שר הביטחון ישראל כ"ץ יביא לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב את ההצעה השנויה במחלוקת לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל ולהפסיק את שידוריה באופן מוחלט עד ל-1 במרץ 2026. המהלך, שכ"ץ החל לקדם עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה, נתפס בעיני עיתונאים בכירים ועובדי התחנה כחלק ממהלך רחב יותר של השתקת ביקורת ופגיעה בשידור הציבורי. ארגון עובדי צה"ל בהסתדרות כבר הכריז על סכסוך עבודה נגד ההחלטה, ויו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד הצהיר כי הארגון "יילחם על התחנה", אותה הגדיר כנכס צאן ברזל.
בלב הצעת המחליטים של כ"ץ עומדת הטענה בדבר "אנומליה דמוקרטית" בהפעלת כלי תקשורת עיתונאי על ידי צבא. לשיטת הממשלה, במדינה דמוקרטית אין זה סביר שגוף צבאי, האמון על ביטחון ומחויב לניטרליות, יפעיל תחנה שעוסקת בחופש ביטוי ובנושאים פוליטיים. לטענת שר הביטחון, פעילות התחנה גוררת את צה"ל בעל כורחו ל"זירת ההתכתשות הציבורית הסוערת", פוגעת בממלכתיות הצבא, באמון הציבור בו, ואף במורל הלאומי ובמאמצי המלחמה.
ואולם, בדיקה של המלצות ועדות העבר והנתונים הכלכליים מציגה תמונה מורכבת יותר. כ"ץ נשען על המלצות ועדת זליקוביץ', שמינה באוגוסט האחרון, אך ועדה קודמת מ־2023 בראשות מנכ"ל משרד הביטחון דאז והרמטכ"ל כיום, אייל זמיר, המליצה דווקא להשאיר את התחנה כיחידה צבאית, כדי לשמר את ערכה הייחודי.
יתרה מכך, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הורתה לאחרונה לעכב את יישום המלצות ועדת זליקוביץ' בשל חשש לפגמים במינוי חבריה ול"התערבות פוליטית בשידור ציבורי". גם הטיעון הכלכלי מוטל בספק: דו"ח הוועדה עצמה קבע כי כ-87% מתקציב התחנה ממומן מחסויות, והעלות הישירה לקופה הציבורית עומדת על כ־7 מיליון שקל בלבד בשנה, סכום זניח במונחי תקציב המדינה.
הנתונים מהשטח אף סותרים את טענת הפגיעה במורל. סקר שנערך עבור הוועדה העלה כי כ-40% מהחיילים סבורים שהתחנה מחזקת את רוח הלחימה, לעומת כ-22% בלבד שסברו אחרת. בכנס חירום שנערך לאחרונה בהשתתפות בכירי העיתונאים בישראל, בהם אילנה דיין ורינו צרור, הוגדר המהלך כ"מלחמה על הבית של הישראליות". "מי שרוצה עוד דעות לא משתיק אותן", אמרה דיין בכנס.
הממשלה מציגה גם נימוק של תחרות בלתי הוגנת, וטוענת כי גלי צה"ל נהנית מיתרון בשוק הפרסום בזכות כוח אדם צבאי וסבסוד ציבורי, הפוגע בתחנות הרדיו האזוריות. בין היתר הוזכרה תחנת "גלי ישראל", שבה משדר יאיר נתניהו ומקורבו של ראש הממשלה, יעקב ברדוגו, מחזיק במניות. מנגד, ההצעה מבדילה בין גל"צ לגלגלצ: בעוד תחנת האם מיועדת לסגירה, גלגלצ צפויה להמשיך לפעול במתווה חדש, בנימוק שעיסוקה במוזיקה ובבטיחות בדרכים אינו מעורר מחלוקת פוליטית.
