
העלייה במספר הנרצחים בחברה הערבית ב-2025 התרחשה למרות גידול במספר השוטרים, כך עלה מישיבת מהעקב על התמודדות המשטרה עם הפשיעה בחברה הערבית. בצל פעילות המשטרה בישוב תראבין א-צאנע ופרסום דו"ח הפשיעה של 'יוזמות אברהם' התכנסה היום (שלישי) הוועדה לביקורת המדינה לדיון מעקב על התמודדות המשטרה עם הפשיעה בחברה הערבית.
"לא יכול להיות שפגיעה עצומה ברכוש יהודי זוכה לתגובה רצינית ופגיעות בנפש של אזרחים ישראלים לא. אם נחיה פחד, נידרדר לאנרכיה ולמשטר דכאני" פתח יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) את הישיבה.
נציגי מרכז המידע והמחקר של הכנסת קבלו על כך שהמשרד לבטחון לאומי אינו מעביר אליהם מידע. הם הציגו תמונת מצב ממנה עולה למרות הגידול במספר השוטרים נתוני הפשע נותרו בעלייה. בתחנות המשטרה בישובים הערביים יש 166 תקנים שוטרים ל-100 אלף תושבים, לעומת 98 שוטרים בישובים היהודיים ו-130 בישובים המעורבים. עם זאת מצבת השוטרים קטנה יותר. בפעול ישנם 144 שוטרים ל-100 אלף תושבים בישובים הערביים, ו-113 בישובים המעורבים ו-85 בערים המעורבות.
מלאכי חסדאי, מהמטה למאבק בפשיעה אמר כי עד סוף 2024 מומשו 48% מתקציבי החלטה 549, שתסתיים בסוף 2026. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) שאל על תהליכי העבודה. חסדאי השיב כי ועדת המשנה בראשות רה"מ התכנסה פעם אחת בשנה האחרונה וכי "הפרויקטור מקיים הרבה שישבות בהרבה תחומים". לכך סגלוביץ' ענה שהוא מבין כי גופי האכיפה לא יושבים כל שבוע להערכת מצב.
שרית נשיא, מהמשרד לבטחון לאומי פירטה את פעולות המשרד במאבק בפשיעה. לדבריה הרשות לבטחון קהילתי פועלת בישובים ועמדת בקשר עם המנהיגות המקומית. "הנתונים לא טובים, אבל יש הצלחה בסיכול הפשיעה. צוואר הבקבוק הוא המשאבים. יש מחסור באנשים ובכלים משפטיים".
נצ"מ דודי כץ, ראש מחלקת תיאום מבצעי בחטיבת המודיעין במשטרה אמר כי לצד העלייה באירועי הרצח ישנה ירידה של 11% באירועי רצח בין ארגוני הפשיעה. לשאלתו של ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) על נתוני הפענוח הנמוכים, ענה נצ"מ כץ, "זה לא עניין של מדיניות. כל המשאבים מוקצים לכל תיק רצח. הדבר המשמעותי מבחינתי הוא סיכול. השנה סיכלנו 111 אירוע רצח בזמן אמת. על פי אינדיקציה מודיעינית. 97 מתוכם במגזר הערבי".
"היתה תכנית להיאבק בפשיעה" אמר ח"כ סגלוביץ', "היא לא באמת ממשיכה. אני חושב שמבקר המדינה צריך להיכנס לתמונה. אין תהליך הפקת לקחים. לראשי הרשויות אין להם כתובת בממשלה. מפרקים תכניות ממשלתיות מתוך מניעים פסולים. אין ראייה כוללת אין מיקוד יש בעיקר אצבע בעין".
מוריה מיכאלי מארגון 'רגבים' התייחסה לאירועים בגבעות בר ובמשמר הנגב ודרשה לערב את השב"כ במאבק בפשיעה. "מערכת האכיפה לא עובדת בגלל שידיה כבולות. התובעת הכללית לא ממלאת תפקידה כראוי".
נציגת ארגון 'יוזמות אברהם' רות לוין חן הסבה את תשומת הלב אל תפוצת הנשק בחברה הערבית. "252 קורבנות בחברה הערבית זה מקביל ל-1,000 נרצחים בחברה היהודית. 214 נורו למוות. כבר שנים זועקים להגיע לכלי הנשק האלה. המאבק בנשק החם חייב להיות חלק מהמאמץ".
"כל ילד אצלנו יודע להגיד שהמשטרה מפקירה אותנו ושיש 400,000 כלי נשק ברחובות" אמרה רולא דאוד מ'עומדים יחד'. "אני מרגישה שיש כאן תירוצים וזריקת אחריות". ח"כ שוסטר ענה כי "ראיתי אנשים שעושים מיטב יכולתם ולא מצליחים".
"התופעה הזו גדולה מהמשטרה" אמר וחיד אל-סארה, מנהל הרשות לביטחון קהילתי ברהט. "הרבה נכנסים לכלא ויוצאים לאחר כמה ימים כמו גיבורים. צריך בדק בית. בחברה הערבית לא צריך מבצעים צריך החלטת ממשלה נגד השימוש בנשק הלא חוקי".
עו"ד נסרין סלאמה מהסנגוריה ציבורית ביקשה לדון לא רק בנושא האכיפה. "ראינו החמרת אכיפה והרחבת סמכויות המשטרה, ואנו לא רואים שיפור. חובה לדבר גם על שיקום. פשיעה מתחילה בעבירות קלות. הם לא קיבלו מענה בבית-הספר. אם מפספסים אותם גם בהליך הפלילי, אנו מכשירים את הדור הבא של ארגוני הפשיעה. יש מחסור באנשי טיפול מהחברה הערבית ואין התאמה תרבותית ושפתית במסגרות לטיפול לעוברי חוק".
אשרף סלימאן, שאחיינו נג'ואן ניזאר סלימאן נרצח בטמרה, סיפר כי "המשפחה שלי לא חשבה שאחד מבניה יירצח. גדלנו על ערכי שמירת חוק ופרנסה בכבוד. האירוע הגיע אלינו. אנו חיים לא רק בפחד אלא באי ודאות. יוצאים מהבית ולא יודעים אם נחזור. זה סוג אחר של מלחמה, זה טרור מסוג אחר. איך הגענו למצב שעבריינים שולטים בחיינו? כי אין משטרה ואין אכיפה. הם מקדשים תרבות של כוח ונשק בהיעדר החוק. אני מאשים את כולם, את המשטרה, המדינה, ההנהגה היהודית והערבית. גם לנו יש אחריות. האחריות שלנו היא לא לשתוק, לא לפחד ולא להתרגל. למחוקקים אחריות לתת כלים לחוקק חוקים. הרוב רוצים חיים של שלום ובטחון. תעבדו בשביל לאזרחים כדי להחזיר את האמון שאבד. אנו כאן כדי לדרוש שינוי. נג'ואן לא יחזור. אתם יכולים להחליט אם הוא יהיה עוד שם ברשימה או נקודת מפנה".


