"ההכרה במחוז שפרש מסומליה על ידי מדינה שחברה באו"ם היא בבחינת תקדים", אומר ד"ר משה טרדימן, מומחה לאסלאם באפריקה ולזירת ים סוף בראיון ל'דבר' לאחר ההודעה על הכרת ישראל בריבונותה של סומלילנד. "היא עלולה לפגוע בסדר החברתי באפריקה ולהשפיע על היציבות הבין-לאומית והאזורית". על אף הסכנות, הוא מדגיש את החשיבות האסטרטגית שיכולה להיות ליחסים דיפלומטיים אלו עם מדינה היושבת על פתח הים האדום במיקום אסטרטגי למעקב ופעולה מול הכוחות החות'יים והאיראניים.

סומלילנד היתה בעברה מחוז בסומליה, עד שפרשה ממנה ב-1991. מאז היא מתנהלת כמדינה עצמאית דה-פקטו, על אף שאף מדינה לא הכירה בה באופן רשמי, מלבד טאיוואן, שאינה חברה באו"ם. כל זה השתנה אתמול, כשלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעה כי ישראל הכירה רשמית ברפובליקה של סומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית. הגינויים מהעולם הערבי לא איחרו לבוא, וגם תגובתו של נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, לא הביעה תמיכה במהלך.

נכס אסטרטגי או בעיה דיפלומטית

"מבחינת ישראל, שאלת ההכרה הייתה מונחת לפתחה כבר משנת 1994, כאשר מייד לאחר שסומלילנד הכריזה על עצמאותה" מסביר ד"ר טרדימן, "היא פנתה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, בבקשה שישראל תכיר בה. מאז, ובמיוחד בשנים האחרונות, סוגייה זו נמצאת על הפרק ונדונה עד שהיום הגיעה ההכרעה וההכרה הרשמית".

אז למה שישראל תחליט עכשיו להכיר בעצמאותה?
"מבחינת ישראל, מדובר בכינון יחסים דיפלומטיים ובהכרה במדינה בעלת מיקום אסטרטגי לחופי מפרץ עדן, בואכה מיצרי באב אל-מנדאב, המאפשרים לה להקים בסיסים בנפרד או יחד עם איחוד האמירויות, הנהנית מיחסים טובים מאוד עם סומלילנד, ולנטר משם את הפעילות האיראנית והחות'ית וגם לפעול משם כנגדם.

"סומלילנד היא גם מדינה יחסית יציבה, בעלת משטר דמוקרטי המתחלף בבחירות ואין בה פעילות טרור של א-שבאב או דאעש או גורמים אחרים".

ולמה סומלילנד ממעוניינת ביחסים עם ישראל?
"סומלילנד מקבלת לראשונה הכרה ממדינה שהיא חברה באו"ם ולא ממדינה לא מוכרת אחרת, כדוגמת טיוואן. יש בכך משמעות גדולה עבורה והיא שואפת לכך שמדינות נוספות ילכו בעקבות ישראל ויכירו בה".

מה הבעיות והאתגרים הנגרמים מהכרה זו?
"ראשית, עצם ההכרה במחוז שפרש ממדינה החברה באו"ם ובאיחוד האפריקאי, היא בבחינת תקדים. זה נכון גם אם אותו מחוז קיבל עצמאות מבריטניה ב 26 ביוני 1960 כדי שיוכל להתאחד עם סומליה האיטלקית למדינת סומליה.

"במיוחד באפריקה, יש בתקדים כזה כדי לפגוע באחד מעקרונות הסדר העולמי הישן – שמירה על השלמות הטריטוריאלית של מדינות. ההכרה יכולה לעודד מחוזות בדלניים במדינות אפריקאיות אחרות ובכלל ברחבי העולם להכריז על עצמאות ולזכות בהכרה ממדינות מסוימות על בסיס אינטרסים, מה שישפיע על היציבות הבין-לאומית והאזורית.

מחכים לתגובה הסינית: "ייתכן כי זה ניסוי כלים אמריקאי"

"בעיה נוספת דווקא איננה בעיה אפריקאית", מסביר טרדימן. "טיוואן היא בעלת ברית של סומלילנד וסין של סומליה. לפיכך, הכרה בסומלילנד היא בבחינת תקיעת אצבע בעין לסין ונראה מה תהיה תגובתה למהלך זה. מבחינה זו, ייתכן כי ההכרה בעיתוי הזה היא ניסוי כלים אמריקאי כדי לבחון מה תהיה תגובת מדינות ומעצמות אחרות בעולם. בימים אלו הגיעה לסומלילנד משלחת אמריקאית רמת דרג במקרה או שלא במקרה.

"הכרה זו עלולה גם להשפיע על היציבות בקרן אפריקה. אנחנו כבר רואים בשבועות האחרונים ניסיונות לערעור יציבותה של סומלילנד מצד ג'יבוטי וסומליה וגם סין.

"ג'יבוטי רואה בשכנתה סומלילנד מתחרה על החשיבות במרחב הים האדום והמרחב ההינדו-פסיפי. כבר היו דיבורים על כך שארה"ב מעוניינת להעביר את בסיסה בג'יבוטי בתחילה לאריתריאה (2018) ולאחר מכן לסומלילנד בעקבות פתיחת הבסיס הסיני בג'יבוטי באוגוסט 2017. גם אתיופיה מנסה למצוא נמלים נוספים, מעבר לנמלים בג'יבוטי, וגם מוצא לים האדום באופן שיאפשר לה להיות מעצמה ימית ואזורית במרחב".

מתחים פנימיים בעולם הערבי

"מבחינת מעורבות מעצמות אזוריות, לאיחוד האמירויות נוכחות רבה בסומלילנד עם ניהול נמל ברברה והיא מקיימת יחסים טובים איתה" אומר טרדימן. "גם לקניה ולאתיופיה יחסים טובים עם סומלילנד. אתיופיה אף חתמה עם סומלילנד על מזכר הבנות לפיו היא תקבל בחכירה שטח להקמת בסיס צבאי בסומלילנד תמורת הכרה. מזכר הבנות זה לא יושם עד היום בגלל האינטרסים האתיופיים בסומליה. גם קניה לא הכירה בסומלילנד ואפילו איחוד האמירויות וארצות הברית לא עשו כן".

על גינויי ההכרזה הוא מסביר: "מצרים מתנגדת להכרה בסומלילנד בשל עקרון השמירה על שלמותן הטריטוריאלית של מדינות. גם טורקיה, המושקעת מאוד בסומליה, יצאה נגד ההכרה שמהווה תקיעת טריז בשטח שבו יש לה השפעה ונוכחות: בסומליה ולאחר מכן בג'יבוטי, באריתריאה ובסודאן".

"ישראל מתנהלת כמעצמה אזורית"

נוכח ההכרה בעצמאות סומלילנד וכינון היחסים הדיפלומטיים איתה, מזהה טרדימן כי "יש כאן אירוע שבו ישראל טוענת להיותה מעצמה אזורית במרחב הים האדום". הוא מסביר כי היא מתנהלת באותו אופן שבו מתנהלות מעצמות אזוריות נוספות: "היא יוצרת נוכחות והשפעה באחת מהמדינות הנמצאת לחופי הים האדום או מפרץ עדן, הן במטרה לערער מעצמות אזוריות עוינות, במיוחד טורקיה ואיראן, והן כדי לעקוב אחר פעילות איראנית וחות'ית.

עם זאת לדבריו, ההשלכות של מהלך זה על אפריקה, ואדוותיו בעולם, אינן ברורות עדיין. "בהקשר הגלובאלי והאפריקאי, מדובר בעוד מהלך המקעקע את עקרון השמירה על השלמות הטריטוריאלית של מדינות.

"ימים יגידו מה תהיה תגובת סין, מדינות מערביות ומדינות אפריקאיות ובכלל להכרה הישראלית בסומלילנד. כמו כן, לא ידוע כיצד הכרה זו תשפיע על היציבות באזורים אחרים ברחבי אפריקה והעולם ועל על מאזן הכוחות בים האדום ובקרן אפריקה".