היעדר זכויות סוציאליות, “עצמאות בכפייה” וחוסר ודאות בעת משבר עמדו במרכז דיון שקיימה היום (רביעי) ועדת הצעירים של הכנסת, בראשות ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), שעסק בעבודת צעירים בכלכלת הפלטפורמות ובפער ההולך וגדל בין שוק העבודה בפועל לבין הרגולציה. יעקב אביד, מהסתדרות הנוער העובד והלומד – המייצגת בין היתר עובדי כלכלת פלטפורמות – סיפר על עובד צעיר אותו הוא מלווה, שעבד כשליח בוולט. לדבריו, ניתנה לו אפשרות לבחור בין התקשרות כ“עצמאי” לכאורה לבין עבודה דרך חברת קבלן שמנפיקה תלושים.

"הוא הועסק דרך חברת הקבלן, אבל כשפוטר הוא מצא את עצמו מול מערכת שמסרבת להכיר בו כעובד. הביטוח הלאומי טען שהוא בכלל עצמאי. הוא שילם דמי ביטוח לאומי דרך התלוש, אחר כך עוקלו לו כספים בטענה שלא שילם ביטוח לאומי – ובסופו של דבר הוא גם לא קיבל אף אחת מהזכויות שמגיעות לו כעובד. זו המשמעות של ‘עצמאות כפויה’ – וזו כבר לא תופעה שולית בשוק העבודה, בוודאי של צעירים".

אביד הדגיש כי כבר בשנת 2018 הוקמה ועדה בין־משרדית בהובלת משרד העבודה, שנועדה לקדם מדיניות לאומית בנושא כלכלת הפלטפורמות ואכיפת חוקי העבודה בתחום – אך בפועל הנושא לא קודם. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כבר אישר דיון בתביעה ייצוגית נגד וולט, וקבע כי “קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה”, אולם הערעור בבית הדין הארצי עודו תלוי ועומד.

"בינתיים, בתי הדין האזוריים הקפיאו דיונים רבים שנוגעים לתביעות של שליחים שהועסקו במתכונת הזו, כי מחכים לפסק הדין של הארצי, וזכויותיהם של השליחים הצעירים נפגעות. גם הביטוח הלאומי מתייחס אליהם כאל עצמאים”.

על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2024 פעלו בישראל כ־487 אלף עסקים של עצמאים, מהם 18% צעירים בגילאי 18–35. כ־70% מהעסקים של עצמאים אינם מעסיקים עובדים אחרים, ועצמאים אלה היוו בשנת 2023 כ־7.7% מכלל העובדים במשק – עלייה של 0.7 נקודות אחוז בהשוואה ל־2019. המרכז הדגיש כי פרילנסרים ועצמאים אינם זכאים לשורה של זכויות סוציאליות המוענקות לשכירים, ובהן ימי חופשה, מחלה ואבל, דמי אבטלה ופיצויי פיטורין, הפרשה פנסיונית וזכות ההתארגנות. עוד צוין כי חוקים כגון שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה ואיסור אפליה – אינם חלים עליהם. מחקר של פורום ארלוזורוב הצביע על גידול עקבי במספר הפרילנסרים, ירידה בגילם הממוצע ועלייה בשיעור העצמאים החיים בעוני.

ח"כ נעמה לזימי (צילום: דוד טברסקי)

דדי סוויסה, מנכ"ל פורום העצמאים בהסתדרות, שיזם את הדיון, אמר: “בגלל יוקר המחיה, צעירים לא רוצים לעבוד כשכירים. גם הבן שלי אומר לי – אם אני עובד כשכיר מבטיחים לי פנסיה ו‘שטויות’, אבל אני עכשיו צריך לשלם שכר דירה ואין לי איך לעמוד בזה”. לדבריו, צעירים נדחקים בפועל למודל העסקה זה.

“אני קורא לזה מסלול האשליה – כי הם לא באמת מביאים יותר כסף, אבל הם באשליה שהם מביאים יותר כסף. אנחנו נפגוש אותם בסוף כשכבת העניים החדשה, כי במצבי קיצון ומשבר הם אוכלוסייה ללא רשתות ביטחון. בישראל יש מצבי חירום, ואז רואים אותם נושרים, נופלים ונשברים”.

סוויסה ציין כי על פי הערכות משרד האוצר, עד שנת 2030 צפויים לפעול במשק כמיליון עצמאים יחידנים שאינם מעסיקים עובדים. “אתם מבינים את המשמעות אם לא תהיה לאנשים האלה רשת ביטחון וזכויות סוציאליות? מה אנחנו מתכוונים לעשות עם האנשים האלה?”.

ניצן גריב, עצמאית ומילואימניקית, סיפרה שנכנסה לעצמאות בתקופת הקורונה: “אני עובדת כמה שאני יכולה בשביל החלום של לרכוש דירה, כי בעבודה שכירה זה חלום שהולך ומתרחק. אבל אז מגיעה שפעת ואני נכנסת לסרט – אני לא יכולה להיות חולה כי אני לא יכולה לקחת חופש. יש לי שכירות לשלם”. לדבריה, “אני מרגישה שמערכת היחסים שלי עם המדינה חד־צדדית: אני משלמת מיסים, גובה מע״מ עבור המדינה – אבל אין לי שום רשת ביטחון”.

רועי קנת פורטל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה העריך שמספר הפרילנסרים הצעירים בישראל עומד על כ־66 אלף. “ההמלצה המרכזית שלנו היא טיפול במשברים והקמת רשת ביטחון. כיום אין רשת שיודעת לתפוס אותם כשנופל על המדינה משבר”.

סמנכ"ל ביטוח וגבייה בביטוח הלאומי, דני זקן, אמר כי בישראל יש כיום כ־730 אלף עובדים המוגדרים כעצמאים ומכוסים בדמי לידה, פגיעה בעבודה ומילואים, לצד כ־240 אלף עצמאים שאינם משלמים דמי ביטוח ואינם מכוסים כלל. לדבריו, הרחבת ההגדרה תדרוש גם תיקוני חקיקה.

יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, ביקרה את היעדר הרגולציה ואמרה: “כלכלת הפלטפורמות היא אבולוציה של תופעת עובדי הקבלן – צורה חדשה של עבדות מודרנית”. לקראת סיום הדיון הודיעה כי תקיים דיון המשך, וקראה למשרד העבודה – שנעדר מהישיבה – למסור תשובות: “אי אפשר להמשיך להתעלם מהשאלה איך נראה שוק עבודה נורמטיבי לצעירים במדינת ישראל”.