תעריפי המים לחקלאות יוזלו מ-1 בינואר 2026 (חמישי). על פי המתווה החדש, תעריף המים השפירים לחקלאות יהיה בטווח של 2.70-1.50 שקלים למ"ק, בהתאם לזמינות מי הקולחים באזור. באזורים ללא חלופה למים מושבים, שבהם עמד המחיר עד כה על כ-2.14 שקלים למ"ק – יוזלו המים בהדרגה עד 2030 בכ-34%.

גם מחיר מי השפד"ן, המערכת הגדולה והמורכבת לטיפול בשפכים עירוניים והשבתם למשק,  צפוי לרדת בהדרגה ולהגיע תוך שלוש שנים לכ-1.15 שקלים למ"ק, הפחתה של 22% לעומת המחיר ששולם לפני התיקון לחוק.

מחירי המים המליחים ותעריפי ההשקיה לאדמות כבול בעמק החולה יופחתו בהדרגה, כחלק ממדיניות לעידוד חקלאות באזורים מאתגרים ולחיזוק הפריסה החקלאית בישראל.

עם כניסת השנה החדשה נכנס לתוקף גם תיקון 31 לחוק המים שאושר בכנסת באפריל 2025. בהתאם לתיקון החוק, מתעדכנים מהיום תעריפי המים לחקלאות וחקלאי ישראל ייהנו מהוזלה בתעריפי המים.

מחיר מי הקולחים ממפעל השפד"ן יקבע מעתה ועד שנת 2030 ללא התחשבות בעלויות הטיפול, על מנת להפחית משמעותית את התעריף לשימוש חקלאי. מחיר המים השפירים לחקלאות ביישובים שבהם אין חלופה למים מושבים, יופחת בהדרגה לאורך חמש שנים.

תוכנית השקעות לאומית חדשה

החוק מביא עמו בשורה נוספת: תוכנית השקעות לאומית בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקלים לעשור הקרוב לפיתוח תשתיות להשבת מים, שכוללת את הקמת מוביל הקולחים המזרחי, פרויקט תשתיתי בין אזורי שיחבר בין אזור השפלה וירושלים לבין הנגב.

התיקון שמסדיר את הורדת תעריפי המים לחקלאות הוא חלק ממדיניות שמקדם משרד החקלאות וביטחון המזון הגדלת הייצור החקלאי המקומי ב-30% בעשור הקרוב. במסגרת מדיניות זו, מקדם המשרד מהלכים לחיזוק וביסוס אמצעי הייצור החקלאיים: מים, קרקע, כוח אדם ומחקר וחדשנות. במטרה לאפשר את ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. במשרד מציינים כי הוזלת מחירי המים הינה תנאי הכרחי למימוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון.

שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר: ״אנו פועלים בנחישות לטיפול בתשתיות המים, לחיזוק מערך מאגרי המים ולהפחתת תעריפי המים לחקלאות. כך פעלנו בנחישות גם בסוגיית כוח האדם והגדלנו את ההקצאה הממשלתית לעובדים הזרים בחקלאות מ־30 אלף ל־70 אלף עובדים. הפחתת תעריפי המים לחקלאות היא תנאי יסוד להבטחת קיומה של החקלאות הישראלית ולחיזוק ביטחון המזון של מדינת ישראל. לצד זאת, נמשיך לקדם צעדים משמעותיים גם בתחום הקרקע. ארבעת אמצעי הייצור החיוניים: קרקע, מים, כוח אדם ומחקר וחדשנות, עומדים בליבת המדיניות שלנו. אנו פועלים לחיזוקם מתוך אחריות לאומית וראייה ארוכת טווח, במטרה לייצר ודאות ויציבות לחקלאות הישראלית״.