"יאללה חבר'ה, בואו להדליק נרות", קורא אלירן שחר (38), מפקד צוות בתחנה האזורית איילון שבלוד. סביב החנוכייה הגדולה מתכנסים מכל רחבי התחנה כבאי המשמרת. "כל שנה, אנחנו מוציאים את החנוכייה הגדולה ומכוונים ביחד להוציא את החושך ולהכניס את האור".

מסביב לחנוכייה מתכנסים אסף, עודד, מאור, שחר, מאור, יהב, שוקי, כפיר ורועי – שהוא בכלל נער, צופה אש שמתנדב קבוע בתחנה. הכבאים עובדים במשמרות של 24 שעות, משבע בבוקר ועד שבע בבוקר למחרת, ואחריהן הפסקה של 48 שעות. כך שכל כבאי משתתף בין שתיים לשלוש הדלקות נרות במהלך החג. "גם התחנה היא בית ומשפחה, וכיף גם לציין יחד חגים כשזה מתאפשר", אומר שחר. "אנחנו אוהבים את הביחד וגם מרגישים שהציבור מעריך את זה שיש מי ששומר עליו גם בחגים".

לאחר הברכות פוסעים קדימה כמה כבאים ומדליקים כל אחד נר. "חשוב לנו שהרווקים ידליקו כי על הנשואים הרעיות מדליקות בבית". אתמול, הוא מספר, התקיים אירוע חנוכה של ועד העובדים לכלל התחנה, עם מוזיקה, דברי תורה, חידון נושא פרסים וסופגניות.

תחנת איילון היא התחנה האזורית האחראית ישירות על אזור רמלה ולוד, ותחתיה פועלות שלוש תחנות משנה נוספות במודיעין, באר יעקב ושהם. בסך הכול חולשת התחנה על אזור רחב שבו מתגוררים כחצי מיליון אזרחים.

תחנת הכבאות וההצלה בלוד (צילום: ניצן צבי כהן)

"זו תחנה מעניינת", מוסיף שחר, ומסביר שלכל תחנה אופי ייחודי בהתאם לתוואי השטח והמשימות. "אצלנו יש את כל המתארים – גם מרחב אורבני, גם שדות ויערות. אנחנו נותנים מענה לאוכלוסיות מגוונות מאוד, וזה משנה כי כבאי בא במגע עם הציבור. התפקיד שלנו הוא מבצעי, אבל יש בו גם היבט חינוכי של חינוך לשמירת החיים ולבטיחות באש".

במהלך המשמרת מבצעים הכבאים עבודות שגרה ותחזוקה מבצעית, הכשרות, בדיקות ציוד ואימונים לשמירה על מוכנות. לצד זאת יש גם זמן למנוחה, ושולחן פינג פונג שמארח לא מעט כישרונות ויוצר תחרותיות בריאה. "יש לנו כאן חבר'ה מגוונים, מכל הגילים – מצופי אש בני 16 ועד כבאים עם ותק של 40 שנה במקצוע. זה מקום היררכי, אבל גם משפחתי מאוד".

חנוכה הוא חג של אור ושמחה, אך גם חג שמביא עמו סיכונים. "חנוכיות עשויות להיות גורם סיכון, וכבר היו בעבר מקרים של דליקות בעקבות הדלקה לא זהירה", מזהיר שחר. "נרות שעווה עשויים לטפטף ואז להידלק חלילה, לכן ההמלצה שלנו היא להדליק את החנוכייה במקום קבוע ובטוח, רחוק מהישג ידם של ילדים ומחומרים דליקים, ורצוי על גבי נייר כסף – בוודאי כשמדובר בכמה חנוכיות למשפחה כפי שנהוג אצל משפחות אשכנזיות".

לדבריו, בשל טפטוף השעווה קיימת עדיפות לנרות שמן, הנמכרים כיום בצורה מסודרת. "הכי חשוב – לעולם לא להשאיר חנוכייה דולקת ללא השגחה! המצווה היא להדליק את הנרות לחצי שעה, ואם צריך לאחר מכן, אפשר לכבות". שחר מזכיר גם כי התקנת גלאי עשן בבית עשויה להציל חיי אדם.

"אנחנו מאחלים לכל עם ישראל חג שמח ובטוח. בחג הזה אנחנו מזכירים שכל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן. שנדע תמיד לשמור על הנר דולק מתוך אהבה, אכפתיות וכבוד".