מטה משפחות החטופים והנעדרים משנה את אופיו. לאחר החזרת כל החטופים החיים לפני חודשיים וחצי, והחזרתם של כמעט כל החטופים החללים למעט רן גואילי, הצטמצמה עד מאוד פעולת המטה: לפני כחודש בוטלו העצרות המרכזיות במוצאי שבת, ומרבית העובדים והמתנדבים סיימו את פעולתם. המטה, שהוקם ב-24 השעות שאחרי מתקפת חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר, על ידי המשפחות עצמן שהיו בחוסר וודאות טוטאלי ובבהלה עצומה, ימשיך בשלב זה, עד להחזרתו של גואילי, ללוות את המשפחה ובפעולות הציבוריות – קבלות השבת בכיכר החטופים ובעוד מוקדי מחאה מצומצמים יותר.

"המטה היה יותר מאשר מטה מאבק, הוא היה קהילה שסיפקה צורך חברתי למשפחות. זה היה ממש בית", אומר ל'דבר' פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה, תפקיד שעשה בשנתיים האחרונות בהתנדבות כמו רבים מהפעילים. "מצד אחד השינוי נדרש כחלק מתהליך השיקום וההחלמה, לצאת מפאזת המאבק לפאזה אחרת. עם זאת, כמטפל אני מבין שהתמיכה ההדדית בין המשפחות הייתה מאוד חשובה, ונצטרך לשמר את הדרך לתת למשפחות את הקהילה שנוצרה".

"לפי בחירת המשפחות, המטה הגדיר את עצמו כמטה מאבק", מדגיש לוין. "ברגע שנשאר חטוף אחד, שכולנו ואני בראשם עדיין מחויבים להחזרתו, אין הצדקה להחזקת אופרציה כזו, אנחנו בסיטואציה אחרת. במקביל, יש כרגע פער מאוד גדול, בין המעטפת המיטבית שאנחנו יכולים לספק לשיקום כלל המשפחות ובין הצרכים בפועל".

לוין מתכנן להמשיך במעקב ובטיפול במשפחות החטופים ובשבים עצמם, ומקווה שהמחקר שהוא עורך באוניברסיטה העברית ובמכללה האקדמית תל אביב יפו יקבל גב מהמדינה. "בארה"ב אחרי 11 בספטמבר הוקמו בהתאם לחוק פדרלי מרכזים למעקב אחרי הנפגעים של הפיגוע הגדול בהיסטוריה. אלה לא רק הזכויות הסוציאליות שצריך לשמור עליהן. דרושים אנשי מקצוע שמתמחים באירוע חסר התקדים הזה. אנחנו לא יודעים אילו דברים יצוצו ויעלו בהמשך, הרבה מאוד דברים יכולים להיות טריגרים".

לוין מספר שפנה לעיריית ת"א להמשיך ולשמר את הכיכר ואת מטה החטופים כמרחב חינוכי. "אני חושב שהמקום המופלא של כיכר החטופים וחדר המשפחות בבית אריאלה צריכים שימור, לא רק עבור המשפחות אלא עבור הציבור כולו. אלה אתרים היסטוריים, התרחש שם המאבק האזרחי המרשים בתולדות המדינה".

את המשך הפעילות להשבתו של גואילי ירכזו מירב לפידות ותמי גורלי, שריכזו את עבודת הדוברות של המטה לאורך השנתיים בהן פעל.