ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מתכנסת היום (ראשון) להמשך הדיונים בחוק הפטור מגיוס, על רקע חוות דעת נרחבות של הייעוץ המשפטי לוועדה ושל היועצת המשפטית לוועדה, הקוראות להחמרת הסנקציות הכלולות בהצעת החוק. חוות הדעת הוגשו לקראת הדיונים בנוסח שמקדם יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, ומציבות שורה של הסתייגויות והמלצות מהותיות.
לפי חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של הוועדה, יש לרכז את הסנקציות בעלות החשיבות הגדולה ביותר כבר בשנתו הראשונה של החוק, ולא לפרוס אותן בהדרגה על פני שלוש שנים כפי שמוצע בטיוטה. היועצים מציינים כי פריסה מדורגת עלולה לפגוע באפקטיביות ההסדר בשלביו הראשונים – שלב קריטי לבחינת השפעת החוק על דפוסי ההשתמטות.
עוד קובעת חוות הדעת כי יש לבחון הארכת שלילת הטבות כלכליות מעבר לגיל 26, במיוחד כאשר מדובר בהטבות בעלות משמעות כלכלית ארוכת טווח, כגון סבסוד מעונות יום והטבות במס רכישה. לפי הייעוץ המשפטי, דווקא בגילים מאוחרים יותר ההטבות הללו הופכות למשמעותיות יותר, ולכן קיצור משך השלילה עלול להחליש את כוח ההרתעה.
הייעוץ המשפטי ממליץ גם להרחיב את מנעד הסנקציות, ולשקול שלילת הנחות בארנונה או פטורים מתשלומים מוניציפליים נוספים. בנוסף, מצוין כי שלילת רישיון הנהיגה בנוסח הקיים חלה רק על מי שמבקש להוציא רישיון חדש, ועל כן יש לבחון כיצד להפוך את הסנקציה לאפקטיבית גם כלפי מי שכבר מחזיק ברישיון.
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, הדגישה כי הסנקציות האישיות הן "אחד היסודות הליבתיים של החוק", אך יש לבחון עד כמה הן מצליחות לצמצם את אי־השוויון בנטל מבלי לפגוע בזכויות יסוד. לדבריה, השנים הראשונות ליישום החוק הן קריטיות, ולכן יש לבחון מחדש את ההצעה לפרוס את הסנקציות על פני שלוש שנים.
פרנקל-שור המליצה לשקול שלילת הטבות נוספות, ובהן הטבות בארנונה; לבחון העלאת גיל סיום הסנקציות – למשל המשך שלילת תקציבי מעונות מעבר לגיל 26; וכן לבחון מחדש את האפקטיביות של שלילת רישיון הנהיגה, מאחר שהסנקציה אינה חלה על מי שכבר מחזיק ברישיון.
סוגיה מרכזית נוספת שנדונה היא ועדת החריגים. הן הייעוץ המשפטי והן היועצת המשפטית ממליצים לקבוע בחוק עצמו אמות מידה עקרוניות למתן חריגים, ולא להשאיר את הסוגיה לתקנות שר הביטחון בלבד. עוד הומלץ לשלב גורם משפטי כחבר קבוע בוועדה, ולבחון אם נציג ועד הישיבות יהיה חבר מן המניין או גורם ממליץ בלבד.
הדיונים מתקיימים על רקע התנגדות חריפה מצד המפלגות החרדיות, ובייחוד אגודת ישראל החסידית, לסנקציות אישיות על בני ישיבות. במערכת הפוליטית מעריכים כי אופן ניסוח הסנקציות עשוי להשפיע גם על תמיכת החרדים בתקציב המדינה הקרוב, וכן על סיכויי החוק לעמוד בביקורת שיפוטית בבג"ץ.
ח"כ יצחק גולדקנוף אמר בדיון: "אנחנו מאוד מעריכים את אלה שמתגייסים, לא חייבים לשים אתנו בצד אחד ואת הציבור השני בצד השני. אני שומע כל הזמן אמירות כמו של בריק, שחילונים משתמטים יותר מכל החרדים במדינת ישראל אבל זה נשאר בשקט. לא הבנו למה פתאום מדברים רק על החלקה הקטנה הזו של יבנה וחכמיה.
"אני סבור שיש לבטל את כל הסנקציות, המילה הזו היא מילה לא יפה. ביקשנו מתחילת הדרך מראש הממשלה, תן לנו לומדי תורה נקיים. כל מי שמקבל על עצמו עול תורה לא צריך לשים עליו שום דבר. מדובר בציבור לא גדול, גם אהרון ברק אומר שמי לומד תורה שילמד.
"אני מתחנן בפני הוועדה, אם יש כאלה שלומדים תורה תיפטרו אותם מהכל, הם לא צריכים להיות קשורים לא למכסות ולא ליעדים. באיזה מדינה בעולם לוקחים רב ושמים אותו בעונש. פה בישראל נחליט להם לתת עונש? טלאי צהוב, איך אנחנו יכולים לעשות את זה?
"רשימת הדברים שלא ייתנו לבן תורה, זה לא קיים בשום מקום בעולם. בכל מדינה ומדינה מכבדים אדם שרוצה ללמוד תורה. אנחנו לא נושיב לומדי תורה מאחורי הדלת. אנחנו עומדים על כך שלומדי תורה לא יהיו להם סנקציות".
