"פרופילים מזויפים שקשורים לאחים המוסלמים מתחזים לישראלים, מציפים מסרים בעברית בעזרת בינה מלאכותית. הם מנסים לערער את השיח הציבורי בישראל, להעצים ביקורת על המלחמה, ולחזק נרטיבים פרו-חמאסיים", כך מזהיר סא"ל (מיל') דוד סימן טוב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בראיון ל'דבר'. סימן טוב, עוסק זה עשור בנושאי השפעה ובשנים האחרונות מתמקד במבצעי השפעה והתערבות זרה – מה שהוא מכנה FIMI (Foreign Interference, Manipulation and Information).
אזהרה דומה לזו של סימן טוב הדהד מבקר המדינה בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב כשאמר: "טוהר הבחירות בסכנה – מצאנו ליקויים משמעותיים בהיערכות של ישראל להשפעות זרות על בחירות 2026. על הממשלה וועדת הבחירות להתעשת ולהיערך".
סימן טוב מסביר כיצד מדינות וארגונים עוינים משתמשים ברשתות החברתיות כדי להתערב, להשפיע ולהכריע תהליכי בחירות כמו זה הצפוי לישראל בשנה הקרובה, ושלמרות דעיכת המלחמה הפיזית, צפויה להימשך ולהתעצם מלחמה מסוג אחר. גם במלחמה הזו ישתתפו, לטענתו, איראן, ארגונים פרו-פלסטיניים, ואף מדינות שנחשבות ניטרליות, באמצעות רבבות חשבונות פיקטיביים המסתווים כישראלים, כדי להקצין ולזהם את השיח, ולהטות את התוצאות לכיוון הרצוי להן.
מה הסכנה למדינה במבצעי השפעה?
"למה זה מסוכן ברמה הביטחון הלאומי, זה לא שאלה מובנת מאליה, אנשים מטילים בזה ספק, ויש להם כל מיני סיבות. בשונה מתחום הסייבר שנכנס לפני 15 שנה ושטף את השיח ונכנס בדלת הראשית, מיד הקימו את מטה הסייבר, הקימו תשתיות, חברות החלו לעסוק בזה, לעומת זאת הנושא של השפעה ברשתות החברתיות, לא נתפס ככזה, קצת מזלזלים בסכנות שלו".
"הרגע המכונן של תופעת ה-FIMI הוא עליית טראמפ ב-2016, אז לראשונה עלתה השאלה: יכול להיות שנשיא ארצות הברית יוכרע על ידי התערבות זרה? עכשיו, זה לא חד משמעי, כי תמיד אפשר לומר יש עוד דברים שמשפיעים. אבל עצם האפשרות שטראמפ הצליח להגיע לשלטון בהשפעת הרשתות החברתיות, זה מערער ברמת הביטחון הלאומי, אנשים התחילו לחשוב אולי אפשר לנצח את המלחמה בלי צבא אלא ישר להמליך את המועמד המועדף עליך".
"וזה, אתה יודע, זו נקודה ארכימדית כזאת. אחרי זה, למעשה, כל השיח בעולם, בעשור האחרון מתמקד בנושא הזה. עכשיו, בחירות זו כמובן נקודה אחת שיוצאת מהכלל, כי אתה מנצל את הבטן הרכה של הדמוקרטיות והופך את חופש הביטוי מיתרון לחיסרון, אומרים יש חופש ביטוי שכל אחד יגיד מה שהוא רוצה, ואז בא גורם זר וזדוני, מתערב, יוצר אשליה כאילו הוא מקומי, ומצליח לחולל השפעות הרסניות, אז תחום אחד מרכזי זה התערבות בבחירות ויש את שאר הזמן שבו באים גורמים עוינים ופועלים דרך הרשתות החברתיות גם בשמאל וגם בימין במטרה לקטב את השיח ולהחליש את החברה, ואנחנו רואים קמפיינים כאלו במדינת ישראל אבל גם בכל העולם".
ומי מחולל את מבצעי ההשפעה האלו? מדינות?
"כשמדברים מנקודת מבט של ביטחון לאומי קודם כל מדברים על מדינות אבל לא רק, אנחנו חוקרים בשנים האחרונות גוף שנקרא ISNAD המזוהה עם האחים המוסלמים ותומכי חמאס. הם מפעילים רשת של אלפי פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות. חברי הרשת מתחזים לישראלים, מציפים מסרים בעברית בעזרת בינה מלאכותית, ומנסים לערער את השיח הציבורי בישראל להעצים ביקורת על המלחמה, ולחזק נרטיבים פרו-חמאסיים, מה זה הדבר הזה? זה לא מדינה, זו תנועה ויש לך גם שחקנים שהם ארגוני פשיעה וארגוני טרור כל התארגנות עוינת יכולה לעשות את זה, לכן כל ההפרדה הזאת בין רשתות חברתיות לסייבר היא מופרכת כי הדברים האלה מחוברים".
"אם נחזור לבחירות, תחשוב על זה, מישהו רצה לפגוע בגנץ ופרץ לו לטלפון והתחיל להגיב לכל מיני דברים זה יכול להוציא בן אדם מהמשחק. בישראל אמנם זה לא קרה, אבל זה דבר שיכול לקרות אז זה מהרמה האישית של לקדם מועמד אחד במקום אחר, ממשיך לרמה מפלגתית למשל בבחירות האחרונות היה קמפיין השפעה איראני שניסה לעודד את בן גביר לרוץ לבד, אחר כך במגזר אחר יריצו קמפיין לדיכוי הצבעה או אחרי הבחירות יטילו ספק בתוצאות הבחירות. יש פה זיהום מסיבי של הדמוקרטיה בזמן בחירות".
מה דרוש כדי ליצור קמפיין השפעה כזה?
"לפעמים קמפיינים עוצמתיים מאוד הם גם זולים מאוד. ב-ISNAD שהזכרתי קודם לדוגמא, פשוט מגייסים אזרחים, ואומרים להם תקשיבו כל מה שאנחנו רוצים מכם זה חצי שעה ביום ונגיד לכם בדיוק מה לעשות, הם הגיעו בשלב מסוים להפצה של 8% מהטוויטר הישראלי, כמה מאות ואולי אלפים בעולם המוסלמי שרוצים לפעול נגד ישראל הגיעו למאות אלפים בציבור הישראלי, כי כל מה שאתה צריך כל פעם זה כמה עשרות שיטרילו את הרשת".
"כשהפרויקט התחיל אז עוד היה קל יחסית לעלות על הזיופים כי היו הרבה שגיאות כתיב, אבל הבינה המלאכותית כבר התפתחה מאז ועכשיו כמעט ואין. דבר שני זה שהיכולת במחיר נמוך מאוד ליצור מכפלה של כוח בעזרת אוטומציה של פעולת ההשפעה על ידי הבינה".
"ועוד סיבה למה זה כל כך מצליח, כי ברשת אי אפשר להפריד בין האותנטי והמזויף, נגיד יש קבוצה של אנשים שהם נגד המלחמה ומתבטאים באופן קיצוני אז הפרופילים המזויפים יעקבו אחריהם וישתפו את האמירות שלהם ואחר כך גם האותנטיים ישתפו את הזיוף הזר ואז זה מתערבב, כשמגיע טיל או מתקפת סייבר, מאוד ברור מי האויב ועל מי אתה מגן וזה לא ככה במבצעי התערבות כאלו. נהיה חיבור בין הפנימי לחיצוני".
גם משהו שבא מבחוץ יכול לשרת מישהו מבפנים.
"בדיוק, ואז זה כמו התפוח המורעל, פוליטיקאי רואה איזה אמירה קיצונית שרצה ברשת והוא מאמץ אותה ורוכב על הויראליות שלה. בין אם הוא מנכס אותה אליו או משתמש בה כדי להאשים את הצד השני בקיצוניות. אז זה לא משנה שזה בא מבחוץ עכשיו כבר הרעל נכנס פנימה ומתפשט".
"בזמן המלחמה הייתה קריאה לפגוע באשת ראש הממשלה, כשאנחנו עוקבים אחרי המקור של זה אנחנו רואים שזה הגיע מ-ISAND מהאחים המוסלמים, אבל מי שזה ענה לו על האינטרס להדהד את הקול הזה זה דווקא מישהו מבפנים".
"לפעמים גם קורה הפוך, יש איזו מפלגה או מנהיג שהמדיניות שלו עונה על האינטרסים של השלטון בהודו או אינדנוזיה אז הם מצדם יובילו קמפיין התערבות בצורת המון פרופילים פיקטיביים מהודו ואינדונזיה שעושים לייקים ושיתופים לאותם מסרים או מועמד".
אז למה נותנים לזה לקרות?
"יש הרבה סיבות, אחת מהן זה שהפוליטיקאים הרבה פעמים מרוויחים מזה. אבל יש גם נימוקים הגיוניים, בארה"ב הייתה נסיגה אחורה של 8-9 שנים ביכולת ההתמודדות שלהם עם התערבות זרה תחת טענת הסכנה של מדרון חלקלק של פגיעה בחופש הביטוי, ועכשיו בשם שמירה לכאורה על חופש הביטוי ארה"ב חשופה לחלוטין לקמפיינים של השפעה מאיראן סין ורוסיה".
"באירופה הם הלכו לכיוון אחר, שם הם ראו איך בחירות אחרי בחירות יש התערבות מסיבית של רוסיה והם מכניסים את המאבק בהתערבות הזרה בדלת הראשית. בבריטניה למשל העבירו שני חוקים חשובים. הראשון – חוק הביטחון הלאומי שמרחיב את סמכויות גופי המודיעין והאכיפה להתמודדות עם פעולות של דיסאינפורמציה והשפעה זרה. והשנה הם חוקקו 'תכנית רישום השפעה זרה', שמחייבת כל אדם או גוף הפועל מטעם מדינה זרה לדווח על פעילותו בבריטניה ואם לא אז הוא ישא בסנקציות וקנסות."
ומי אחראי על מניעת התערבויות כאלו בארץ?
"התשובה הקצרה היא אף אחד. גם מהבחינה המשפטית כרגע ישראל ממש לא בסיפור, היו שתי ועדות אחת תחת שר התקשורת והשנייה תחת משרד המשפטים שנתנו המלצות דומות למה שיש באירופה אבל לא קרה עם זה כלום, אין לנו שום חקיקה של ממש בנושא, אנחנו יודעים שבנושאים קיצוניים כמו פדופיליה והסתה אז ברשתות החברתיות, לא בגלל חוקי המדינה אלא בגלל הנהלים הפנימיים שלהם הם מורידים אם מדווחים".
"היה שלב בו מערכת הסייבר החליטה להיכנס, בעיקר היו קולות כאלה אחרי השביעי באוקטובר, אבל עבר הזמן והם לא קיבלו שום סמכויות, לא הייתה החלטת ממשלה בנושא אז זה הפסיק".
אז מה אפשר לעשות?
"תראה, בניגוד לאיומים חיצוניים כמו טנקים וטילים שרק הצבא יגן עליך, כאן המודעות של הציבור היא חלק מהחיסון, ולגבי זה יש הרבה מאוד שהחברה האזרחית יכולה לעשות, ואפרופו חיסון. בתקופת הקורונה היה קמפיין השפעה רוסי שפעל בכל המערב שניסה לדכא התחסנות ולחזק את הקיטוב סביב הנושא הזה ובפינלנד הם היו כל כך טובים ובלחזק את האוריינות הדיגיטלית, גם ברדיו וגם במערכות החינוך והרוסים פשוט קיפלו את קמפיין ההשפעה במדינה כי הם ראו שהם לא מצליחים להשפיע על הציבור".
"אז יש הרבה דברים שהחברה האזרחית יכולה לעשות בתחום של חינוך ועיתונאות חוקרת כדי להעלות את האוריינות הדיגיטלית ולהעלות למודעות מבצעי השפעה כאלו, אבל עדיין צריך את הכוח של המדינה".
מה אתה צופה לקראת הבחירות הקרובות?
"צפויה לנו שנה מאוד מאוד פעילה, תהיה הרבה התערבות יותר מאי פעם, אנחנו אפילו לא יודעים מי יהיו השחקנים. איראן ורוסיה זה ברור מאליו אבל יש עוד המון גורמים שאנחנו אפילו לא יודעים עליהם, אנחנו צופים שיהיה גם הרבה חיבור בין החוץ לפנים שיובילו להקצנה של השיח, קמפיינים חיצוניים שיעבדו לטובת גורמים מבפנים ויזכו להדהוד מפוליטיקאים, ושימוש אגרסיבי ב-AI שיציף את הרשת".
"אבל יש הרבה מה לעשות כדי להעלות את הדברים האלו למודעות ולהתריע. גם אם המדינה לא לוקחת אחריות כמו שהיא צריכה על התופעה, זה עלינו החברה האזרחית לחנך את הציבור, להתריע ולתת כלים להתמודד איתה".
