כנס 'אחדות, חוסן ותקומה לקראת שנת 2026' לעובדי המדינה שהתקיים בשבוע שעבר במודיעין היה מעין הכנה לאתגרי החברה הישראלית בשנה הקרובה, שצפויה להיות סוערת ומלאת מחלוקות בשל הבחירות הצפויות.

אך במקום לדבר על הפילוג, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, שם דגש על המאחד ועל כל מה שיפה במדינת ישראל ובחברה הישראלית. הוא גם חיבר בין חג החנוכה לבין נושא הכנס. "הריבונות האחרונה שהייתה פה היא של ממלכת חשמונאי והיא שרדה 80 שנה", אמר אלקלעי, מורה דרך וחובב היסטוריה מושבע. "הסיבה שהיא נפלה הייתה בגלל מלחמת אחים, בחסות המלחמה הזו נכנסו לפה הרומאים ולא התקיימה ריבונות יהודית בארץ ישראל עד 1948, כשההורים והסבים של כולנו הקימו פה את המדינה".

בכנס הוצגה גם תערוכה של רגעיה הגדולים והמרגשים של מדינת ישראל, מהנפת דגל הדיו באילת ועד לחזרת החטופים, כמו גם תמונות בגודל אמיתי של כל ראשי ממשלת ישראל לדורותיהם מכל גוני הקשת הפוליטית – לצד חלק מהישגיהם למען מדינת ישראל.

"אני חושב שכולנו מקווים שהשנה הקרובה תהיה שנה שבה כולנו תקווה לאחדות, לחוסן ולתקומה", אמר מנחה האירוע, העיתונאי יואב לימור. "אנחנו אחרי תקופה שבה ראינו את גבורתם של לוחמי צה"ל, וגם את הגבורה שלכם, עובדי המדינה. נאחל שהשנה הקרובה תהיה שנה משעממת".

"מי שינסה לפגוע בעובדי המדינה, אנחנו נחזיר מלחמה"

בדבריו, אלקלעי הודה לעובדי המדינה שעברו תקופה לא קלה בשנתיים האחרונות. "עובדי המדינה בשגרה עושים עבודה מדהימה למען אזרחי ישראל בכל משרדי הממשלה, אבל מה שקרה בשנתיים האחרונות הוא בלתי יאומן", הוא הדגיש. "עובדי המדינה נרתמו באמת מכל הלב כדי לעזור לאזרחי המדינה ולעובדים, ל-142 המשפחות השכולות שיש בקרב עובדי המדינה, זו אחדות אמיתית!"

אלקלעי סיפר כי "באחד הבתים אמרו לי, 'תשמע, קשה לנו מאוד לחזור לעבודה. וקשה לנו מאוד שאין לנו זמן להנציח את היקרים לנו'. אז פניתי במכתב, וגם בשיחות, גם לנציב שירות המדינה, וגם למנהלי השכר, ולפני מספר ימים הם נעתרו למה שביקשתי, וכל עובדי המדינה שאיבדו בן משפחה מדרגה ראשונה, החל משנת 2026 יקבלו שבעה ימי חופשה נוספים, לכל שנה, בחמש שנים הקרובות".

הוא התייחס גם לפרשה שמדאיגה רבים בהסתדרות, שבמסגרתה נעצר ושוחרר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "ארנון במשך שבע שנים היה חומה בצורה בהגנה על העובדים במדינת ישראל כיו"ר ההסתדרות, ואני מאמין שבסופו של דבר הבלון הזה יתפוגג לחלוטין וזה יחלוף במהרה.

"ראינו ששר האוצר כתב משהו ושיש כאלה שרוצים לפגוע בהסתדרות, הם חושבים שעכשיו אנחנו חדשים", אמר אלקלעי, "חברים, ההסתדרות קיימת 105 שנים, היא חזקה, ההסתדרות בנתה את המדינה והיא חזקה. מי שיקום עלינו, ומי שינסה לפגוע בעובדי המדינה, אנחנו נחזיר מלחמה".

אלקלעי גם פרט את הדברים שהסבו לו גאווה מיוחדת בתקופה האחרונה. "יש הרבה דברים שעשינו בשנים האחרונות, אבל יש שני דברים שעשינו שאני כל כך גאה בהם: חתמנו על הסכם שמכניס את כל העובדים, עובדי המדינה, בפנסיה צוברת, לקרן הגמלאים המדהימה שלנו, שאהוד סרפיאן מנהל אותה. משנת 2026 כל מי שייצא לפנסיה יהיה בקרן הגמלאים, אנחנו נדאג לו, נשמור עליו ונטפח אותו. אהוד, תהיה לך עוד הרבה עבודה", הוא הוסיף בקריצה.

"העיקר שתהיה אדם"

רגע מרגש נרשם כשעלתה לבמה שירה שפירא, אימו של גיבור ישראל ענר שפירא ז"ל. שפירא הציל את חייהם של צעירים וצעירות שהצטופפו במיגונית מחוץ לפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר, כשתפס רימוני יד שהמחבלים השליכו לתוך המיגונית וזרק שמונה מהם החוצה, שנייה לפני שהתפוצצו.

על הבמה התקיים מעמד הוקרה מרגש לזכרו של ענר, מלווה במחיאות כפיים ממושכות לזכרו. "התמונה הזו של ענר משליך את הרימונים ומציל את חייהם של כולם היא תמונה יוקדת שתמיד עומדת לנגד עיני", אמר אלקלעי בהתרגשות כשהעניק להוריו של ענר פסלון הוקרה על גבורתו של בנם, ועל פועלם להנצחת הגבורה ב-7 באוקטובר ולאחדות העם.

"כשנכנסתי לא יכולתי להתעלם מהתערוכה המרגשת. במיוחד מהתמונה של הקמת המדינה, שבה ליד בן גוריון יושב סבא שלי משה חיים שפירא, שאני קרוי על שמו, שהיה ראש מפלגה וחבר בכל ממשלות ישראל עד שנפטר ב-1970", סיפר משה שפירא, אביו של ענר ז"ל. "נושא האחדות והאחריות על המדינה היו מרכז העשייה גם של סבא שלי וגם של ענר".

שירה, אימו של ענר, הודתה לנוכחים. "אני רוצה להגיד תודה רבה לכולכם ובמיוחד לאופיר, שהגיע אלינו בצניעות ובענווה פשוט כדי לדאוג לנו", אמרה שירה, סמנכ"לית משרד המורשת ומנהלת תחום המורשת במינהלת תקומה שבמשרד ראש הממשלה. "יש מספר בלתי נתפס, 142 משפחות שכולות בקרב עובדי המדינה, והעבודה של אופיר בעניין הזה היא באמת דבר לא מובן מאליו, אז חשוב לי שוב לומר תודה לכם, לאופיר ולכל הצוות".

היא הוסיפה: "יש לנו חיבור מיוחד לאירוע הזה, כי חייו של ענר הוקדשו לאחדות. הוא כתב בערב 7 באוקטובר שהוא נלחם בשנאת אחים, והוא עוד כתב שהוא מחפש אהבה, כי זה לא מספיק להילחם בשנאה, צריך לחזק את האהבה. וכמה שזה נשמע מוזר ואולי קשה, הוא הגשים את הערכים שלו, והוא ידע שלא משנה איזה אדם אתה, מאיפה אתה, ערבי, יהודי, לא משנה למי שהצבעת, העיקר שתהיה אדם.

"ענר כתב בשיר שלו 'מאמין סתם' – 'אני אדם שמאמין בשינוי/ עזוב שינוי/ מספיק להיות אדם שמאמין סתם/ טוב, אז אני אדם מאמין/ עזוב להאמין/ מספיק שתהיה אדם'", ציטטה שירה. "ואני מאמינה שלכולנו יש את הייעוד הזה של שליחות ואחדות, וכדי להיות בני אדם לא צריך לדעת לזרוק רימונים, ואני מאחלת לנו שלעולם לא נצטרך לעמוד במצב הזה, אבל צריך להיות בני אדם".

"תודה לעשרות אלפי עובדי מדינה"

מעמד הוקרה מיוחד נערך בכנס לכבוד הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, ששכל את בנו גל לפני שנתיים ושבוע, בזמן שהיה חבר בקבינט המלחמה וניהל את הלחימה בזירת עזה המורכבת, שבה נפל בנו. אלקלעי חשף את הקשר האישי שלו לאיזנקוט דרך בן דודו, אל"מ רועי לוי ז"ל, שהיה מפקד היחידה הרב ממדית ונפל ב-7 באוקטובר בקרב שבו חוסלו עשרות מחבלים.

"יש משהו משותף בין גדי לרועי, וזו הענווה", אמר אלקלעי. "כשהציעו לגדי להיות רמטכ"ל בפעם הראשונה, הוא החזיר תשובה שהשאירה את האנשים בהלם: 'לא תודה, זה עוד לא הזמן שלי. אני מעדיף להישאר מפקד פיקוד הצפון כרגע'. וכשגדי התמנה לרמטכ"ל וביקש מרועי להשיא את משואת צה"ל ביום העצמאות, רועי ענה את אותה התשובה ואמר שבטח יש מישהו אחר מתאים יותר. גדי אמר לו שהוא המתאים, ורועי הדליק את המשואה".

"זו הזדמנות עבורי לומר תודה דרככם לעשרות אלפי עובדי מדינה", אמר איזנקוט, שההתרגשות ניכרה בקולו. "בשעה קשה שהיא חמש השנים האחרונות, גם בתקופת הקורונה וגם בשנתיים של המלחמה, על העשייה האדירה שלכם בחינוך, בבריאות, ברווחה ובעוד תחומים שמאפשרים למדינת ישראל לתפקד ויאפשרו למדינת ישראל ללכת קדימה לעתיד טוב יותר לילדים שלנו, לנכדים שלנו ולכלל אזרחי ישראל".

איזנקוט חשף גם כי את ההודעה על נפילת בנו הוא קיבל בזמן שהיה במפקדת האוגדה שבה הגדוד שלו תמרן. "נסעתי הביתה, סיפרתי למשפחה והתחילה השבעה. ביום השלישי הגיעו ולחשו לי באוזן שיש דיון מאוד מאוד חשוב בקבינט, ושאחליט מה לעשות" הוא אמר בתמצות. "וידעתי שאני הולך כי מדובר בפעולה שעוד חיילים, בני גילו של גל, הולכים לצאת אליה, ואני יודע שאת הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור, ויש ילדים, ויש נכדים, ויש רצון לוודא שהמציאות העתידית תהיה טובה יותר בשבילם".

בשיחה פתוחה עם יואב לימור הוסיף איזנקוט כי "מה שנותן תקווה זה הסולידריות בחברה הישראלית, הלוחמים והלוחמות בקו מגע, כיתות כוננות, והרבה מאוד אזרחים שלוקחים את האקדח או הרובה ורצים קדימה כדי לעזור. ובשעות אחר הצהריים לקחתי את הבן שלי לחטיבת מילואים שלו, וראיתי את התופעה הישראלית של אלפי מכוניות, אנשים זרקו את הרכב בצד הדרך ורצו לעזור. התופעה הזו של צה"ל כצבא העם זה דבר שאנחנו צריכים לטפח, כי הדור הזה שילם מחיר כבד מאוד בשנתיים האחרונות".

לדבריו, "הצעד הראשון בעקבות האירועים שקרו לנו הוא לשאול מה קרה לנו, לא להניח אבן על אבן ולא לעשות הנחות לאף אחד – להקים ועדת חקירה ממלכתית שתשאל את השאלות הנכונות, עם טובי האנשים במדינת ישראל שישבו בוועדה כזאת וישאלו מה קרה ביום הזה, מה קרה בחודש, בשנה ובעשור לפני, כשאני התחלתי להיות רמטכ׳"ל. אחרת, לא נהיה ראויים למחיר הכבד אבל הרבה יותר חשוב – לא נעשה הכול כדי למנוע את האירוע הבא.

"לקראת המבחנים הבאים של החברה הישראלית, אנחנו צריכים להיות מאוחדים סביב המציאות שאנחנו נמצאים בה היום ולחפש הסכמה ואחדות – יחד עם ההבנה שנדרשות הכרעות, לא הכרעות מתוך כוח וכפייה, אלא מתוך הבנה שזה תנאי לעתיד המשותף שלנו.

"אם אנחנו חפצי חיים, בעיניי, אנחנו חייבים להציג לציבור הישראלי היום את העמדות שלנו לגבי חוק גיוס, לגבי המחויבות של כל מי שגדל פה למדינת ישראל. לא לעשות הנחות מתוך קוניונקטורה פוליטית, אלא לשאול שאלות: איך צה"ל, צבא העם, ממלא את ייעודו להגן על המדינה, להבטיח את הקיום ולנצח במלחמה".

פורשים, אבל לא מהעשייה

ראשי ועדים שפורשים בימים אלה מתפקידיהם נהנו גם כן מהוקרה מרגשת. לא כל הפורשים יוצאים לפנסיה, וניכר היה כי אף אחד מהם לא מתכוון להפסיק את העשייה למען הסביבה והכלל.

על הבמה עמדה חבורה מנהיגה שיכולה הייתה להיות בקלות קבינט מוביל בתחומים שונים: יו"ר ועד עובדי רשות המסים ודים אבנשטיין; בני אלבז יו"ר ועד עובדי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון; סטיליאן גלברג יו"ר ועד עובדי המשרד להגנת הסביבה; חדווה בר; יו"ר ועד עובדי המרכז הרפואי צפון (פוריה) רחמים חמוס; יו"ר ועד עובדי משרד ראש הממשלה סילביה מרדכי; יו"ר ועד העובדים של הרשות להגנת הצרכן מיטל משהיוף; לידור לוי-בונן; יו"ר ועד עובדי שירות התעסוקה שמעון שהרבני; דמיטרי שפילקו יו"ר ועד עובדי השירות המטאורולוגי.

המנחה סיפר אנקדוטות משעשעות על כל אחד מהם ונדמה היה כי חלק לא קטן מהחברים בקהל כבר הכירו אותן.