ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), המסדירה בחקיקה את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כל ההסתייגויות.

החקיקה מגיעה בעקבות פסק דין של בג"ץ מ־15 בספטמבר 2025, שקבע כי סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל חורגת מברירת המחדל שנקבעה על ידי המחוקק, וכי אין עיגון בדין להמשך המדיניות הנוכחית – ולכן היא עתידה להתבטל. בג"ץ קבע כי פסק הדין ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2026, כדי לאפשר למדינה להסדיר את הנושא באמצעות חקיקה ראשית.

מאז פסיקת בג"ץ קיימה הוועדה, בראשות ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), מספר דיונים בהצעת החוק. במסגרת הדיונים התריעו נציגי צה"ל מפני חוסר ודאות גובר בקרב משרתי הקבע. נציגי אגף כוח האדם ציינו כי מאז הפסיקה הוגשו כ־300 בקשות פרישה, וכי כ־300 בקשות נוספות מצויות עדיין בשלבי בחינה.

ח"כ בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

ראש חטיבת אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי כדי לסגור חלק מהפערים בצה"ל מקדמים משרתים צעירים ובעלי ניסיון מועט יותר למילוי שורות הפיקוד. לדבריו, "ישנה שחיקה גם במעמד וגם בתנאים, והדבר המדאיג הוא שאנשים איכותיים לא רוצים להישאר. אנחנו צריכים לתת תנאים הוגנים שאנשים ירצו להישאר".

ח"כ עמית הלוי (הליכוד) התנגד להצעת החוק באופן נחרץ והגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות. במהלך הדיונים טען כי מדובר ב"שוד של מיליארדים שמוחבא ומוסתר מהציבור", וכי הצעת החוק מהווה למעשה הלבנת הון. לדבריו, "במקום שהכסף יועבר ללוחמים שמשוועים לתקציב נוסף לצורך רכישת ציוד נדרש, הוא ילך לפנסיות של ה'לשעברים'".

ח"כ עמית הלוי (צילום: אור גואטה)

הלוי הוסיף כי הפנסיות הצבאיות גבוהות פי תשעה מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים בשנות ה־40 לחייהם, שעל הפנסיה שלהם מתווספים כעת עוד 1.7 מיליארד שקלים. בדיון היום אמר: "החוק הזה שמגיע להצבעות בעשרה בטבת – זכר לחורבן, החוק הזה יביא חורבן גדול לחיילי צה"ל, לוחמי צה"ל ומשרתי הקבע בצה"ל".

בפתח הדיון דיווח תא"ל ודמני לוועדה כי ההסכמות לקידום החקיקה הושגו במסגרת הסכם צד שנחתם בהשתתפות ראש הממשלה, מזכיר הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון. לדבריו, "הגענו להסכמה על דעת ראש הממשלה, מזכיר הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון לקיים את הליך החקיקה על פי ההצעה שהצגנו, ובתוך 120 ימים לסכם את נושא הפנסיה הצוברת עד ל־31 בדצמבר 2026, ועד אז להמשיך לתת את המענה לפנסיה הצוברת לצד הפנסיה התקציבית".

ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) הגיש אף הוא הסתייגויות רבות להצעה, והציע להסירן בתמורה לעיגון התחייבויות הסכם הצד בחקיקה.

הצעת החוק מסדירה את תשלום רכיב "השלמת תקופות השירות" בקצבת הפורשים משירות הקבע בצה"ל, הן לגמלאים שכבר פרשו והן למי שטרם פרשו. בנוסף, מוצע לקבוע מנגנון של הפחתה חלקית ומדורגת בעדכוני הגמלה העתידיים לפי מדד המחירים לצרכן, כך שהגמלה עצמה לא תפחת אלא רק שיעור עדכונה יושפע. מנגנון זה יחול גם על משרתי קבע בהסדר הפנסיה התקציבית שטרם פרשו.