אריאל לוי, מנכ"ל 'המשקם', חברה המעסיקה 2,700 אנשים עם מוגבלות במגוון עבודות ומפעלים מוגנים ברחבי הארץ, חושש שעוד השבוע ייאלץ לפטר את כולם. "כל השנים קיבלנו מחמאות, ופתאום ההחלטה של משרד הרווחה שלא לחדש את ההתקשרות מעמידה בסכנת סגירה את מקום עבודתם של אלפי אנשים עם מוגבלות".

במסגרת 'המשקם' עובדים בין השאר בתפירה של מדי חיילי צה"ל, גינון, הלחמות אלקטרוניקה, מעבדת מחשבים, וקו ייצור של 'סודה סטרים'. התשלום לרוב המועסקים הוא 70% משכר המינימום. 'המשקם' מוחזק בבעלות משותפת של ההסתדרות הציונית (60%) ומשרד הרווחה (40%), ושינוי במודל התקצוב של משרד הרווחה, עשוי להביא לסגירת עשרות המפעלים המוגנים של החברה.

ייצור מדי צה"ל במפעל של 'המשקם' (צילום: המשקם)

החברה, שהוקמה ב-1958, הואשמה בדו"ח חריף של מבקר המדינה ב-2006 בכך ש"נוהלה בצורה לקויה מאוד עם חריגות שכר והעסקת מקורבים, על חשבון המועסקים". מאז חלו שינויים גדולים בהנהלתה. ב'המשקם' טוענים שהם הגוף היחיד בישראל שמיישם כבר עשרות שנים את דרישות החוק, ומשלם שכר ותנאים סוציאליים לכל העובדים – כשיתר המפעלים המוגנים מעניקים לעובדיהם גמלה חודשית של כ-600 שקלים בלבד, ללא יחסי עובד-מעביד וללא זכויות סוציאליות.

מודל העסקה

השינוי במודל התקצוב נועד ליישם את פסק דין חיים זר של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי עובדים במפעלים מוגנים זכאים לשכר מינימום מותאם ולתנאים סוציאליים מלאים. הפסיקה מחייבת את המדינה להבטיח תעסוקה הוגנת לאנשים עם מוגבלות, ולא להסתפק בתשלום גמלה. בהקשר זה במשרד הרווחה שינו את תנאי ההתקשרות עם הגופים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות, בצורה שנועדה "לפתוח תחרות בין ספקים".

בעוד שב'המשקם' טוענים שהמהלך יפגע בעובדים, במשרד הרווחה בטוחים כי מקבלי השירות יעבדו במקומות אחרים, עם שירות טוב יותר ומשכורת גבוהה יותר. "המשקם התרגלו לעבוד עם פטור ממכרז", אומר ל'דבר' גורם במשרד, "מזיזים להם את הגבינה, מכריחים אותם לשפר שירות ולשלם לעובדים כמו שצריך".

עוד אומר הגורם כי למשרד הרווחה יש שתי תוכניות לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי בשכר מינימום או שכר מותאם, מח"ר ותעסוקה נתמכת, שבהן כ-5,000 משתתפים. זה מצביע לדבריו על היכולת להפעיל מסגרות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, ועדיין לפעול לפי החוק.

לוי, המכהן כמנכ"ל כבר 7 שנים לאחר שמילא תפקידים רבים בחברה, אומר לדבר' כי אי חידוש החוזה עם משרד הרווחה מכריח את החברה להתמודד במכרז בכל עיר ומועצה שבהן יש מפעל. לדבריו זה יגרום לפיטורים המוניים. "אני לא מצליח להבין את הרציונל", אומר לוי, "אחד הטיעונים של המדינה הוא שב'המשקם' לא מוציאים את העובדים לשוק החופשי, ושהם כלואים בכלוב של זהב. זה לא נכון. יותר מ-1,000 עובדים שלנו מועסקים דרכנו בשוק החופשי, ועד 10% מכלל כוח האדם בכל שנה יוצאים לעבוד בשוק החופשי".

אריאל לוי (צילום: נטי לוי)

לדעת לוי, פסק דין זר היה צריך להוביל דווקא לאימוץ המודל של החברה. "במקום להחיל את חובות השכר והזכויות שנקבעו פסיקת בית הדין על כלל המפעלים המוגנים, משרד הרווחה בוחר במהלך שמבטל בפועל את מסגרת התעסוקה היחידה שפועלת כחוק. זה מהלך שמפרק את המודל היחיד בישראל שמראה שאפשר לקיים תעסוקה הוגנת לאנשים עם מוגבלות".

ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: "הרפורמה, שהינה חלק מיישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, עתידה לפתוח תחרות בין ספקים על מנת לשפר את השירות לאנשים, וליצור מצב בו יותר אנשים עם מוגבלות יוכלו להשתלב בתעסוקה בשוק החופשי ביחסי עבודה. צעד זה יאפשר להם להשתלב ולהיות חלק מהקהילה, לצד אפשרות להשתכר בכבוד ובהתאם לחוק (שכר מותאם או שכר מינימום). מדובר בשיפור משמעותי לעומת המצב הנוכחי, המשווה את התנאים שלהם לתנאים של השוק החופשי.

"נוסף על כך, מגוון האפשרויות לקידום המקצועי עבור אנשים עם מוגבלות יגדל באופן דרמטי. נכון להיום, עובדים רבים מועסקים ביחסי עובד-מעביד במסגרות תעסוקה ייעודיות ומקבלים שכר קבוע של 70% משכר המינימום. מצב זה מונע שילוב אמיתי של אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי, ומחטיא למטרת קיומם של מפעלים מוגנים: להכשיר אנשים עם מוגבלות לעולם התעסוקה, להעניק להם כלים וידע מקצועי ולאפשר את שילובם בתעסוקה בשוק החופשי בשכר עבודה מותאם".