בית המשפט העליון עורך הבוקר (שני) דיון בעתירות על סמכותו של מבקר המדינה להמשיך לחקור אירועים הקשורים באירועי השבעה באוקטובר. השופטים אלכס שטיין, דפנה ברק ארז ודוד מינץ דנו בשתי עתירות – אחת של התנועה לאיכות השלטון, אליה הצטרפה גם מועצת אוקטובר, והשנייה של הסניגוריה הצבאית. העותרות דורשות מהמדינה לאסור על המבקר להמשיך בחקירת נושאי הליבה הקשורים לאירוע, ובהם סוגיות של מדיניות הממשלה וענייני ביטחון.
חבר הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית) הורחק מהדיון בשל קריאות ביניים. הוא האשים את השופטים ב"רמיסת אזרחי ישראל". חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, שנכחה בדיון, אמרה כי "העתירה תיקח את הכוח של המבקר שהוא הגוף שעומד בעצמו וחובתו לבדוק את המדינה. למי שאין מה להסתיר לא צריך לפחד משום דבר".
שי וקנין, מנכ"ל משרד מבקר המדינה: "המגבלה היחידה על מבקר המדינה היא איסור לעסוק בהיבטים פליליים. אם לא תקום ועדת חקירה ממלכתית, מי ייתן את האמת על 7 באוקטובר? הדוחות שפורסמו היו על אלו ששיתפו פעולה איתנו. אם הביקורת על הליבה תיעצר, זו תהיה שגיאה. כשתקום ועדת חקירה נשתף פעולה עם כל דבר שיתבקש".
הילה אביר, אחותו של לוטן אביר ז"ל שנרצח במסיבת הנובה: "מעולם אנחנו המשפחות לא נקראנו למשרדו של המבקר. אתם מחליפים חקירה אחת הוליסטית. איך אפשר לסמוך על זה שאתם לא מצליחים להביא אנשים לחקירה? מקדמים פה חצאי חקירה שאותם צריך לעצור".
לטענת עו"ד אליעד שרגא, מגיש העתירה שעומד בראש התנועה, פעולה המבקר מסכלת את האפשרות להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ופוגעים באפשרות עבודתה העתידית. לטענת הסנגוריה הצבאית, המיוצגת על ידי עו"ד אביגדור קלגסבלד, המבקר חייב לחדול מלזמן אנשי צבא וביטחון לחקירות, בין היתר כי אופן עבודת המבקר פוגעת בזכויות הנבדקים.
לטענת המבקר, שבימים אלו מתכוון להגיש 4 דוחות חקירה ואמור לעבוד בעתיד על עוד כ-20 דוחות נוספים, יש לדחות את העתירה על הסף. לדבריו, חוק מבקר המדינה מאפשר לו חוקית להמשיך בחקירה ושהעתירה פוגעת בעבודתה התקינה של חקירת המבקר, שמתמקדת באירועים דחופים שאינם סובלים דיחוי, לטענתו, עד להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.
עו"ד אביגדור קלגסבלד, המייצג את הסנגוריה הצבאית דורש מבית המשפט את עצירתה של ביקורת המבקר בנושא הליבה בכלל, וענייני מדיניות ביטחונית בפרט. "אין למבקר סמכות לחקור את הדברים – ובמיוחד סוגיות מדיניות ואסטרטגיה", אמר קלגסבלד. לדבריו כלי עבודה של המבקר ופעולתו מהוות שיבוש חקירה ופוגעות בזכויות הנחקרים. "מנגנון הביקורת של המבקר אינו מתאים לחקירה בסדר גודל ומשקל כזה".
טענה מרכזית נוספת של הסנגוריה עוסקת בזכויות אנשי הצבא שנדרשים לבדיקת המבקר. לטענת קלגסבלד, היקף הזכויות והיכולת לגשת למידע שבגינה חוקרים את אנשי שירות הביטחון מצומצמת ביותר, בעיקר כי המבקר בוחן כל מקרה לגופו ואינו מחזיק בכלל המידע הקשור באירועים, וזאת בניגוד לאופן עבודה של וועדת החקירה הממלכתית, שאמורה להחזיק בכל המידע הקשור לענייני השבעה באוקטובר ולאפשר לכל הנחקרים גישה לכל החומרים הקשורים בחקירה.
עו"ד יונתן ברמן, שמייצג את משפחות מועצת אוקטובר: "לנפגעי השבעה באוקטובר יש זכות לקבל תשובות ולמדינת ישראל חוב מוסרי לתת תשובות. החשש שלנו הוא מתשובות סותרות. לא שלמות. עבודתו של המבקר מקצועית, יש לנו כבוד גדול למוסד – אבל אנחנו נראה רק את התשובה הסופית שלו, בלי לראות ולהבין את ההליך – וזה דבר לא מתקבל על הדעת מול כובד משקלו של האירוע".
עו"ד אליה צונץ ממשרד מבקר המדינה: "בית המשפט כבר בחר לדחות על הסף את העתירות שדנו באותם הנושאים בפברואר 2024" לטענתה, עצם הדחייה היא הבנתו של בית המשפט שעבודתו של המקבר חוקית ותקנית וביטלה על הסף את הטענות שהמבקר לא מאשר למבקרים זכויות טיעון או גישה לחומרים "ניתנו לנו סמכות ומכירים בשיקול הדעת שלנו"
