ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות ח"כ צבי סוכות, קיימה אתמול (רביעי) דיון בהצעת חוק להחלת סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון, כחלק מהכנתה לקריאה ראשונה.

הצעת החוק, שנתמכה על ידי הממשלה ב-2024 בקריאה טרומית, מציעה לשנות את הגדרת התפקיד של רשות העתיקות (שכיום מוגבל ל"ישראל", על פי החוק) כך שיחול על "ישראל והאזור". כלומר, גם על יהודה ושומרון, על פי הסכמות משפטיות מסוימות. הצעת החוק גם שמה לה למטרה להחליף את קמ"ט ארכיאולוגיה – היחידה הצבאית בפיקוד מרכז שממונה על כל תחום הארכיאולוגיה והעתיקות בגדה המערבית – בגוף חדש.

ההצעה המקורית הוגשה ב-2023 על ידי ח"כ עמית הלוי (הציונות הדתית) כדי להחיל את חוק רשות העתיקות הישראלי על השטחים. המטרה הייתה אז להעניק לרשות העתיקות סמכות ישירה לניהול, שימור ופיקוח על אתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון, במקום הסמכות המוגבלת שהייתה לה (ללא אזכור של הקמת גוף חדש).

בשלושת הדיונים הקודמים שנערכו בוועדה, בנובמבר 2024, פברואר 2025 ומרץ 2025, הצעת החוק נתקלה בהתנגדות של הדרג המקצועי בארץ.

"חוק חדש לגמרי"

בדיון בוועדה אתמול לא עסקו בהצעה שעברה בקריאה טרומית, אלא בהצעת חוק חדשה של הלוי, שרוצה להקים גוף מנהלי ישראלי חדש שיפעל מתוקף החוק הישראלי בשטחים. כלומר, רשות חדשה שמקבילה לרשות העתיקות. רשות זאת תפעל בשטחי יהודה ושומרון ותהיה רשאית להכריז על אזורים כאזורי "עתיקה", באופן דומה לאופן שבו הדבר מבוצע בשטח ישראל.

"הבאתם חוק חדש לגמרי", מחה ח"כ גלעד קריב (העבודה) במהלך הדיון. קריב אמר כי ההצעה החדשה משנה מהיסוד את ההצעה המקורית משום שהיא מציעה להקים רשות עתיקות חדשה בשטחים –  שלא הייתה בהצעה המקורית. הוא הוסיף כי הצעת החוק החדשה "מאפשרת סיפוח זוחל" ו"גירוש של פלסטינים מאדמותיהם", באמצעות הכרזה על האדמות כאתר מורשת.

קריב קרא ליועמש"ית של הוועדה, עו"ד תמי סלע, שלא לאפשר זאת. אולם סלע אמרה כי להבנתה אין פה שינוי מהותי של מטרת החוק. לדבריה, השינויים בהצעת החוק נעשו על רקע התנגדויות שעלו בוועדה, ולכן אישרה אותם.

הלוי ענה למבקרים שהשינוי בהצעת החוק אמור לאפשר הסדרה טובה יותר. הוא הוסיף כי חוק כזה לא היה נחוץ במקרה של סיפוח מוחלט, משום שאז היה ניתן פשוט להסמיך את רשות העתיקות על כלל אתרי המורשת. יו"ר הוועדה סוכות הבהיר כי הוא באופן אישי מעוניין בסיפוח, אך עד שסיפוח כזה יקרה הוא לא מוכן לתת לפלסטינים להמשיך לפגוע בעתיקות. "המדינה צריכה לקחת אחריות על (אתרי) המורשת", אמר סוכות. "אין לנו פריבילגיה להיות רשלנים".

"מצבנו בעולם קשה כבר כיום"

כיום, תחום העתיקות בישראל מוסדר בידי רשות העתיקות, שפועלת בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. זאת משום שהאתרים שנמצאים באחריות של שתי הרשויות פעמים רבות חופפים. אך ביהודה ושומרון – היכן שהחוק הישראלי לא חל – האחראי הוא המינהל האזרחי שכפוף לפיקוד מרכז של צה"ל.

למרות שמו, המינהל האזרחי הוא יחידה צבאית שמפעילה יחידה בשם קמ"ט (קצין מטה) ארכיאולוגיה. יחידה זאת אמונה על הטיפול בעתיקות בשטחי יהודה ושומרון. מצב זה מייצר קשיים ייחודיים בפיתוח הארכיאולוגיה באזור בשל מורכבות ביורוקרטית והגבלות שונות.

נציגי האקדמיה שהשתתפו בדיון הסבירו כי החוק לא נחוץ על רקע ההשקעה המרשימה בארכיאולוגיה ביהודה ושומרון בשנים האחרונות. בנוסף הם הזהירו כי חוק כזה עלול לגרום בעיות לאקדמאים הישראלים בעולם.

ד"ר גיא שטיבל, יו"ר המועצה הארכיאולוגית שמייעצת לרשות העתיקות, גם כן התנגד להצעה במתכונתה הנוכחית, אך בירך על המעורבות של הממשלה הנוכחית בארכיאולוגיה ביהודה ושומרון. לדבריו, התערבות זו אפשרה להציל עתיקות רבות. עם זאת, הוא הבהיר כי "אין צורך בחוק המוצע. השר כבר הגדיל את התקציב פי 6 לקמ"ט ארכאולוגיה".

שטיבל הגדיר את העשור הקודם "עשור אבוד", שבמהלכו עתיקות רבות נפגעו. אך ציין שתקצוב ראוי של הקמ"ט הספיק על מנת לשפר את מצבה, לכן אין צורך בהרחבת סמכויות היחידה.

לדבריו, ביטול של הקמ"ט עלול לטמון בחובו משמעויות רציניות לארכיאולוגים הישראלים ולאקדמיה הישראלית כולה. "מצבנו בעולם קשה כבר כיום", ציין שטיבל. הלוי השיב כי "אנחנו מעוניינים לוודא שזה יהיה ככה תמיד, בכל ממשלה, ולא שזה ישוב להיות כמו שזה היה תחת השמאל".

"חממה של ארכיאולוגים מוטים"

גם נציגי המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים התנגדו לחוק ואמרו שהוא אינו תקין "בשל רגישויות בינלאומיות". ח"כ הלוי התנגד בתוקף: "אם יש לך סייגים מהחוק הבינלאומי תביא אותם, עם מקור. רגישות בינלאומית זה לא טיעון של הדרג הפקידותי". סוכות הסכים עם הלוי ואמר שמדובר בעמדה לא תקפה, שכן שיקול הדעת המדיני הוא של נציגי הציבור, ולא של נציגים המשפטיים.

ארגוני שמאל מתחו ביקורת על כך שבמציאות כיום נוצרת "חממה" של ארכיאולוגים שמוטים לטובת האידיאולוגיה של ההתנחלויות, ללא פיקוח מספיק של האקדמיה. מנכ"ל עמותת 'עמק שווה', אלון ארד, הביע בדיון את מחאתו. לטענתו, מדובר בסיפוח בפועל שיוביל לכאוס ארגוני ולהפרה של הסכמי אוסלו. זאת בשל הסמכות שגלומה בחוק להכריז על שטחי B ו-C כשטחי מורשת.

סוכות התרעם ואמר שאינו מוכן להקשיב לעמותה שמעניינת אותה רק "המלחמה במדינת ישראל". אמירתו של סוכות נאמרה על רקע התבטאות של המנכ"ל הקודם של הארגון, יונתן מזרחי, שבה לכאורה טען שהחפירות בעיר דוד שבירושלים מסוכנות יותר מהחפירות של חמאס.

בסיום הדיון הסוער, נעשתה התקדמות מעטה יחסית בנוסח של הצעת החוק, אך סוכות הבהיר כי עבודת הניסוח לקראת קריאה ראשונה תימשך.