עיניים דומעות, משפחות שאיבדו את היקר להן מכל ותחנונים לחקר האמת: זמן קצר אחרי הדיון הסוער במליאה אתמול (רביעי), שבו משפחות שכולות נאלצו לריב ביניהן ביציע על הקמת הוועדה השנויה במחלקות, ראש הממשלה בנימין נתניהו שיתף סרטון מכמיר לב, שבו משפחות שכולות דורשות הקמת "ועדת חקירה לאומית שוויונית". האירוע הזה הוא תמצית הסיפור של ועדת החקירה הפוליטית שנתניהו מבקש להקים, ואולי סיפור כהונתו כולה: הפניית אזרחי ישראל אלה נגד אלה, לא משנה מה המחיר.

התמונה הקשה של משפחות שכולות מפולגות, צועקות ומניפות שלטים אחת נגד השנייה, עלולה לטשטש את האמת: דרישת כל המשפחות השכולות ומשפחות החטופים לחקר האמת אמנם כנה וכואבת, אבל נעשה בה שימוש פוליטי ציני.

ועדת החקירה שמציעים בליכוד ומקדמים בקמפיין ממושך ואגרסיבי, היא ועדה ממשלתית שמתחפשת לממלכתית במטרות ברורות: למקד את האש בבית המשפט העליון ולאחד את שורות הימין נגדו ונגד מחאות קפלן, לקראת הבחירות שיתקיימו במהלך 2026. המשפחות יכולות להמשיך לחכות.

הדרישה לחשיפת האמת כנה, אך נעשה בה שימוש פוליטי

בסרטון של פורום 'דין וצדק', המאגד משפחות שכולות, נראים בני משפחות של נרצחים ממסיבת הנובה – איבון, אמו של גל דנגורי ז"ל, תמר תשובה, אחותו של ברק דוידי ז"ל, ויוסי, אביו של עמית כהן ז"ל – מביטים למצלמה ודורשים שיסתכלו להם בעיניים. הסרטון שוזר את דבריהם עם קטעי ארכיון של קריאות לסרבנות על ידי חברי ארגון 'אחים לנשק', וקטע שבו בכיר חמאס חאלד משעל קושר בינן לבין 7 באוקטובר.

"תסתכלו לי בעיניים ותגידו לי שאתם מוכנים שהדבר הזה לא ייחקר", הם זועקים. "רק ועדת חקירה לאומית, שוויונית תביא את כל האמת. שתפו". נתניהו העלה את הסרטון לרשת X והצטרף לבקשה להמשיך ולשתף אותו.

הקשר בין הכאב האמיתי של המשפחות לבין הוועדה הפוליטית נתפר בליכוד: פורום 'דין וצדק' הוקם בפברואר האחרון, במקביל לתחילת קמפיין החוק של ח"כ אריאל קלנר. ביום שבו הציג קלנר את החוק, ישב דובר הליכוד גיא לוי במזנון הכנסת שעה ארוכה עם שתיים ממשתתפות הסרטון, למה שנראה כתדרוך לקראת הצהרה לתקשורת שנשאו השתיים לצד קלנר זמן קצר אחר כך.

בסרטון, הנאשמים הם האזרחים ומשרתי המילואים שהשתתפו במחאה. הממשלה, הצבא והעומד בראשם לא מוזכרים. במקום לעסוק באחראים למחדל, נתניהו משסה אזרחים באזרחים כדי להכשיר ועדה פוליטית.

הוועדה שהתחפשה

כדי להצדיק ועדה פוליטית, נתניהו חייב לשכנע שהעם איבד אמון במערכת המשפט. זהו פרויקט שהוא מקדם כבר שנים, אך הנתונים מספרים סיפור אחר: האמון בבית המשפט אמנם נשחק (מ-52% ב-2018 ל-39% השנה) אבל נותר גבוה משמעותית מהאמון בממשלה (שצנח מ-30% ל-22.5%) ובכנסת (שהתרסק מ-27.5% ל-14% בלבד). אז כמו בכל קמפיין טוב, נתניהו מאלץ את ה'מתחרים' שלו לבחור בין ברירות רעות עבורם וטובות עבורו.

הוועדה ה"ממלכתית-לאומית" שמציע קלנר היא תרגיל הונאה. גם בוועדת החקירה הממלכתית הקבועה היום בחוק הממשלה היא הקובעת את המנדט של הוועדה, אבל עכשיו במקום שנשיא העליון ימנה את החוקרים כנהוג, הפוליטיקאים יעשו זאת "באופן שוויוני". אבל מכיוון שהאופוזיציה מתנגדת למהלך ולא תבחר את החוקרים מהצד שלה, נראה שהקואליציה תעשה זאת עבור שני הצדדים. בפועל, זו ועדת בדיקה ממשלתית בתחפושת.

מלחמת המשפחות כחלק מקמפיין הבחירות

נתניהו היה יכול לדלג על התעלול ולמנות מיד ועדת בדיקה ממשלתית, כפי שהייתה ועדת וינוגרד. אז למה לגרור את המשפחות דרך חקיקה וייסורים? ככל שהחקיקה תתקדם, משפחות שכולות יגיעו לכנסת, ותימשך הפרקטיקה האכזרית של משפחות שנאבקות אלה באלה – כך גם יתקרב מועד הבחירות, וחלק גדול מהחקירות יהיו אחריו. נזכיר כי אנחנו כבר יותר משנתיים אחרי הטבח, והנרטיב התעצב בין היתר בהתאם לעומק הכיסים של מממני הקמפיינים בערוצים וברשתות.

גם אם החקיקה תעבור, היא תגיע לדיון בבג"ץ, שיעמוד בפני מלכוד: אם יאשר אותה, הוא מכיר בכרסום נוסף בכוחו. אם יפסול אותה, הקואליציה תקבל דלק לבחירות ותאשים את בג"ץ בטיוח. ואם יאמר את המובן מאליו, שמדובר בוועדת בדיקה ממשלתית, הוא נותן מעין אור ירוק לממשלה להקים אחת כזו.

למרות שהאמון במערכות המדינה הולך ויורד, נתניהו מבקש לכרסם בו עוד קצת. כי אם גם בבית המשפט האמון ירד, אולי הכנסת והממשלה ייראו פחות נוראיות. עם ישראל נראה בשעתו היפה והמאוחדת לפני שנתיים, אז למה להפנות את חלקי העם אחד נגד השני? התשובה אולי תתקבל בבחירות.