היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הסבירה הערב (ראשון) את הסיבות להתנגדות להצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאומית, של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד). "המתווה המוצע רצוף פגמים מהותיים, שלא יאפשרו להגיע לחקר האמת ולהפיק לקחי אמת, תוך העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית", נכתב בחוות הדעת של בהרב-מיארה.

על פי הצעתו של קלנר, ועדת החקירה תוקם בסמכות הכנסת והממשלה ולא באמצעות נשיא בית המשפט העליון, שממנה בדרך כלל ועדות חקירה ממלכתיות. ההצעה קובעת כי הוועדה תכלול שישה חברים, שייבחרו על ידי הכנסת בחלוקה בין קואליציה לאופוזיציה. אם לא תושג הסכמה רחבה בתוך פרק זמן קצוב, כל אחד מהגושים יוכל למנות את נציגיו, ואף קיימת אפשרות למינוי שני יושבי ראש. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה צפוי למלא תפקיד מרכזי בהרכב הוועדה ובמינויים, ככל שלא יושגו הסכמות עם האופוזיציה.

גלי בהרב מיארה בוועדת החוקה. "הכלי הייעודי שקבעה הכנסת לאירועים מסדר גודל זה, כבר לפני למעלה מחמישים שנה, הוא ועדת חקירה ממלכתית" (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לטענת בהרב-מיארה, "הכלי הייעודי שקבעה הכנסת לאירועים מסדר גודל זה, כבר לפני למעלה מחמישים שנה, הוא ועדת חקירה ממלכתית. מנגנון זה, על מאפייניו שנקבעו בחקיקה – ובראש ובראשונה היותו כלי עצמאי, א-פוליטי ומקצועי – הוא כלי משפטי ההולם את הנסיבות הייחודיות והצורך הציבורי והחיוני לגילוי האמת ולהפקת לקחי אמת".

הצעת החוק של קלנרק, לדבריה, "מבקשת לסטות מן המנגנון שקבע המחוקק בשנת 1969 אשר נועד להבטיח כי חקירה בעניינים בעלי חשיבות ציבורית חיונית תיעשה באופן ממלכתי, מקצועי, עצמאי וא־פוליטי. במודל שנקבע הממשלה מוסמכת להחליט על הקמת ועדת חקירה ולהגדיר את נושא החקירה, ואילו מינוי חברי הוועדה מופקד בידי נשיא בית המשפט העליון, ובראשה יעמוד שופט בית המשפט עליון או מחוזי, מכהן או בדימוס".

בהרב-מיארה הוסיפה כי "השתלשלות ההליכים שתוארה לעיל מצביעה באופן ברור, כי בפנינו הצעת 'חוק פרסונלית', 'התפורה למידותיה' של הממשלה והקואליציה הנוכחיות" – דבר שמעורר "קשיים משפטיים משמעותיים במישורים שונים, המנגנון המוצע ונסיבות הצעתו אינם מתיישבים עם הצורך החיוני בוועדת חקירה מקצועית ובלתי תלויה, אשר יש בידה הכלים להגיע לחקר האמת, ועל כן אין מקום לקדמה".

המסקנה של חוות הדעת היא ש"קיים אפוא חשש כבד כי ועדת השרים תסיג בדרך זו את גבולה של ועדת החקירה ותפגע בעצמאותה וביכולתה להגיע לחקר האמת. הצעת החוק מבקשת עתה להרחיב במפורש את סמכויות הממשלה לקבוע את נושאי הבדיקה, מעבר לקביעה המצומצמת של 'העניין' הקבועה בחוק – מרכיב המשתלב עם הרעיון המסדר של ההצעה כולה שבה הממשלה – שתהווה מושא מרכזי של ועדת החקירה – מגבירה את שליטתה בוועדת החקירה, התנהלותה וממצאיה. והדברים נכונים מקל וחומר בנוגע לראש הממשלה, אשר להבנתנו צפוי לעמוד בראש ועדת השרים, ואשר אחריותו ביחס לאירועים היא סוגיה שתידון על-ידי ועדת החקירה הממלכתית".

ועדת החקירה תוקם בסמכות הכנסת והממשלה

ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון מחר בהצעת החוק של קלנר להקמת ועדת חקירה לא ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר.

על פי הצעתו של קלנר, ועדת החקירה תוקם בסמכות הכנסת והממשלה, ולא באמצעות נשיא בית המשפט העליון, שממנה בדרך כלל ועדות חקירה ממלכתיות. ההצעה קובעת כי הוועדה תכלול שישה חברים, שייבחרו על ידי הכנסת בחלוקה בין קואליציה לאופוזיציה. אם לא תושג הסכמה רחבה בתוך פרק זמן קצוב, כל אחד מהגושים יוכל למנות את נציגיו, ואף קיימת אפשרות למינוי שני יושבי ראש. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה צפוי למלא תפקיד מרכזי בהרכב הוועדה ובמינויים, ככל שלא יושגו הסכמות עם האופוזיציה.

בקואליציה טוענים כי מדובר במתווה שיבטיח ועדה מאוזנת ומייצגת, שתזכה לאמון ציבורי ללא תלות במערכת המשפט. מנגד, באופוזיציה ובקרב מבקרים מחוץ לכנסת נשמעת ביקורת חריפה, שלפיה מדובר בניסיון לעקוף ועדת חקירה ממלכתית עצמאית ולהקים גוף פוליטי, שימונה בידי גורמים שעלולים להיבחן בעצמם. לטענת המתנגדים, ועדה כזו תתקשה להגיע לחקר האמת ומסקנותיה יסבלו מחוסר לגיטימציה ציבורית.