בית המשפט העליון דחה הבוקר (ראשון) את העתירות נגד מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי. פסק הדין ניתן ברוב של שניים מול אחד, כאשר המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ תמכו בדחיית העתירות, מול דעת המיעוט של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.
העתירות הוגשו נגד מינויו של זיני חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, וטענו לפגמים בהליך המינוי, לרבות בהיבטים הנוגעים לגורם הממנה ראש הממשלה בנימין נתניהו ולשאלת טוהר המידות והאפשרות לשיקולים זרים.
בדעת המיעוט קבע הנשיא עמית כי יש להחזיר את הנושא לוועדה למינוי בכירים. לדבריו, "החלטת המינוי, במתכונת שבה התקבלה, מעוררת קושי המצדיק הוצאת צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יוחזר עניינו של זיני לוועדה המייעצת לצורך השלמת הנמקתה". עמית ציין כי הוועדה לא בחנה לעומק את סוגיית הגורם הממנה, והוסיף כי היא "נמנעה מלבחון את טוהר המידות במובן הרחב של הגורם הממנה. בעשותה כן הפכה באופן שגוי את ההסכמות למקור המצמצם את סמכותה".
עוד הדגיש הנשיא כי "היעדר התייחסות לטענות כבדות משקל שהועלו בפני הוועדה, לרבות אלו הנוגעות לרקע שהוביל למינוי, להתנהלות ראש הממשלה, ולאפשרות קיומם של שיקולים זרים במינוי, מותיר את החלטת הוועדה ללא בסיס עובדתי ומשפטי מספק". לדבריו, במצב זה עמדו העותרים בנטל הראשוני להצביע על פגם לכאורי המצדיק החזרת הדיון לוועדה.
עם זאת, עמית ציין בפתח דבריו כי הוא תומך בזיני עצמו והדגיש כי מדובר בלוחם אמיץ שטיפס בסולם הדרגות עד לדרגת אלוף, מבלי שעלתה טענה כלשהי ביחס ליושרו האישי או המקצועי.
מנגד, קבע המשנה לנשיא סולברג כי רבות מן הטענות שהועלו בעתירות בנוגע לטוהר מידותיו של ראש הממשלה כגורם הממנה הן טענות "שכלל לא ניתן היה להעלות". לדבריו, ההסכמות שאליהן הגיעו הממשלה והייעוץ המשפטי לממשלה בהליך קודם קיבלו תוקף משפטי, וצוין בהן במפורש כי הן מביאות לסיום הדיון בטענות בדבר ניגוד עניינים של ראש הממשלה.
סולברג דחה גם את הטענות נגד מינויו של זיני עצמו ונגד עבודת הוועדה שבחנה את כשירותו, והדגיש כי בהתאם להלכה הפסוקה, על בית המשפט לנקוט זהירות רבה בהתערבות במינויים ממשלתיים, במיוחד לתפקידים בכירים דוגמת ראש השב"כ. השופט מינץ הצטרף לעמדתו והוסיף כי לא היה מקום לטענות שלפיהן יש לפסול את המינוי בשל השקפת עולם המיוחסת לזיני, בהיותה השקפה דתית וציונית שאין הצדקה לפסול בגינה מועמד.
