למרות משבר כוח האדם בצה"ל והתנגדות האופוזיציה, ועדת החוץ והביטחון אישרה הבוקר (שלישי) להאריך את הוראת השעה המאפשרת גיוס חיילים לשירות חובה במשטרה (שח"מ) – אך לשנה אחת בלבד. ההארכה אושרה עד ל-31 בדצמבר 2026, זאת בניגוד לבקשת הממשלה להאריך את ההסדר בשלוש שנים, עד סוף 2028.

האישור ניתן במסגרת הכנת הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025, לקריאה שנייה ושלישית. לצד הארכת ההסדר, אישרה הוועדה את מספר התקנים להצבת חיילים במשטרה – 1,172 חיילים, מספר הגבוה ב-11 תקנים מהמכסה שהייתה נהוגה מאז 2018, וכן הוסיפה סעיף דיווח לוועדה.

לאחר ההצבעה אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "המשטרה היא של כולנו וכל המאבקים האלה שאנחנו עושים הם בשביל כולנו. זה לא קואליציה אופוזיציה, זה לא שמאל ימין ולא דתיים חילוניים. המשטרה עושה דברים נפלאים ויש לה כוח גם לפתור לפחות חלק מהסוגיה של השוויון בנטל. פתחנו מג"ב חרדי ואני רואה התלהבות כל כך גדולה בציבור החרדי, אם החרדים בהמוניהם רוצים לבוא למסגרות האלה, שם יש לנו את כל הכלים. אני מסוכם כבר עם שר הביטחון לתת יותר למג"ב החרדי".

בסקירה המשפטית שהוצגה לוועדה הודגש הקושי העקרוני בהצבת חיילים בגופים מחוץ לצבא. לאורך השנים המלצות מקצועיות קראו לצמצם את השימוש בחיילי חובה לאספקת שירותים ציבוריים כמו משטרה וחינוך, מתוך תפיסה ששירות צבאי צריך להתבצע בצה"ל, ושירותים אזרחיים יש לממן ולמלא באמצעות עובדים אזרחיים. לפי הייעוץ המשפטי, ועדות החוץ והביטחון לאורך השנים ביקרו את ההסדר ואישרו אותו “בלית ברירה”, כדי לא להשאיר את המשטרה ללא כוח אדם, אף שלא נעשתה בחינה מעמיקה של חלופות.

בדיון עצמו הוצג כי בפועל קיים פער בין התקנים למימושם: אחוזי הגיוס לשח"מ עומדים על כ-70% עד 78% בלבד מהתקנים, ומאז 2023 חלה ירידה נוספת בנתונים. נציגת המשטרה ציינה כי אף שמיועדים אליהם כ-1,200 חיילים, בפועל מגיעים רק כ-700–800.

במהלך הדיון נשמעה ביקורת על השימוש בחיילים למשימות שיטור מול אזרחים. "אני רוצה ששוטר יהיה שוטר, לא שחייל יצטרך לעמוד מול אזרח, ולא שאם צריך לתת דו"ח נביא את השוטר שאחרי צבא", אמר ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד). "אני חושב שצריך להעלות את שכר השוטרים, וצריך להגיד מילה טובה לשר לביטחון לאומי", הפתיע שטרן. "אני מאוד חלוק איתו על הרבה דברים, אבל על שכר השוטרים הוא נלחם, ואם צריך להביא עוד מקורות אני אתמוך בהבאה של עוד מקורות".

ח"כ שרון ניר הצטרפה לביקורת ותהתה על אופי התפקידים: "מחצית המתגייסים הם למשימות מטה מקצועיות. אפשר לגייס אנשים מוכשרים למשטרה ולא לעשות את השימוש הזה בצבא, ולא לקחת חיילים שנמצאים כרגע בחוסר".

מנגד, במשטרה ובצה"ל הציגו תמונה מורכבת של כוח האדם. מיטל בילה, רמ"ד כוח אדם במשטרה, אמרה: "שוטרי החובה מהווים עבורנו מכפיל כוח משמעותי. לא מעט משוטרי החובה במשטרה המשיכו לקבע מתוך שליחות והיכרות עם המערכת. גם ב-7 באוקטובר שוטרי החובה לקחו חלק משמעותי בלחימה".

"החלק הארי של החיילים שנשלחים לשח"מ הם בכשירות של חיילים עורפיים, עד פרופיל 64 או עם צורך בתנאי שירות שלא מאפשרים שירות ביחידות קדמיות", הבהירה סא"ל ר', רמ"ד תומכ"א בצה"ל. "זה יכול להיות בסוגיות ברה"ן (בריאות הנפש), קשיי הסתגלות ובעיות אחרות. אנחנו מבצעים איזון בין כלל היחידות הביטחוניות, כי זו החלטת ממשלה ואנחנו ממלאים אחר ההוראות שלה".

ח"כ מטי צרפתי־הרכבי (יש עתיד) ציינה כי הפעלת החיילים בשב"ס הופסקה לאחר שהייתה הבנה בצה"ל שמדובר בשירות שאינו מתאים לחיילי חובה, ובפרט לאחר פרשות "הסרסור בסוהרות" בבתי הכלא הביטחוניים. למרות הביקורת והנתונים על המחסור בכוח אדם, ההארכה אושרה ותאפשר את המשך ההסדר בשלוש השנים הקרובות.