המשוררת והאמנית חדוה הרכבי, מן המשוררות המוערכות בישראל, הלכה לעולמה הבוקר (ראשון) בגיל 84, בתום מאבק ממושך במחלת הסרטן. היא פרסמה שמונה ספרי שירה מאז שנות ה-70, זכתה בפרסים המרכזיים בספרות העברית, והמשיכה לעסוק ביצירה עד השנה האחרונה.

הרכבי נולדה בתחילת שנות ה-40 בקיבוץ דגניה ב', ובתחילת דרכה עסקה בעיקר באמנות ואף השלימה תואר ראשון בבצלאל. היא החלה לפרסם את שיריה בסוף שנות ה-60 בעיתון על המשמר, לאחר שהביאה אותם לפרסום המשוררת לאה גולדברג. גולדברג אף סייעה להוצאת ספר שיריה הראשון, "כי הוא מלך", שראה אור בשנת 1974. ספרה האחרון של הרכבי, "הלית הלית", יצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

ספרה "ציפור שבפנים עומדת בחוץ" (2009) איגד את שיריה המוקדמים לצד יצירות חדשות, וסימן נקודת שיא ביצירתה המאוחרת. אחריו פרסמה הרכבי את "ראנא" (2014), שזיכה אותה בפרס ביאליק, ואת "מיגו" (2017), ספר שנכתב בעקבות מותו של בנה היחיד אלישע, שנהרג ב-2003 בתאונת ירי בגיל 28, ושעליו זכתה בפרס לאה גולדברג.

לצד כתיבתה, עסקה הרכבי גם באמנות פלסטית. בשנים 1991–1998 יזמה ואצרה סדרת תערוכות שהוקדשו ליצירותיהם של יוצרים פגועי נפש, אוטיסטים ולוקים בתסמונת דאון. מתוך פעילות זו נוצר האלבום והתערוכה "האמן החבוי", שייצגו את ישראל במסגרת "שנת בריאות הנפש הבינלאומית" והוצגו בבניין האומות המאוחדות בז'נבה.

שיריה של הרכבי הולחנו והוקלטו, ובהם לחניו של נחום היימן לשירים "סוס מעץ", "את כל פניך" ו"אבל בחלומי" שבוצעו על ידי נורית גלרון, "שוב את מסתובבת לך" שבוצע על ידי חני ליבנה ו"בתוך ערפל של גן עדן" שביצעה רוחמה רז.

הרכבי זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הספרות, פרס ביאליק, פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול, פרס יהודה עמיחי לשירה עברית ופרס דליה רביקוביץ למפעל חיים.