איחוד האמירויות הערביות הודיע ​​ביום שלישי כי תעצור את המשימות הביטחוניות שלה בתימן ותסיג את כל כוחותיה, שעות לאחר שתקיפה אווירית סעודית השמידה משלוח נשק אמירתי וסעודיה הציבה לאמירתים אולטימטום תקיף בנוגע להמשך פעילותה. האירוע, שלפי הדיווחים לא היו בו נפגעים, חשף את הקרע המעמיק בין שתי מעצמות המפרץ.

מוקדם יותר החודש, מועצת המעבר הדרומית (STC), קבוצה בדלנית הנתמכת על ידי איחוד האמירויות, השתלטה על רוב מחוז חצרמוות העשיר בנפט ועל חלקים ממחוז אל-מהרה השכן.

ניסיון לחדש את מדינת 'דרום תימן'

מועצת המעבר הדרומית היא קואליציה של שבטים סונים השואפים להקים מחדש את מדינת 'דרום תימן', שהתקיימה בין השנים 1967-1990, אז אוחדה עם צפון תימן שנמצאת כיום ברובה בשליטת החות'ים. לאחר הכיבושים האחרונים, מועצת המעבר הדרומית שולטים כמעט בכל השטח שהרכיב בעבר את מדינת 'דרום תימן'.

גרגורי ד. ג'ונסן, עמית מחקר במכון מדינות המפרץ הערבי, טוען כי מועצת המעבר הדרומית "מהמרת שאם הדרום יוכל להתאחד תחת הנהגה אחת – שלה, כמובן – הוא יוכל לבודד את תימן מהחות'ים שבצפון, לנצל הכנסות מנפט וגז, וליצור מדינה יציבה ומתפקדת". לדבריו, מהלך כזה "הוא משימה קשה, וסביר להניח שהוא יעורר מחלוקות פנימית וחיצונית".

האמירתים מכחישים מעורבות

ערב הסעודית, הפטרונית המרכזית של הממשלה התימנית המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית מאז פרצה מלחמת האזרחים ב-2014, זעמה על הצלחתם של מועצת המעבר הדרומית ופטרוניהם האמירתים לכבוש שטחים בתימן, ותקפה לראשונה משלוח נשק וכלי רכב צבאיים שלטענתה נשלחו מאיחוד האמירויות הערביות לבדלנים.

איחוד האמירויות הכחישה ששלחה נשק למועצת המעבר הדרומית, וטענה כי הנשק שהושמד אמור היה לשרת את כוחות הביטחון האמירתים בתימן, ובהמשך הודיעה כי תיסוג מהמדינה המדממת. עם זאת, לא ברור כמה חיילים החזיקה איחוד האמירויות בתימן, או איזו השפעה תהיה לעזיבתם על פעילות מועצת המעבר הדרומית.

מועצת הנשיאות של תימן ביטלה אתמול הסכם הגנה עם איחוד האמירויות הערביות והכריזה על מצב חירום של 90 יום בעקבות הכיבושים של הבדלנים ממועצת המעבר הדרומית. דובר המועצה נשבע כי כוחות הארגון הבדלני יחזיקו בעמדותיהם ולא ייסוגו.

מתח בין בעלות בריתה של ארה"ב

בתוך כך, גורם צבאי בממשלת תימן אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי כ-15,000 לוחמים הנתמכים על ידי סעודיה התאספו ליד הגבול הסעודי, וממתינים לפקודות להמשך. מזכיר המדינה מרקו רוביו שוחח עם שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן, על "המתחים המתמשכים בתימן", כך הודיע דובר מחלקת המדינה.

"המתיחות עשויה להביא לסופה את הפסקת האש השברירית בת שלוש וחצי השנים בתימן", כתבה אפריל לונגלי אלי, עמיתת מחקר בכירה במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון והזהירה מפני חידוש המלחמה בין הקבוצות השונות בתימן. "זה עלול גם להגביר את המתח ביחסים בין בעלות ברית מרכזיות של ארצות הברית, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות".

מחוז אסטרטגי עבור סעודיה

מחוז חצרמוות עליו השתלטה מועצת המעבר הדרומית הוא הגדול מבין מחוזות תימן, ומשתרע על כשליש משטח המדינה. זהו המחוז העשיר ביותר במחצבים בתימן, כולל נפט וגז, ובו יושבים הנמלים שאינם בשליטת החות'ים או בתווך האש שלהם.

עבור הסעודים, מחוז חצרמוות הוא סוגיה גאו-אסטרטגית, שכן הוא גובל בסעודיה בקו גבול של כ-700 קילומטרים, ובמשך דורות, אנשי המחוז היו כוח עבודה משמעותי בכלכלה הסעודית. אובדן חצרמוות למיליציה הנתמכת על ידי האמירתים היא מכה אסטרטגית לריאד. "אם הייתי ערב הסעודית, הייתי חסר שינה אם אאבד את הדראמוט", אמר פאראה אל-מוסלימי, עמית מחקר בתוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה של צ'טהאם האוס.

"תקיפות אוויריות לא ישנו ללא מלחמה קרקעית"

ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הובילו בעבר יחד קואליציה צבאית שנלחמה בחות'ים – מיליציה שיעית שתפסה את השליטה בצנעא, בירת תימן, בשנת 2014 בתמיכה איראנית, והציתה את מלחמת האזרחים. את המלחמה נגד החות'ים סעודיה הפסידה והם תפסו אחיזה בחלקים ניכרים מתימן. למרות השקעה של מיליארדים במבצעים צבאיים, הקמת קואליציה רחבה של מדינות ערביות, תקיפות אוויריות שפגעו באוכלוסייה אזרחית והביאו לזעם בקרב מדינות המערב, הסעודים הצליחו רק לייצב את השלטון החות'י בצפון תימן, ולא לערער אותו.

בחודש האחרון איבדו הסעודים גם את אחיזתם בדרום תימן, ככל הנראה באשמת האמירתים. ספק, אם הפצצות אוויריות או מאבק באמצעות קואליציה של מדינות ערביות תפיל את כוחות מועצת המעבר הדרומית שהשתלטו על הטריטוריה העשירה והרגישה עבור הסעודים. "תקיפות אוויריות לעולם לא יוכלו לעשות שינוי משמעותי בקרבות אם אין מלחמה קרקעית", מסביר אל-מוסלימי.

בתוך כך ההסלמה בין הקבוצות הסוניות בתימן בחודשים האחרונים מקלה על הממשלה החות'ית השולטת בשטחים נרחבים בתימן, ומציבה שתי בעלות ברית מרכזיות של וושינגטון בהתנגשות נוספת. ריאד ואבו-דאבי, מעצמות הנפט ומי שנחשבות למדינות הסוניות החזקות ביותר בחצי האי ערב, מצויות בהתנגשויות צבאיות של מיליציות פרוקסי במדינות נוספות באזור: בסומליה, שם תומכים האמירתים בסומלילנד והסעודים בממשלה המרכזית במוגדישו, בסודאן שם תומכים האמירתים במורדים ('כוחות ההתערבות המהירה או RSF) ובמידה מסוימת גם בישראל-פלסטין בה מקיימים האמירתים קשר הדוק עם ישראל וניתוק מוחלט מהרשות הפלסטינית, והסעודים בפוזיציה הפוכה.