השכר החודשי הממוצע לעובד שכיר בישראל היה 15,098 שקלים במחצית הראשונה של 2025, בעוד השכר החציוני לעובד שכיר בישראל בישראל עמד על 10,586 שקלים, כך פרסם היום (ראשון) הביטוח הלאומי, על סמך נתונים מינהליים שנאספים מדיווחי הביטוח הלאומי של המעסיקים בישראל.
בביטוח הלאומי ציינו כי השכר הממוצע עלה עלייה ריאלית (בניכוי מדד המחירים לצרכן) של 5.4% והשכר החציוני של 5.7%.
הפער בין השכר החציוני לבין השכר הממוצע לעובד, המשמש מדד לאי שוויון בשוק העבודה, עמד על 4,512 שקלים שהם כ-43% מהשכר החציוני. במאי היה פער זה הנמוך ביותר ועמד על 38% ובמרץ היה הגבוה ביותר ועמד על 51%.
השכר הממוצע בעשירון התחתון היה 1,287, בעוד השכר הממוצע בעשירון העליון עמד על 53,236. עם זאת, השכר החציוני בעשירון העליון עומד על 42,273 בעוד במרבית העשירונים האחרים השכר הממוצע והחציוני קרובים זה לזה. הדבר נובע מהשפעתו של המאיון העליון המושך את ממוצע העשירון העליון כלפי מעלה. השכר הממוצע הכללי נופל בעשירון השביעי, כלומר יותר מ-60% מהשכירים הישראלים השתכרו פחות.
השכר הממוצע של גברים היה גבוה ב-54% בהשוואה לשכר של נשים – 18,441 שקלים לעומת 11,940 שקלים. השכר החציוני של גברים היה גבוה ב-40% מהשכר החציוני אצל נשים – 12,667 שקלים לעומת 9,014 שקלים בהתאמה.
בהשוואה לגברים, נשים מרוכזות יותר בתחתית התפלגות השכר: בחמשת העשירונים הנמוכים יש יותר נשים מגברים (כ-49%), ובעשירונים 10-7 – היו יותר גברים מאשר נשים (כ-45%). התופעה בולטת במיוחד בעשירון העשירי – שם הפער הגיע ל-166%.
נתוני הביטוח הלאומי נאספים בהתאם לדיווח המעסיקים. השכר לעובד מתייחס לשכרו הכולל מכלל העבודות שבהן הוא מועסק (וללא התייחסות להיקף המשרה שלו אצל כל מעסיק). 91% מהשכירים במשק הועסקו בעבודה שכירה אחת בלבד, ואילו 9% בלבד, כ-320 אלף איש, הועסקו ביותר מעבודה אחת.
תופעת 'עבודה בכמה משרות' הייתה גבוהה יותר בקרב נשים (10% מהשכירות) מאשר בקרב הגברים (7% מהשכירים). שכירים שהועסקו בשתי עבודות הרוויחו בממוצע פחות מבעלי משרה אחת (13,746). אולם שכירים שהועסקו בארבע עבודות הרוויחו בממוצע את השכר הגבוה ביותר (19,271 שקלים).
לביטוח הלאומי דווח על כ-3.67 מיליון שכירים שהועסקו אצל כ-279.6 אלף מעסיקים (עלייה של כ-2% בשניהם). 92% מהמעסיקים הם מעסיקים קטנים שמעסיקים עד 19 שכירים בלבד, ו-73% מעסיקים עד חמישה שכירים (כולל).
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "לצד המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, הנתונים של דו"ח השכר מצביעים על שוק עבודה פעיל וצומח, לצד הארת הפערים החברתיים העמוקים שמחייבים מדיניות כלכלית ארוכת טווח. חיזוק שכר העבודה בענפי הרווחה, הבריאות והחינוך אינו רק שאלה חברתית אלא חובה מוסרית של ישראל כתנאי ליציבות כלכלית ויצירת חוסן לאומי.
"הביטוח הלאומי רואה בדו"ח השכר הרשמי של ישראל, שאותו אנו מציגים בפעם השנייה, כלי לראייה הוליסטית ושקופה תוך הצגת הנתונים המלאים המשמשים נדבך מרכזי עבור מקבלי ההחלטות, באתגרים השונים במשק הישראלי".
