האם חרדי הוא מי שמקיים אורח חיים חרדי, חי בקהילה חרדית וסיים לימודים במוסד לימוד חרדי, או מי שלמד שנתיים במוסד לימוד חרדי, ללא קשר לאורחות חייו או לקהילה שבה הוא חי? זו השאלה שעמדה במרכז הדיונים אתמול (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא הסעיף שמדבר על ההגדרה "מיהו חרדי" בהקשר של גיוס חרדים לצה"ל.

לפי הצעת יו"ר הוועדה בועז ביסמוט (הליכוד), "מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18 שתי שנות לימוד לפחות במוסד חינוך חינוך חרדי יוכר כבוגר מוסד חינוך חרדי". "בוגרי מוסדות חינוך חרדיים" הם האוכלוסייה שאמורה להיספר בתור הרף המינימלי השנתי לגיוס, שעומד לפי הצעת החוק על 5,440 חרדים בשנה הראשונה.

"יש לצד בוגרי המוסדות החרדיים אוכלוסיות נוספות כמו עולים חדשים ונערים שאינם חרדים שהולכים לחלק מהמוסדות האלה כי הם מצוינים, אבל לא כי הם מקיימים אורח חיים חרדי", אמר יו"ר הוועדה שהודח, יולי אדלשטיין (הליכוד). "יש כתב חרדי שהראה שיש לא מעט חיילים במסלולים חרדיים שאינם חרדים, ושיש חיילים שעזבו את הדת בצבא כי יש שם אווירה לא דתית. כדאי להדק את ההגדרה של מיהו חרדי".

ח"כ משה טור-פז (יש עתיד): "55% ממי שמוגדרים חרדים אינם מתגייסים למסלולים חרדיים. לכן במקום ההגדרה של שנתיים במוסד חינוך חרדי, עדיפה ההגדרה של משרד הרווחה. גם בוגרי מוסדות חרדיים שהשלימו אותם בעת גיוסם, גם מגורים עם בן/בת זוג וגם אורח חיים. בואו נעתיק את ההגדרה לכאן".

לפי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, יהיה נכון שהוועדה תשקול לבחון לצמצם את ההגדרה, כך ששנות הגיוס שיובאו בחשבון יהיו קרובות יותר למועד הגיוס. נוסף על כך, העלו בצוות הייעוץ המשפטי את השאלה בנוגע למחיקת המונח "תלמידי ישיבות" מהחוק, והגדרת החרדים לעניין הגיוס רק באמצעות לימודים של שנתיים במוסד לימוד חרדי. בצוות ציינו כי הוועדה תצטרך לתת על כך את הדעת.

"אם ההבדל לא דרמטי, יש ערך בלשמר את ההגדרה הקיימת כי היא תאפשר רציפות", אמר ראש חטיבת תכנון, מנהל וכוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב. הוא הוסיף שהמידע הרלוונטי בנוגע לשאלה אם השינוי הוא 'דרמטי', כלשונו, נמצא אצל משרד החינוך.

לפי טייב, המידע שנדרש ממשרד החינוך הוא קריטי, ויכול להיות חשוב לטיוב הנתונים והמידע שיש בידי הצבא בנוגע ליכולת לאבחן מיהו חרדי ומי לא. "אני מציע שהאופן שבו אנחנו סופרים את המתגייסים החרדים לא יהיה בדיעבד לאחר שנגמרו שנות הגיוס, אלא שניכנס לכל שנת לידה של מתגייס, וכך אנחנו נדע עם ההגעה לגיל 18 מיהם כל האנשים שצריכים להתגייס לפי מה שאתם תקבעו בחוק. אחרת אני לא אדע לעמוד גם בסעיפים אחרים שמופיעים בחוק, כמו הדיווח.

"מרגע שבן אדם חצה את גיל 18, יהיה ברור באותה נקודה מי מוגדר חרדי, כי מה שקורה היום זה שרק אחרי שאנשים מתגייסים אנחנו שולחים לאחור למשרד החינוך ומנהלים דיון או ויכוח של חצי שנה על מי מוגדר מה".

נציגת משרד החינוך, מרים גראזי רוזנבאום: "המידע שבמשרד החינוך עובר". היא התייחס למידע שחשף טייב בשבוע שעבר, ש-8%-12% מהמתגייסים שנספרו כחרדים הגיעו מישיבות הציונות הדתית. "האמירה שמשרד החינוך מגדיר בוגרי ישיבות תיכוניות כחרדים זה פשוט לא נכון. המוסדות שנכנסים לצו נבדקים אחד אחד ללא קשר להגדרה שלהם.

"אלה טעויות שצה"ל עשה. מוסד שלא היה בצו, צה"ל לא היה אמור לספור אותו. את המידע שהם ביקשו הם קיבלו, וכשהבנו שמפרשים אותו לא נכון, אמרנו שנעביר רק את המידע הרלוונטי".

המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין: "לדעתנו צריכים להישאר במצב הנוכחי מכמה טעמים. הראשון, כי זה גורם לאיזון עם אותו אחד שאחרי הגיוס חוזר בתשובה. הטעם השני הוא כי זה גורם לרציפות ומאפשר השוואה בין השנים, והטעם השלישי הוא מכיוון שזה מקביל למה שקיים היום בנציבות שירות המדינה, ולכן עם זה כדאי להמשיך".