"יש מחסור כללי של עובדים במשק, ובחקלאות אנחנו מרגישים את זה יותר ויותר מאז המלחמה. ברור שעלינו שלב במחסור, בצורה קשה מאוד", אומר איתן אביבי, מנהל גידולי השדה של קיבוץ הזורע. "אם בעבר היו חסרים עובדים לעבודות הפשוטות יותר, עבודות עונתיות ועבודה בחממות, היום זה מגיע גם לעבודות שדורשות יותר הכשרה ומקצועיות".

"קבלנים ערבים של עבודות עונתיות, כמו קטיף, היו מעסיקים עובדים ישראלים ופלסטינים", מתאר אביבי את הבעיה. "מאז המלחמה נאסרה הכניסה של עובדים פלסטינים והקבלנים מתקשים להשיג עובדים בארץ, אז גם הם התחילו להעסיק עובדים תאילנדים. יש קבלנים שמעסיקים אפילו 50–100 עובדים מתאילנד, שמשכנים אותם בכפרים".

המחסור המתגבר בעובדים בחקלאות מורגש בחודשים האחרונים יותר ויותר גם בקרב נותני שירותים חיוניים: עיבוד שטחים חקלאיים, שירותים טיפוליים לחיות משק ושירותי מיון ואריזה של תוצרת חקלאית טרייה. "כיום חסרים עובדים על טרקטורים שעושים עבודות עיבוד קרקע כמו קילטור וזריעה", אומר אביבי, שמעבד שדות בעמק יזרעאל.

ההכשרה לעבודה בשירותי תמך לענפי החקלאות כוללת תפעול מכונות חקלאיות, הכרת עקרונות הפעלה ותחזוקה של ציוד מכני חקלאי, בטיחות בשימוש בכלים חקלאיים, טרקטורים וכלי עיבוד שונים. "ארגון עובדי הפלחה" מקיים הכשרות ייעודיות מסוג זה, שחלקן כוללות גם הכרת יסודות העבודה בחשמל ושימוש בכלים ובטכנולוגיות עדכניות בשטח.

בניסיון לתת מענה למחסור, הודיע היום (שלישי) משרד החקלאות וביטחון המזון על פיילוט לשנת 2026, שבמסגרתו יוקצו עובדים זרים לגופים המספקים שירותי תמך חיוניים לענפי החקלאות. הפיילוט יאפשר לחברות ולבעלי מקצוע הפועלים כנותני שירותים חיוניים למשקים חקלאיים, שאינם קבלני כוח אדם, להגיש בקשות לקבלת המלצה להעסקת עובדים זרים.

המהלך מסדיר את האפשרות לבקש המלצה לקבלת עובדים זרים בשלושה תחומים:

• עיבוד שטחים חקלאיים – שירותים כמו חריש, קילטור, עידור ועבודות מטעים, המבוצעים על ידי קבלני שירות עבור חקלאים בכל הארץ, וכעת יוכלו לקבל עובדים זרים בהתאם להיקף הפעילות בשטח.
• בעלי מקצוע המבצעים עבודות טיפוליות בחיות משק, כולל שירותים קריטיים לשמירה על בריאות ורווחת בעלי החיים.
• שירותי מיון ואריזה של תוצרת חקלאית טרייה – תחום המהווה חוליה מרכזית בשרשרת השיווק של פירות וירקות, ואחד השלבים המשמעותיים ביותר להבטחת אספקה סדירה של תוצרת לשווקים.
• במשרד החקלאות צופים שהמהלך יאפשר מענה למחסור בכוח אדם בענפים אלה, במטרה להבטיח את רציפות הייצור החקלאי ואת ביטחון המזון בישראל.

לדברי מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, מדובר בצעד מקצועי ומבוקר שמטרתו לייצר ודאות ולחזק את המשקים החקלאיים. "זהו צעד חדש וראשוני, צופה פני עתיד, שנועד להקל על עבודת החקלאים ולחזק את הייצור המקומי. הסרת החסמים בתחום העובדים הזרים, שהחלה לפני כשלוש שנים, הוכיחה את עצמה במיוחד במהלך המלחמה. אנו כבר רואים את השפעתה בעלייה בתוצרת המקומית. הפיילוט החדש להסדרת ההמלצות לעובדים זרים בשירותי תמך חיוניים הוא המשך ישיר של מדיניות זו".

"כרגע אנשים לא רוצים ללכת לעבודות כאלה כי הן לא מתגמלות", אומר אביבי. "שינוי הכיוון צריך להיות מלמעלה. עובדים ישראלים צעירים לא ייכנסו לתחום שלא ברור לאן הוא הולך. זה תחום לא סקסי, וצעירים חושבים על פרנסת המשפחה והילדים".

לדבריו, הבאת עובדים זרים היא פתרון זמני, אך אי אפשר להסתמך עליו בלבד. "במקביל לפתרונות המיידיים, ה'פלסטרים', צריך לכוון גם לפתרונות חדשניים שיצמצמו את התלות בכוח אדם ויהפכו את העבודה הזו ליותר מתגמלת", הוא אומר. "בטווח הארוך לא יהיה מנוס מלקחת אחריות בעצמנו על העבודה, ללא תלות בעובדים זרים. נצטרך מדיניות ארוכת טווח לנושא החקלאות, כי שם טמון ביטחון המזון שלנו".

אביבי מציין את התוכנית האסטרטגית לביטחון המזון שמקדם משרד החקלאות ככיוון רלוונטי. "זו תוכנית רב־תחומית שצופה פני עתיד ומכוונת למדיניות ארוכת טווח. כזו שמתכננת היום את הצעדים הבאים, אבל אם היא לא תצא לפועל – נמשיך להידרדר", הוא אומר בדאגה.

לפי הודעת משרד החקלאות, העסקת עובדים זרים במתווה המוצע תתבצע באופן ישיר בלבד, ללא תיווך של קבלני כוח אדם. משרדי הממשלה יפעילו מנגנוני פיקוח וביקורת כדי לוודא עמידה מלאה בהוראות הנוהל ושמירה על זכויות העובדים הזרים. בשנת 2026 יופעל הנוהל במסגרת פיילוט, ועם סיומו תיערך בחינה מקצועית מקיפה, שעל פי תוצאותיה יתקבלו החלטות בנוגע להמשך הפעלתו כהסדר קבוע.