המטרה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), הייתה ברורה: להאיץ את הדיונים בחוק הגיוס, לעבור על כל הסעיפים ולהביא אותו להצבעה בהקדם – למרות ההערכות הרווחות כי בג"ץ יפסול את החוק במתכונתו הנוכחית. הדיונים בחוק אתמול (שלישי) ארכו שש שעות והסתיימו ב-23:30.

"זה כבר ברור מה הם מנסים לעשות, אפילו לא מסתירים את זה", אומר ל'דבר' אחד מחברי ארגוני המילואים שנוכחים בדיונים. "ביסמוט מנסה לזרז כדי להעביר את החוק בינואר, כי ביבי צריך שהחרדים יצביעו איתו על התקציב. איתנו הוא לא נפגש פעם אחת וגם לא עם שאר הארגונים בקואליציית המשרתים".

הוועדה התמקדה בסעיפים 26ד' עד 26ז', שעוסקים בסמכות שר הביטחון לדחות שירות לתלמידי ישיבות. אלא שבניגוד לנוסח הממשלתי המקורי, הנוסח שהונח על שולחן הוועדה השמיט את החובה להתחשב ב"צורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים". המשמעות, לפי הייעוץ המשפטי לוועדה, היא שלשר הביטחון לא נותר כל קריטריון מנחה להפעלת שיקול דעת בעת מתן הפטור, מה שעלול להוביל למתן פטור מטעמים לא ענייניים.

דרור גרנית ממשרד המשפטים הבהיר בדיון את הבעייתיות המשפטית: "הסעיף מקים לשר הביטחון סמכות, אבל הוא לא מתיר שיקול דעת, והוא אפילו לא משרת את צורך היעדים, ועיקר הסמכות היא בהפניית תלמידים לישיבה". יועמ"שית הוועדה, מירי פרנקל שור, הוסיפה: "הסעיף הזה צריך להסתכל על כלל צורכי הביטחון".

הייעוץ המשפטי המליץ "לעבות את הסעיף" ולקבוע בחקיקה אמות מידה ברורות לשיקול דעתו של שר הביטחון, בפרט במצבים שבהם אין עמידה ביעדי הגיוס, כדי למנוע מצב שבו סמכותו מופעלת בחלל ריק. עוד מדגיש הייעוץ המשפטי כי המצב הנוכחי מעורר קשיים חוקתיים, לאחר שבתקדים אחר נקבע כי סוגיית גיוס תלמידי הישיבות מחייבת "הסדר ראשוני" בחקיקה ראשית. הסקירה מבהירה כי מתן סמכות גורפת לשר ללא התוויית שיקול דעת חוטא לדרישה זו, וכי הסדר תקין חייב להתייחס לתשתית העובדתית ולצרכים הביטחוניים העדכניים כפי שנפרשו בפני הוועדה .

"לוחצים על הכפתור האדום של צו 8 – ופוטרים מגיוס?"

הביקורת על הניתוק בין צורכי הצבא לחוק המוצע הגיעה גם מנציגי המילואימניקים. שבות רענן מארגון המילואימניקים דרשה להוסיף סייג ברור לסמכות השר: "צריך להוסיף פה משפט: 'כל עוד לא משתמש בסמכותו להוצאת צווי 8'", אמרה רענן כתנאי לדחיית שירות לחרדים. "אתם לוחצים על הכפתור האדום של צווי 8, לא יכולה להיות סמכות של שר הביטחון לסעיף 26ה. כשיש מלחמת מצווה לא ניתן להמשיך לתת דח"ש".

התנגדות חריפה הגיעה גם מהדרג המקצועי באוצר: "לעמדתנו המנגנון של דחיית השירות סותר את התכלית של הגדלת הגיוס, כי הוא מציב בפני צעיר שתי אפשרויות לגיטימיות – להתגייס או לא להתגייס. לנו יש חשש שזה מסלול עוקף לחובת הגיוס".

המשפחות השכולות: "לא ויכוח בין ימין לשמאל"

בדיון ניתנה זכות הדיבור לנציגי המשפחות השכולות, שהציגו עמדה נוקבת ביחס להנהגה החרדית ולמהות החוק. חיים דרעי, אביו של סעדיה דרעי ז"ל שנפל בקרבות בעזה, ביקש להוציא את הדיון מהמשבצת הפוליטית הצרה. "לא ברור לי איך זה הפך להיות כאילו ויכוח בין הימין לשמאל, כי ברור לכולם שזה לא", אמר דרעי. "כואב לי על זה שתלמיד חכם נקשר לוויכוח בתוך עם ישראל כשהוא בעצמו היה הפוך מזה". בדבריו התייחס לערך הלימוד של בנו: "התורה נקנית ב-48 דברים, ואחד מהם זה לעזור לחברך, וכדי לעזור אנחנו צריכים כולנו לפחות לדעת להחזיק נשק. צריך להביא לוחמים כי זה מה שחסר לנו, בלי ויכוחים מיותרים. משם הוא יהיה תלמיד חכם יותר" .

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), שלרוב נוהג להתנגח בחברי הכנסת הדתיים שדורשים לגייס לחרדים, אמר: "אין ספק שסעדיה הוא קדוש ונמצא ליד כיסא המלכות, ואין ספק שחייו והתורה שהוא למד היו אמת ותורת חיים, והוא הלך לפי רבותיו, ויש ציבור חרדי שגם הולך לפי רבותיו, ולכן זו לא התנגשות, אבל יש דרך שרבותינו אמרו לנו". מאיר כהן (יש עתיד) הגיב לדבריו ואמר לדרעי: "צר לי שפטרו את זה בכך שהם הולכים אחרי רבותיהם, זו פגיעה בזכרו של סעדיה". אשר הגיב לו בכעס והתפתח ויכוח, שבמהלכו עזבה המשפחה את חדר הוועדה.

שרית זוסמן, אימו של בן זוסמן ז"ל שנפל במלחמה, הפנתה את דבריה להנהגה החרדית. "אני חשה שהחרדים פספסו את ההזדמנות לעשות תיקון ולעזור לאחיהם בהגנה על הארץ, פספסו את ההזדמנות להקים יישובים בגבולות ולשמור על תורתם אומנותם וגם על גבולות הארץ".

זוסמן תיארה שבר עמוק ביחסים בין המגזרים מאז 7 באוקטובר: "החרדים פספסו את ההיסטוריה כשלא יצאו עם קול ברור של תמיכה בחיילים ובמאמץ המלחמתי. הם אטמו את האוזניים כשמשפחות התפרקו, כשזוגות נשואים התקשו להביא ילדים לעולם". היא הוסיפה דוגמה קונקרטית למצב בשטח: "אני מכירה מנהלת בית ספר שבגלל שלא היו לה מורים, ביקשה מהחרדים שגרו קרוב שיבואו למלא את מקומם של המורים, והם סירבו להגיע ללמד תורה, את מקצועות הקודש".

זוסמן התייחסה למשמעות ההיסטורית של החקיקה הנוכחית: "אתם מדברים פה על חוק היסטורי. החוק הזה הוא מסמוס ופספוס צדק והכרח בקנה מידה היסטורי. שמירת הקואליציה היא פסיק קטן מאוד בהיסטוריה".

סוגיית "בוגר מוסד חרדי" וישיבות ההסדר

לצד הסוגיות העקרוניות, עלו בדיון גם כשלים בניסוח החוק שעלולים ליצור עיוותים בשטח. ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) הצביע על הלקונה בהגדרת "בוגר מוסד חרדי". לדבריו, הסעיף מגדיר זכאות על בסיס לימוד של שנתיים בלבד, ולא סיום לימודים מלא: "אני למדתי במוסד חינוך בחו"ל במשך ארבע שנים מתוך חמש, וכשהגשתי בקשה לעלות לישראל סולקתי מהמוסד, אז אני לא בוגר שלו. גם כאן בסעיף נאמר 'שלמד שנתיים', אז הוא בפירוש לא בהכרח בוגר" .

יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה, התריע כי סעיף 26ה(1) מנוסח באופן שפוסל את ישיבות ההסדר החרדיות. לוי דרש לעגן בחוק מכסות לשירות קרבי: "צריך להכיר במושג תורתו אומנותו, זה לא פוגע בגיוס חרדים, להפך, זה יעזור. השירות האזרחי חשוב, אבל לא יכול להתקיים על חשבון שירות קרבי בצה"ל".