תוקף המנגנון לקביעת מחיר החלב הגולמי יפוג היום (רביעי) בחצות, ומפלס הלחץ בענף החלב עולה. בתחילת 2026, יפוג תוקף התקנות לקביעת "מחיר המטרה" של החלב הגולמי, שמתקיים לפי חוק תכנון משק החלב. המשמעות היא ביטול בפועל של חלק מחוק תכנון משק החלב, ו"מערב פרוע" שבו ידן של המחלבות על העליונה. כל זאת, על רקע הרפורמה השנויה במחלוקת שמקדם שר האוצר, לביטול כולל של התכנון במשק החלב.
בעוד שהרפתנים מצויים בחוסר וודאות, במשרד האוצר לא ממהרים לתת מענה לפלונטר הרגולטורי וטרם השיבו לפניית 'דבר' בנושא. בדיקת 'דבר' העלתה שלמרות מספר פניות של שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר, למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, במהלך החודשים האחרונים, לא הובאה בפני הממשלה הצעת מחליטים שתאריך את תוקף המנגנון לקביעת מחיר המטרה של החלב הגולמי, עד שיוסדר מנגנון חלופי לקביעת מחיר החלב, בין אם בהסכמה בין משרד החקלאות למשרד האוצר או במסגרת הרפורמה שמקדם משרד האוצר.
לטענת השר דיכטר, הארכת תוקפו של החוק היא "צעד חיוני, אחראי ומאוזן, שיבטיח יציבות וישמור על רציפות הייצור. בהיעדר מנגנון לקביעת מחיר המטרה, קיים חשש להעלאת מחירים לצרכן", כתב דיכטר במכתב למזכיר הממשלה.
מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה) נקבע באמצעות תקנות שנגזרות מחוק תכנון משק החלב. תוקף התקנה יפוג בסוף דצמבר 2025. המחיר נקבע מידי רבעון לפי מנגנון לעדכון מחירי מינימום של ליטר חלב גולמי. המחיר מתחלק לפי רכיבי החלב, כך שנקבע מחיר ייעודי לליטר חלב, ק"ג חלבון, ק"ג שומן וליטר נוזלים. המחלבות משתמשות ברכיבי החלב השונים למוצרי חלב מגוונים כמו חלב לשתייה, שמכיל יותר נוזלים, חמאה, שמכילה יותר שומן, מוצרים מועשרים בחלבון, גבינות, גלידה ועוד.
תקנות מחיר המטרה משמשות בסיס יעיל ואפקטיבי לקביעת מחיר המטרה מאז 2012. המחיר מאזן בין אינטרסים של צרכנים, יצרנים ומחלבות, מתעדכן אחת לרבעון בהתאם למצב בשוק, ומייצר יציבות וודאות לענף החלב ולצרכן.
במצב בו התקנות אינן בתוקף או שאינן מוארכות לפני פקיעתן, ענף החלב ייקלע ל"כאוס רגולטורי" שייצר אי-ודאות לכלל השחקנים, ובעיקר לרפתנים ולצרכנים. היעדר מנגנון מוסדר לקביעת מחיר המטרה עלול להוביל לתזוזות חדות במחיר החלב הגולמי, שייקבע על ידי המחלבות, ובכך לגרור עליות לא מבוקרות במחירי מוצרי החלב לציבור.
מצב זה מהווה, הלכה למעשה, ביטול חלקי של התכנון בענף החלב. אלא שמדובר בביטול חלקי שמייצר חוסר איזון דרמטי במשק החלב: בניגוד לשוק חופשי, שבו הכוח נמצא בידי כל השחקנים בשרשרת הערך, החל מ-1.1.2026 יוטה מאזן הכוח באופן מובהק לטובת המחלבות. אלה יוכלו לקבוע את מחיר החלב, ואילו לרפתנים לא תהיה ברירה אלא למכור את החלב במחיר שיוצע להם, ללא יכולת מיקוח. במצב שבו הרפתנים "מקבלי מחיר" בלבד, ידן של המחלבות תהיה על העליונה.
העדר מחיר מטרה קבוע בחוק יחזק את כוחן של המחלבות הגדולות, ששולטות בנתחי שוק משמעותיים של מוצרי בסיס, גם מול רשתות השיווק. העדר מחיר מטרה יגביר את היכולת של המחלבות הגדולות להתנות את ההנחות שהן מעניקות לרשתות השיווק, בחיזוק המותגים שלהן ובצמצום המכירה של מוצרים ממחלבות קטנות וחלשות יותר.
מה ייעשו המחלבות?
"תנובה" ו"שטראוס" בחרו שלא להגיב לפניית 'דבר' כיצד ייבחרו לפעול עם מחיר המטרה לא יעודכן. נוכח ה"וואקום החוקי", יוכלו המחלבות לבחור:
- הגישה השמרנית: שמירה על סטטוס קוו עד שהעניין יוכרע משפטית. מחלבות ימשיכו לפעול בהתאם למנגנון הקיים, למרות שלא חלה עליהן חובה חוקית. בניסיון לשמור על יציבות הענף, במשרד החקלאות כינסו את ועדת היישום לחישוב מחיר החלב, שמורכבת מנציגים ממועצת החלב, משרד החקלאות, ומשרד האוצר. למרות סירובו של משרד האוצר לקחת חלק בישיבת הוועדה, בטענה שהרפורמה העומדת על הפרק מייתרת את החלטותיה, נקבע מחיר מטרה לרבעון הראשון של 2026, כך שהחל מ-1.1.2026 תחול ירידה של 3.20 אגורות לליטר חלב גולמי.
- הגישה הכוחנית: מחלבות יבחרו להוריד את המחיר שהן משלמות לרפתנים או לשלם מחיר דיפרנציאלי לרפתות, לפי בחירתן. במקרה זה יש שוק, אך הוא אינו חופשי: הכוח נתון בידי המחלבות הגדולות, ולעומתן, לרפתנים אין יכולת מיקוח, שכן הפרות ממשיכות לייצר חלב ועליהם למכור אותו או להפסיד. במובן זה, תכנון משק החלב מתבטל רק בחלקו, לרעת הרפתנים. מצב כזה מחליש גם את המחלבות הקטנות והבינוניות, שכוח הקנייה שלהן קטן לעומת המחלבות הגדולות. יש להניח שבתנאים כאלה יהיו יצרנים, גם יעילים וגדולים, שיחליטו לעזוב את הענף ולסגור את הרפת.
- הגדלת שולי הרווח על חשבון הצרכן: המחלבות יעלו מחירים של מוצרים שאינם בפיקוח, כביכול כדי לשמור על מחיר המוצרים המפוקחים. כל עוד מחיר החלב הגולמי נתון לפיקוח, הצמידו המחלבות את העלייה במחיר מוצרי החלב שאינם מפוקחים לעלייה במחיר החלב הגולמי, בטענה להתייקרות עלויות הייצור.
כרגע לא יחול שינוי במחיר מוצרי החלב המפוקחים, שמתעדכנים אחת לשנה או במקרה שמחיר החלב הגולמי עלה או ירד ביותר משלושה אחוזים. העדכון הבא צפוי לקרות במאי 2026, ועד אז צפויה להתקבל החלטה לגבי מנגנון קביעת המחיר ועתיד הרפורמה במשק החלב.
"רפת היא לא תחנת דלק, שאפשר לבחור מתי לשאוב"
הראל קאופמן מרפת מרום הגלבוע שמשותפת לקיבוצים מירב, כפר רופין ומסדה, אמר ל'דבר': "כל עוד אין מנגנון אחר, המנגנון הקיים ממשיך. אנחנו מספקים חלב למחלבה של תנובה, וכרגע ממשיכים כרגיל. כל עוד הרפורמה תלויה ועומדת, מנעד האפשרויות והסכנות הוא כל כך גדול, שבלתי אפשרי להתייחס לתרחיש כלשהו ולתכנן לפיו. גם אם חס וחלילה הרפורמה תעבור, יש כל כך הרבה נושאים שלא נתנו עליהם את הדעת כמו תכנון העדר, נושא ויסות כמויות החלב בקיץ ובחורף ועוד, אז אין לנו איך להתכונן לזה".
לדברי דודי לניאדו מרפת קלי"ה, הרפתנים נמצאים במלחמה קיומית. "הורדת המחיר של החלב הגולמי היא לא מה שיוריד את המחיר לצרכנים. לצערי הרב שר האוצר לא מבין שלנו, הרפתנים, אין שולי רווח מהסוג שהוא מדבר עליהם. בינתיים עשו לנו בלגן ולא נראה שזה מעניין מישהו במשרד האוצר".
פיני גורביץ', מנכ"ל מחלבות רמת הגולן, גורס שיש לנהוג באחריות ובזהירות. "אנחנו נמשיך לעבוד עם ספקי החלב שלנו כמו שעבדנו עד עכשיו", אמר ל'דבר', "אנחנו חתומים עם הרפתות על הסכמים דו צדדיים, ולמרות שמיום חמישי לא יהיה מחיר מטרה מוגדר בחוק, ההסכמים בינינו תקפים". לדבריו, הסחרור שאליו נכנס משק החלב בחודשים האחרונים הפתיע את כל השחקנים בענף. "קמנו יום אחד ונזרקנו לברדק ביורוקרטי, שכולנו צריכים לקחת הרבה אוויר ולנהוג בזהירות יתרה בתוכו".
להערכת גורביץ', גם השחקנים האחרים בענף ינהגו כמותו. "אני לא חושב שבשביל כמה אגורות מישהו מהמחלבות ירצה לשרוף את היחסים שלהם עם הרפתות שהם הספקים שלהם. אין מה לשבור את הכלים, בטח שלא בסיטואציה שבה לא ברור בכלל האם תהיה רפורמה ומה עתידה. כולנו מחכים לראות מה יקרה במהלך ינואר, אם הרפורמה תעבור או לא. בינתיים, לכל הגורמים בעניין יש אינטרס לנהוג בסבלנות בעניין המחיר".
לדברי גורביץ', חשוב לשמור על איזון בענף. התלות ההדדית בין הגורמים השונים במשק החלב, מחייבת, לדבריו, שמירה של הצדדים זה על זה. "אי אפשר לקום מחר בבוקר ולהגיד לספקים שלנו, מעכשיו נקנה את החלב ב-15% פחות. מה הם יעשו? לרפתן אין אלטרנטיבה. רפת היא לא תחנת דלק, שאפשר לבחור מתי לשאוב ומתי לא. לרפתן יש פרות שנותנות חלב 24/7. הוא צריך לחלוב, לא משנה מה. מה הם יעשו? ישחטו אותן? אני מאמין בכבוד הדדי בין הצדדים. אני מאוד נזהר במצב הזה. זה לא רק עניין של כסף, כמה אתה מרוויח או מפסיד. יש לנו יחסי ספק לקוח. לא שורפים את זה ב-24 שעות".
להערכתו, גם גורמים אחרים בענף ינהגו כך. "אני יכול לדבר רק בשם עצמי, אבל בתחושת הבטן שלי, אף אחת מהמחלבות, גדולות וקטנות, ואף חברה שמכבדת את עצמה, לא תרצה להוריד את הספקים שלה על הברכיים, או לעשות נזק מכוון לרפתנים שלהם. בטח שלא ער רקע ויכוח משפטי בין שני משרדי ממשלה. לא משנה אם יש מחיר רגולטורי כזה או אחר. קודם כל אנחנו מכבדים הסכמים".
בינתיים, לדבריו, במחלבות מחכים לתשובות לגבי פרטים רבים ברפורמה המתוכננת שלא ניתנה עליהם הדעת. "אם הרפורמה תעבור, ויהיה ברור שכל המנגנונים מתבטלים, אז כל אחת מהמחלבות תיכנס למשא ומתן לטווח יותר ארוך עם הרפתות שלה ואולי עם רפתות שלא שלה כרגע, ותמצא את המנגנון המשותף לעבוד נכון. אם חלילה יהיו רפתות שלא ימצאו למי למכור, כי הן לא יעמדו בתחרות, יאלצו לסגור".
"בכל מקרה, כל זה יקרה בתהליך, זה לא יכול לקרות ביום אחד. משק החלב מתנהל כמשק מתוכנן 70 שנה. חברת זנלכל ששבעלותה מחלבת רמת הגולן, וכך גם תנובה ושטראוס, קיימות כבר קרוב למאה שנה והחקלאים הם הספקים שלנו. בטווח הרחוק אני לא יודע מה יהיה, אבל בטווח המיידי, אני אפילו לא מעלה על דעתי שמישהו יזיק לספקים שלו. ביום אחד לא יכולה לקרות מהפכה. כחברה עסקית, אנחנו לא נגרום נזק עסקי מכוון לספקים שלנו, בגלל שמשרד האוצר ומשרד החקלאות לא הגיעו להבנות".
ממועצת החלב נמסר ל'דבר': "משרד האוצר ממשיך לפעול בכל הכוח בבריונות נגד הרפתנים, לחיסול ענף החלב הישראלי, תוך פגיעה חסרת תקדים ברפתנים ובהתיישבות. ביטול מחיר המטרה עומד בסתירה מוחלטת לאמירה של האוצר עצמו, שייצר הגנה לרפתנים, כך שאפילו את ה"הבטחות" של עצמם הם לא מקיימים. אנו במשק החלב, נמשיך לקום בכל בוקר לעבוד למען אזרחי ישראל ולא ניתן למחריבי ההתיישבות את הסיפור שיצליחו לשבור אותנו, בדיוק כפי שמרצחי החמאס וחיזבאללה לא הצליחו בכך".
