בשבועות האחרונים מגלות קבוצות תיאטרון פרינג' ברחבי הארץ שהתקציב שעליו נשענה פעילותן השנה קוצץ באחת. ההודעה נוגעת לתקציבי התמיכה של משרד התרבות והספורט לשנת 2025, ומתקבלת בשלב שבו מרבית הפעילות כבר בוצעה. הקיצוץ פוגע בעשרות קבוצות תיאטרון נתמכות, חלקן מהוות אבני יסוד של שדה התיאטרון בישראל ופועלות עשרות שנים. מדובר בטלטלה כלכלית, שמערערת את היכולת לתכנן פעילות ולהפיק הצגות, ומעמידה את המשך פעילותן בסכנה.

הפגיעה נובעת מקיצוץ רוחבי רטרואקטיבי של כמעט שני מיליון שקלים בתקציב המיועד לקבוצות תיאטרון, לצד הרחבת מספר הקבוצות הזכאיות לתמיכה, מהלך שמקטין את חלקה היחסי של כל קבוצה במסגרת סעיף התמיכה. "את יכולה לתאר לעצמך כמה בלתי אפשרי לנסות לתכנן תקציב רציני בצורה כזאת,  כשרק בסוף שנת התקציב אתה בעצם מגלה מה גודל התמיכה שתהיה לך", אומר ל'דבר' אורי יניב, יו"ר ארגון השחקנים שח"ם.

כ-40 קבוצות תיאטרון פרינג' נתמכות כיום באופן שוטף על ידי משרד התרבות והספורט. עבור רבות מהן, הקיצוץ אינו שאלה של איזון תקציבי בלבד, אלא איום ממשי על עצם היכולת להמשיך ליצור ולהתקיים. עם הקבוצות שמתריעות מפני פגיעה חמורה בפעילותן נמנות תיאטרון קליפה, קבוצת התיאטרון רות קנר, תיאטרון תמונע, תיאטרון ניקו ניתאי, תיאטרון מלנקי, אנסמבל אספמיה, תיאטרון נוצר וקבוצת דוואי. חלק מהן מזהירות כי ללא שינוי בהחלטה ייאלצו לצמצם פעילות באופן דרסטי, ואף לשקול סגירה.

"פשוט הופתענו לגמרי, ואנחנו לא יודעים מה לעשות", מספר מיכאל טפליצקי, המנהל האמנותי של קבוצת התיאטרון מלנקי. לדבריו, הקבוצה צפויה לספוג קיצוץ של 25% מתקציב התמיכה. "והכי גרוע, המהלך הזה נעשה ממש לקראת סוף השנה. עכשיו אנחנו צריכים לחשב את המסלול מחדש, וזה קשה מאוד כשנשארו שבועיים לסוף השנה. אנחנו הרי לא יכולים לבטל את כל ההצגות החדשות שתוכננו, עבדנו עליהן. מעבר לזה יש לנו התחייבויות, ויש לנו שכר דירה שאנחנו משלמים עבור אולם הבית שלנו. זה כסף גדול".

קבוצת התיאטרון מלנקי נוסדה באמצע שנות ה-90 על ידי קבוצת יוצרים עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, בהם טפליצקי, השחקנית הלנה ירלובה, הבמאי איגור ברזין וחוקר התיאטרון ד"ר בוריס ינטין. מאז הקמתה הקבוצה ביססה את מעמדה כאנסמבל פרינג' מרכזי, דו-לשוני הפועל בעברית וברוסית, ומתמקד בעיבודים מקוריים ליצירות מופת קלאסיות ואוונגרדיות. התיאטרון, המוכר כקבוצה נתמכת מאז 2007, העלה לאורך השנים עשרות הפקות, זכה בפרסים רבים בישראל ובעולם, ייצג את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים והפך לבית יוצר עבור עשרות שחקנים ויוצרים.

"זה מבורך שנכנסות קבוצות חדשות", אומר טפליצקי, "אבל צריך להיות איזשהו היגיון, כי העוגה הזאת מתחלקת ליותר ויותר יוצרים, ובמקום להרחיב את התקנה, קיצצו אותה". לדבריו, אין לקבוצה מקורות מימון נוספים, ולכן לא נותרה לה ברירה אלא להתחיל לקצץ במשכורות של אנשיה. "מדובר בכ-50 יוצרים ויוצרות ובפעילות רחבה מאוד. כן, זה פוגע בכולנו. כל היוצרים מבינים את המצב ומאוד תומכים אחד בשני. אנחנו באמת תיאטרון של אחים ואחיות, אבל בינתיים אנחנו לא יודעים איך לצאת מהברוך הזה".

התקציב הנמוך בעשור האחרון

בבדיקת 'דבר' נמצא כי כספי התמיכה של משרד התרבות והספורט ששולמו עבור שנת 2025 מסתכמים ב-722,068,603 שקלים, הסכום הנמוך ביותר בעשור האחרון. גורמים שהתראיינו הצביעו כי הפער התקציבי הנדרש כדי למנוע קריסה של כלל הקבוצות עומד על כ-3.5 מיליון שקלים. ביחס לתקציב המדינה, הם מדגישים, מדובר בסכום שולי שעשוי להכריע את גורלן של עשרות קבוצות פרינג' הפועלות כיום בישראל.

"יש כאן חשש אמיתי לסגירה של מוסדות תרבות בישראל", אומר יוסי זינגר, מנכ"ל איגוד אמני ישראל. לדבריו, "לא מדובר בסרח עודף, אלא בקבוצות משמעותיות שפועלות הרבה מאוד שנים, עם הכרה ציבורית והכרה אמנותית בינלאומית, ואנחנו חוששים מאוד להמשך פעילותן". טפליצקי מדגיש כי ההשפעה כבר ניכרת בשטח: "אני יודע שלא רק אצלנו, בהרבה מאוד קבוצות אנשים לא מקבלים משכורות כבר חודשים".

יו"ר שח"ם אורי יניב (מימין) ומיכאל טפליצקי, המנהל האמנותי של קבוצת תיאטרון מלנקי (צילומים: אילן זכרוב ואלכסנדר רומנצב)

"אנחנו מאוד מודאגים מכל הקיצוץ בתקציבי התרבות, קל וחומר כשמדובר בקיצוץ כזה רציני", מוסיף יניב. "תקציב התרבות בישראל נמוך מאוד מלכתחילה. מאז הקורונה, שוק העבודה של השחקנים הולך ומצטמצם וכל מוסדות התרבות נפגעו משמעותית. התיאטראות מוכרים פחות כרטיסים ונתמכים פחות, ויש פחות הפקות בטלוויזיה, כך שמשנה לשנה יש פחות עבודה לשחקנים. המשמעות היא פרישה מהמקצוע, מעבר לנשירה הרגילה, וכמובן פגיעה בענף התרבות כולו".

זינגר מצדו מצביע על המתח שבין הקיצוץ הרוחבי לבין מגבלות התקציב הכלליות. "אני מבין את האתגרים של משרד התרבות והספורט עם שנת מלחמה ושנות קורונה ומה שזה לא יהיה. אני מבין גם את הצורך לשמור על מסגרת התקציב, אבל צריך למצוא דרכים להגדיל את המסגרת. חשוב להדגיש שלא מדובר בסכומים פנטסטיים, אלא במיליונים ספורים".

היוצרים העצמאיים נדחקים לשוליים

חלק ניכר מהעשייה התיאטרונית בישראל נשען על יוצרים עצמאיים, הפועלים מחוץ למסגרות הממוסדות של הרפרטואר והפרינג'. את היוצרים הללו מייצגת עמותת אי"ב, ארגון יוצרים עצמאיים בתיאטרון ובאמנות המופע. תמיכת משרד התרבות ביוצרים עצמאיים ניתנת במתכונת פרויקטלית, ומאפשרת ליוצרים העומדים בתנאי הסף להגיש בקשות לתמיכה בהפקות חדשות.

לדברי מנכ"לית העמותה, ענת רדנאי, הפגיעה ביוצרים העצמאיים אינה חדשה, אך החריפה משמעותית בשנים האחרונות. רדנאי מדגישה כי מאז 2021 קוצץ תקציב התמיכה ביוצרים עצמאיים בכמעט 40%. הקיצוץ אינו מתבטא בירידה במספר ההפקות המאושרות, אלא בשחיקה חדה בגובה התמיכה שכל יוצר מקבל. "תמיכה בפרויקטים הפקתיים, זאת בעצם תמיכה פרויקטלית. כל שנה יוצרים שעומדים בתנאי הסף מגישים בקשה ונדחים או זוכים בתמיכה בהפקה חדשה".

ענת רדנאי. "כל שנה יוצרים שעומדים בתנאי הסף מגישים בקשה ונדחים או זוכים" (צילום: דין אהרוני)

במסגרת פעילותה של אי"ב מוגשות מדי שנה כ-40 בקשות לתמיכה בהפקות. על פי רדנאי, מספר הפרויקטים שנבחרו לתמיכה בשנת 2021 ובשנת 2025 היה זהה ועמד על 21, אך התקציב הכולל הצטמצם, כך שכל יוצר נדרש לעבוד עם סכום נמוך משמעותית. "ליוצרים העצמאיים בישראל מוכתב מצב בלתי אפשרי של תקציב נורא נמוך לביצוע הפקה מקצועית, וחשוב להגיד שאין שום הבדל בין יוצרים עצמאיים בפרינג' לבין במאים בתיאטרון הרפרטוארי, מבחינת מקצועיות או ברמת היכולת האמנותית שלהם".

רדנאי מזכירה כי ברגע שהתקציב נשחק, הקיצוץ הזה משפיע על שוק שלם של אנשים שעובדים בתחום, ושכרם, שגם ככה שחוק, נשחק עוד יותר. "התקציב הקטן ממילא הולך למעצב במה, תפאורה, תאורה, תלבושות, שחקנים, חזרות, ייצור, שיווק, פרסום, תיעוד". לדבריה, "אצלנו באי"ב שני יוצרים ויתרו על התמיכה ממשרד התרבות, אחרי שהם קיבלו הודעה שהם זכו בה, אבל אז הם קיבלו הודעה על גובה הסכום. הם ויתרו בגלל שהתמיכה מגוחכת והם לא מסוגלים להרים הפקה מקצועית בתקציב הזה".

גם האיגודים המקצועיים נפגעים

בשח"ם מאוגדים כ-2,700 שחקנים, שרובם המכריע פועלים כשחקנים עצמאיים. יניב מדגיש כי בפועל אין הפרדה משמעותית בין רוב שחקני התיאטרון הרפרטוארי לבין שחקנים בקבוצות פרינג'. שחקנים רבים פועלים במקביל בשני השדות, יוצרים, משחקים ומפתחים עבודות גם מחוץ למסגרות הממוסדות. על רקע זה, הקיצוצים בעולם הפרינג' שמסתכמים בכ-2.4 מיליון שקלים מתווספים לקיצוצים בתיאטראות הרפרטואריים כמו הבימה, הקאמרי ובית ליסין, שתקציבם נפגע ב-8 מיליון שקלים.

צוות ההפקה "הדוד וניה" בתיאטרון מלנקי. "זה מבורך שנכנסות קבוצות חדשות, אבל צריך להיות איזשהו היגיון" (צילום: פבל איבנוב)

יניב מצביע גם על קיצוץ של כ-20% בתקנה התומכת באיגודים המקצועיים בתחום התרבות, מ-3,064,666 שקלים בשנה שעברה ל-2,550,000 שקלים בשנת 2025. המשמעות היא צמצום ביכולת האיגודים להעניק ליווי מקצועי: פחות סדנאות, פחות שירותי ייעוץ משפטי וכלכלי, והקטנת היקף הפעילות. "כמו כל ארגון שחווה קיצוץ, נצטרך להתאים את עצמנו, ובמקביל לנסות לגייס משאבים ממקורות נוספים".

אתגרים דומים ניצבים, לדבריו, גם בפני איגודים מקצועיים נוספים בהם בת"י (איגוד הבמאים), איגוד המחזאים ואיגוד עובדי הבמה. "אלה גופים שפועלים כדי לשמר מקצועות, ידע ותשתיות יצירה. זה אינטרס ציבורי ותרבותי רחב, וגם אינטרס מובהק של משרד התרבות, שהמקצועות האלה ימשיכו להתקיים".

טפליצקי מבקש להזכיר כי התמיכה אינה מתמצה בהחלטות תקציביות. "אני קורא לציבור לבוא להצגות. לא רק של מלנקי, אלא של כל קבוצות הפרינג'. זה אולי לא תיאטרון מסחרי, ולא תמיד במיינסטרים, אבל זאת אמנות ממעלה ראשונה. תיאטרון במיטבו".