עוד נאמה בעצרת איריס חיים, אימו של יותם חיים, שנחטף ב-7 באוקטובר ונהרג בשוגג על ידי כוחות צה"ל ברצועת עזה. חיים הזכירה כי בנה נהרג בנר שמיני של חנוכה ואמרה: "אני מבינה שהבן שלי ורני השאירו לנו משימה קשה: יש לנו כוח לא רק להחזיר את רני, אלא לעשות הרבה מעבר. אני שואלת למה דווקא רני נשאר אחרון? יש לי תשובה, ולא יודעת אם תתחברו. אני אומרת שזה לא סתם. תראו כמה אנשים באים למיתר – זו לא כיכר החטופים במרכז הארץ".

דודתו של גואילי בכרמי גת: "רני ראה משימה אחת – הצלת חיים"

הערב (שבת) התקיימה העצרת השבועית של קהילת ניר עוז בכרמי גת, בקריאה להשבתו של רן גואילי. באירוע קיימה הקהילה הדלקת נרות, לזכר החטופים שנרצחו בשבי – 14 מהם אנשי ניר עוז.

בעצרת דיברה הראל פלחצינסקי, דודה של רן גואילי: " בתוך החושך היו מספר קטן של אורות שנצנצו, נלחמו באויב האכזר והנתעב, אורות אלה היו כמכבים, שהיו מעטים כל כך מול רבים כלכך. אורות אלה נלחמו למענינו שנוכל לחיות ולנהל חיים נורמלים ושמחים ורובם אף שילמו בחייהם. אחד מאותם אורות היה רני שלנו, שלא ראה בעיניים את הפחד או את הפציעה האישית שלו, הוא ראה רק משימה אחת מול העיניים – הצלת חיים.

"אנשי העוטף, אין לי מילים לנחם אתכם אבל יודעת שהדבר היחידי שיכול לסגור את מעגל הכאב הזה הוא חזרתו של רני, החטוף האחרון".

הראל פלחצינסקי, דודתו של רן גואילי, בעצרת של קיבוץ ניר עוז בכרמי גת (צילום: מיכל איציק)

בעצרת נשא דברים גם בר רודאיף, בנו של ליאור רודאיף שנפל בקרב על ניר יצחק, נחטף לעזה והושב לקבורה: "לרן מגיע לחזור לקבורה ראויה בארץ בדיוק כמו שאבא ועוד רבים אחרים חזרו. למדינת ישראל מגיע שרן יחזור להיקבר בה. אבל במקום זה, מסך עשן. מתעסקים ברעשי רקע שרק מחלישים ומפלגים אותנו, מנסים לקרוע את אחוות הלוחמים שבשמה רן יצא מהבית באותו בוקר.

"האחווה הזאת היא אבן היסוד שעליה המדינה הזאת בנויה. כל מי שחלק מהאחווה הזו יודע שלא משאירים אף אחד מאחור, כי ברגע שנעשה זאת, זה נקודת חולשה שאויבינו ידעו לנצל. והם ניצלו. ולא היה להם אכפת אם אנחנו קיבוצניקים או עירוניים, ימנים או שמאלנים, חילונים, דתיים או חרדים. שום דבר לא משנה אם חמאס יוכל לבנות את כיכר רן גואילי איפה שעמדה כיכר הדר גולדין. כי כל עוד רן לא בבית – חמאס ניצח".

בתו של מני גודארד: "החזרת החללים היא לא מחווה למשפחות"

בר גודארד, בתם של איילת ומני גודארד שנרצחו במתקפת 7 באוקטובר, אמרה בעצרת: "מי שלא חי שנתיים של חוסר ודאות לא מבין: זה לא 'מאבק על סגירת מעגל'. זה מאבק על החיים של מי שנשאר. זה מאבק על הזכות לבנות עתיד. זה מאבק על הערכים שמחזיקים אותנו כחברה ישראלית וכעם יהודי.

"החזרת חללים היא לא מחווה למשפחות. זו החובה הבסיסית ביותר של מדינת ישראל כלפי אזרחיה – חובה שלא היינו אמורים בכלל להזכיר. חובה שההנהגה הזו שכחה פעם אחר פעם, ואנחנו כולנו הזכרנו לה שוב ושוב.

בר גודארד בעצרת למען השבת החלל החטוף רן גואילי בכרמי גת (צילום: דוברות קיבוץ בארי)

"בשעות האלו באותו יום ארור, כשהתחבאנו בממ"ד בקיבוץ בארי הרגשנו כל כך לבד. לא הבנו למה אף אחד לא מגיע. לא הבנו איפה הצבא. לא ידעתי אז איזה אנשים גיבורים יש במדינה הזו. כמו רני. רני שבחר לצאת והלחם בזמן שהוא בחופשת מחלה. רני שלא היסס ובמודע סיכן את חייו כדי להציל את חייהם של אחרים. רני, שהיה ממש קרוב אלי באותו היום מבלי שבכלל ידעתי, בקיבוץ עלומים, והציל חיים רבים. רני שלימד את כולנו שיעור בגבורה ועזרה הדדית. אז אני מבקשת מכם: אל תפסיקו. אל תרפו. אל תוותרו – לא על רני ולא על העתיד של הילדים שלנו".