דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי כ' בסיון תשפ"ו 05.06.26
19.7°תל אביב
  • 16.7°ירושלים
  • 19.7°תל אביב
  • 18.2°חיפה
  • 19.2°אשדוד
  • 17.7°באר שבע
  • 27.2°אילת
  • 18.5°טבריה
  • 18.1°צפת
  • 18.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

תוכנית החומש ליישובים הדרוזיים תקועה: "השקענו מיליונים בתכנון והכל נעצר"

ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות טוענים שמשרדי הממשלה מעכבים תקציבים ומתעלמים מהן, ובייחוד משרד התחבורה שלא העביר אף שקל מהסכום שהוקצה בתוכנית החומש

הפגנה של העדה הדרוזית מול משרד ראש הממשלה בדרישה לשוויון זכויות, יוני 2024 (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)
הפגנה של העדה הדרוזית מול משרד ראש הממשלה בדרישה לשוויון זכויות, יוני 2024 (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)
יניב שרון
יניב שרון
עורך וכתב החברה הערבית
צרו קשר עם המערכת:

עיכוב תקציבים, גלגול אחריות בין המשרדים, תנאי סף בלתי אפשריים לתמיכה ועשרה מיליון שקלים שנעלמו – אלה רק חלק מהבעיות שנחשפו היום (שני) ביישום תוכנית החומש לישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, בישיבת המעקב על התוכנית בוועדה לפיתוח הנגב והגליל.

"וימררו את חייהם של בני העדה הדרוזית הגיבורים והנאמנים בקיפאון התכנון ובתקציב" פתח את דבריו יאסר געדבאן, יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. הוא הצביע על שלוש בעיות מהותיות בתוכנית החומש, שהתקבלה בהחלטת ממשלה 2856. הראשונה היא שבפרק משרד השיכון בתוכנית נקבע כי התכנון המתארי ייקבע על-פי צפי הגידול באוכלוסייה ביישובים, אף שהדבר אינו פותר את המחסור המקדמי בדיור. "זו הקפאת תכנון. השקענו מיליונים בתכנון והכל נעצר. בעדה אין גידול טבעי. אני אומר לתושבים, תלדו ילדים", אמר געדבאן.

תוכנית החומש ליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים התקבלה ב-9 במרץ האחרון בשתי החלטות ממשלה: החלטה מספר 2856 נוגעת לכ-152 אלף תושבים ב-16 יישובים בכרמל ובגליל, כולל העיר מע'אר, ותוקצבה בכ-3.35 מיליארד שקלים עד 2029. החלטה 2857 נוגעת לארבעת יישובי הדרוזים בגולן, ותקציבה כ-519 מיליון שקלים עד 2029. שתיהן יחד מהוות המשך לתוכניות החומש הקודמות, ומתמקדות בקידום התכנון והדיור ביישובים וכן בפיתוח מקורות תעסוקה, חיזוק הרשויות המקומיות וקידום החינוך.

געדבאן הצביע על בעיה נוספת ביישום התוכנית: הוראת שעה 6.3.6 של רשות מקרקעי ישראל, המגדירה את ההנחה בקניית הקרקע כ-90% למשרתי כוחות הבטחון, לא חודשה, ותושבים שתכננו לרכוש קרקע ולבנות בית תקועים כעת. "בסעיף סבסוד קרקע ופיתוח הגענו למצב שמאה אחוז מהקרקעות משווקות לבני המקום. אבל עכשיו אני לא יכול לצאת לשיווק, כי לא חידשו את הוראת השעה על סבסוד הקרקע. במשך שנתיים לא שווק אף מגרש אחד לחיילים", הסביר געדבאן.

בשלב זה החלו המשרדים לגלגל את האחריות ביניהם. נציג אגף התקציבים טען שאינו מכיר הוראה כזו. נציגת רמ"י אמרה שההוראה אינה באחריות רמ"י אלא באחריות מועצת רמ"י. נציג משרד המשפטים הצביע על כך שההוראה אינה בתוקף ובסמכות שר השיכון כיו"ר מועצת רמ"י לחדשה. נציג משרד השיכון טען כי המשרד אינו מתנגד לחידוש ההוראה, אלא שמשרד האוצר ורמ"י הם המתנגדים לכך.

הרשויות הדרוזיות: עשרה מיליון ש"ח "נעלמו" מהתקציב

בסוגיית התקציב אמר געדבאן כי הרשויות לא יכולות לעמוד בתנאי הסף של הקולות הקוראים מטעם הממשלה. "צריך שיהיה ייעוץ, תיאום ושיתוף בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות", אמר. עוד האשים געדבאן את משרד הפנים בהעלמת עשרה מיליון שקלים מתקציב תוכנית החומש. נציג משרד הפנים פירט את הסכומים שהוקצו במסגרת תוכנית החומש, אך לא הסביר היכן העשרה מיליון החסרים.

ח"כ חמד עמאר קבל על כך שהתקציב הועבר לרשויות ברגע האחרון. "רק התקציב השוטף הגיע לרשויות. כל תקציבי הפיתוח לא הגיעו, מדובר ב-18 מיליון שקלים. אני לא יודע איך הרשויות תוכלנה לממש את התקציב הזה. מג'יד מצאלחה, נציג הרשות לפיתוח כלכלי של היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, הרגיע כי התקציב תקף גם לשנת 2026, אך הוסיף שהתוכנית משיתה על הרשויות חובת ביצוע של 55% מהתקציב. לדבריו זו משימה שהרשויות לא יכולות לעמוד בה בגלל גודלן. נציג משרד הפנים, אבי כהן, ביקש לענות לטענה על עיכוב התקציב והאשים את געדבאן בדרישה לא לחלק את התקציב בגלל סכסוך בין מועצות.

"לרשות הפיתוח אין מנהל ואין מעמד"

ראשי הרשויות התלוננו שמשרדי ממשלה רבים מתעלמים מהם. ביקורת נוקבת במיוחד הופנתה כלפי משרד התחבורה. למרות שפרק שלם בתוכנית החומש מוקדש למשרד, לתוכניות שעליו לקדם ולתקציבים שעליו להשקיע ביישובים, משרד התחבורה לא העביר כסף כלל ולא קידם תוכניות ליישובים. נציג המשרד לא נכח בדיון על מנת להשיב לטענות.

נושא נוסף שהעלו ראשי הרשויות הוא דרישת המאצ'ינג (כסף שמעמידה הרשות המקומית במקביל לכסף מהממשלה – י"ש). לדבריהם אין ביכולת הרשויות לעמוד בדרישות המאצ'ינג מכיוון שהכנסותיהן הן רק מארנונה על מגורים, והן סובלות ממחסור תקציבי.

"הבעיה המרכזית היא שאין גורם ממשלתי שמתכלל את התוכנית" אמר יו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס. "לרשות הפיתוח אין מנהל ואין מעמד מול משרדי הממשלה, שיש להם אינטרסים משלהם".

גם בדיון על עוספיא ובית ג'אן הובלט יחסה של הממשלה. בדיון על הקמת תחנת משטרה בבית ג'אן אמר בן שוסטר, מפקד תחנת נשר במשטרת ישראל, האחראית גם על היישובים עוספיא ודאלית אל-כרמל, כי השר לביטחון לאומי סיכם עם ראש המועצה שיבדוק את הקמת התחנה. לדבריו לא תהיה בעיה לאייש את התחנה. "בהינתן תקציב, נוכל להקים ולאייש תחנת משטרה. מבחינת סדרי עדיפויות, זה לא בראש סדר העדיפויות".

בדיון על בית ג'אן עלתה הדרישה להעביר החלטת ממשלה ייעודית ליישוב. מצאלחה הצביע על הבעייתיות הכרוכה בהחלטת ממשלה ייעודית. "אין ייחודיות לבעיות של בית ג'אן" הוא טען. "כשייבחר ראש לרשות לפיתוח כלכלי הוא ינהל עבודת מטה מול ראשי הרשויות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!