתחום השימוש בטכנולוגיה נרשם שינוי דרמטי בעשור האחרון. כ-69% מהחרדים מדווחים כיום על שימוש באינטרנט, זאת לעומת 28% בלבד בשנת 2008.

הנתונים מצביעים על סגירת הפער המגדרי בשימוש ברשת: שיעור הגברים המשתמשים באינטרנט (68%) זהה כמעט לזה של הנשים (69%). העלייה בשימוש מיוחסת לצרכים פרגמטיים של תעסוקה, לימודים וניהול משק הבית, והיא הואצה משמעותית בתקופת הקורונה. עם זאת, דפוסי השימוש עדיין שונים מהחברה הכללית, עם סינון תכנים מוקפד ושימוש מופחת ברשתות חברתיות פתוחות.